Igrot Kodesh · Letter 1 — Torah and Science — Chazal's View of Astronomy

21 Adar 5688 (1928), Riga

To Rav Rosen,[1] the well-known one, great Torah scholar, of whom he is the prince, the judge and the master, captain navigating the Talmudic ocean and guide of its commentaries,

I greet you and bless you.

I have received your letter.

The Rambam expounds at length, in his Mishneh Torah,[2] the great principles of astronomy, basing himself apparently on the books of the sages of other nations, as he himself indicates. And what he specifies elsewhere also appears in the works of the Greeks, in particular those of Aristotle, his disciples and his commentators.

I turn to you to establish the opinion of Chazal* on this matter and the meaning of texts that appear contradictory, and which similarly set the Sages of Israel against those of the nations.

I would be particularly obliged if you would kindly define for me in writing, as much as possible, the conception that Chazal* develop of astronomy, according to the Talmud* and the Tosefta*, evoking the celestial bodies, the movements of the sun and the moon, the four fundamental elements of matter and the fifth, which is at the origin of the celestial bodies and stars.

With the expression of my deep respect,

Menachem Schneerson

You will find enclosed a stamp for the reply. Here is my address:
M. Schneersohn
Riga, poste restante

א

כ"א אדר פ"ח

ריגא

כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, בקי

בחדרי התורה, אוצר בלום וגל אגוזים, שר

התורה, דן ומורה רב החובל בים התלמוד

ומורה דרך בנושאי כליו וכו'

מוהרר"י ראזין שליט"א

שלום וברכה!

מכתבו הגיעני. וע"ד חכמת התכונה ה מצינו ביד החזקה להרמב"ם ז"ל הרבה במקצוע חכמה זו. וכנראה נשען הרמב"ם ז"ל ג"כ על ספרי חכמי או"ה בזה. וכמוש"כ לענין החשבונות בהל' קדוה"ח פי"ז הכ"ה. גם מש"כ בהל' יסוה"ת פ"ג נמצא ג"כ בספרי חכמי יון, וביחוד ספרי אריסטו ותלמידיו ומפרשיו.

ופניתי לכהדר"ג בברור שיטת חכז"ל בחכמה זו ובפרט בהשואת המקומות הסותרים ביותר וכמו (ברכות נ"ח) (פסחים צ"ד) - והרי גם שם פלוגתת חכמי ישראל וחכמי או"ה ונראין דבריהם וגו' ו (חגיגה י"ב) (ויומא כ') ו (ב"ב כ"ה) (ב"ב ע"ד).

וביותר שאלתי ובקשתי לבאר עד כמה שאפשר להעלות על הכתב שיטת חכז"ל בתכונה כפי המובא בש"ס תוספתא וכו', בענין הגלגלים, תנועות השמש והירח, ד' יסודות והיסוד החמישי שממנו הגלגלים, כוכבים וכו'.

והנני נשאר דו"ש ומכבדו כערכו הרם

מנחם שניאורסאהן
צרוף מרקא לתשובה.

כתובתי:

M. Schneersohn

Riga, Posterestante

א
נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 541. קובץ יגדיל תורה ירושת"ו גליון יד ע' 37 והוגהה ע"פ גוכתי"ק.

מוהרר"י ראזין: הגאון מרוגוטשוב. אגרת נוספת אליו - לקמן ה.

ברכות נח: אמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דהנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו. ועיי"ש בהמשך הסגיא.

פסחים צד: חכמי ישראל אומרים ביום החמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, א"ר ונראין דבריהם מדברינו. ועיין פנ"ז שם כל הסוגיא.

חגיגה יב: הארץ על מה עומדת על העמודים כו' עמודים על המים כו' מים על ההרים כו'.

יומא כ: א"ר לוי מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע.

ב"ב כה: ר"א אומר עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע ורבי יהושע אומר עולם לקובה הוא דומה ורוח צפונית מסובבת וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה.

ב"ב עד: אמר לי תא אחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי אזלי וחזאי דעביד כוי כוי שקלתה לסלתאי אתנחתא בכוותא דרקיעא אדמצלינא בעיתיה ולא אשכחיתא, אמינא ליה איכא גנבי הכא אמר לי האי גלגלא דרקיעא הוא דהדר, נטר עד למחר כי השתא הכא ומשכחת לה.

שיטת חכז"ל בתכונה: ראה לקו"ש ח"י ע' 181.