Igrot Kodesh · Letter 1017 — Health

By the grace of Hashem,
22 Iyar 5711,
Brooklyn,

To the Rav, distinguished chassid* who has yiras Shamayim* and dedicates himself to communal needs, Rav Chaim Hillel[1],

Greetings and blessings,

I received in its time your letter of 12 Iyar, in which you describe to me the work you are conducting through the Talmud Torah* schools of your city and through the shiurim* set up for individuals in their homes.

It would be good if you would send here a list of the students of these Talmud Torah* schools and of these shiurim*. You will also specify the name of their mother, so that this list may be read, at an auspicious moment, near the tziyun* of my father-in-law, the Rebbe.

It is unnecessary to tell you to what extent these accomplishments are important. It goes without saying that the effort to multiply these students has no limit and that you can in no way content yourself with the present number, as our Sages emphasize, commenting on the verse, "In the morning sow your seed, and in the evening do not let your hand rest." They also say that "whoever preserves a single soul is considered as if he had saved the entire world."

Without doubt, you are already doing all that is possible in this matter, but one advises zerizus* only to those who, by nature, possess this quality. That is the reason for which I address these few lines to you.

You are surely familiar with the following saying of the Rebbe Maharash*: "If everything is already good — can it not be done better?" The moment has therefore come to guide the students, in particular those of the Talmud Torah* schools, to teach them not only the light of Torah and the candle that is the mitzvah*, but also the luminary of Torah, that is, Chassidus*, obviously in a manner that suits each one according to his level, as is also explained in the sicha* of Lag BaOmer*, which you will find enclosed.

I ask you to kindly transmit my blessing — a blessing of success in their accomplishments — to all those who contribute to these realizations. May there be fulfilled in them the promise of our Sages that "one who comes to purify himself is helped." One grants him the necessary strengths so that Torah and mitzvos* bear fruit in him. You will consult, in this regard, the Likkutei Torah*, commentaries on Shemini Atzeres, in the maamar* entitled "Hashem will be with me through those who help me," chapter 5.

To whoever intensifies his action, one brings increased blessings, one multiplies the strengths, the vitality and the light, in communal matters as well as in personal needs.

I respond to the question that you ask on the beginning of the second chapter of the Tanya*, which cites the expression "from above, literally"[2]:

1) The Alter Rebbe* said "above" to define the spiritual world of Atzilus*, as is emphasized in the chassidic maamar* entitled "He clothes Himself with light as with a garment," delivered in 5672[3].

2) The summaries of the Tanya*, on page 73, say that "above" designates Atika Kadisha*[4], which transcends the world of Atzilus*. The term "literally" therefore seems unnecessary.

3) A letter of my father-in-law, the Rebbe, dated 5698[5], which we will print, with the help of Hashem, when the moment comes, recounts at length how the Tzemach Tzedek* meditated for a long time on these words. Indeed, "from above" designates the highest elevation that exists. How then can one juxtapose this term with the term "literally," corresponding to that which one can touch with one's fingers? Is there not here a contradiction? The Alter Rebbe* answered this question that "from above" designates the ecstasy and "literally" the return toward matter.

In my opinion, here is how this answer should be understood. The return toward matter reveals in the soul two opposite elements:

1) On the one hand, it acquires the character of materiality, can be touched with the finger.

2) On the other hand, it also receives an elevation without any common measure with the preceding ones. Such is precisely the superiority of the return toward matter, in relation to ecstasy.

You will also consult the Tanya* commentary of the Rashag*[6], which is mimeographed, on page 144.

With my blessing for success in your work and for good health,

Notes
[1] Rav H. H. Azimov, of Paris.
[2] Defining the divine soul as "a portion of the Divine from above, literally."
[3] 1912, by the Rebbe Rashab.
[4] Innermost part of Keser, the crown which transcends the chain of worlds.
[5] 1938.
[6] Rav Shmuel Gronam Estherman, spiritual guide of the Yeshiva, in Lubavitch.

א'יז

ב"ה, כ"ב אייר, ה'תשי"א ברוקלין
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מוה"ר חיים הלל שי'

שלום וברכה!

במועדו קבלתי מכתבו מי"ב אייר המתאר את ענין ואופן עבודתו בהת"ת שבמחנם, וכן בנוגע להלימוד עם התלמידים אשר הולכים אליהם ללמוד בבתיהם.

מהראוי הי' שישלחו לכאן רשימת התלמידים, הן מאותם הלומדים בת"ת ומאלו שלומדים עמם בבתיהם, בצירוף שם אמותיהם בכדי שיקראו אותם על הציון, בעת רצון.

למותר לבאר ערך עבודה הנעלית זו, ולמותר ג"כ לבאר אשר ההשתדלות בהנוגע למספר התלמידים אין לה גבול, אין להסתפק באלו שישנם עד עתה, וכדרז"ל על הפסוק בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידיך, וידוע ג"כ שכל המקיים נפש אחת כאלו קיים עולם מלא, ובטח עושים הם כל האפשרי בזה אבל אין מזרזין אלא למזורזין, ולכן באתי בשורותיי דלעיל.

בטח שמע פתגם כ"ק אדמו"ר מוהר"ש, צי אז גוט איז גוט איז בעסער ניט בעסער, וכבר בא הזמן לחפש עצה איך להדריך את התלמידים וללמדם ובפרט לתלמידים הבאים להת"ת, לא רק את האור תורה ונר מצוה, אלא גם את המאור שבתורה היא תורת החסידות והנהגה בדרכי החסידות, כמובן לכל אחד ואחד באופן המתאים לפי מעמדו ומצבו עתה, וכמבואר ג"כ בשיחת ל"ג בעומר המצו"פ.

אבקשו למסור ברכתי ברכת הצלחה בעבודתם לכל אלו המשתתפים אתו עמו בענינים הנ"ל, ויקויים בהם מארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו, ונותנים לו כחות אשר התורה והמצוה מסייעין בידו (עיין לקו"ת דרוש שמע"צ ד"ה ה' לי בעוזרי, פרק ה') וכל המוסיף מוסיפין לו להוסיף לכאו"א מהם תוספת כח חיות ואור הן בענינים הכללים והן בענינים הפרטיים.

במענה על הערתו בתניא רפ"ב מש"נ שם ממעל ממש : א) שאדה"ז הי' קורא לאצי' עליון - כ"כ בד"ה עוטה אור כשלמה תער"ב. ב) ממעל - עיין ס' הקיצורים לתניא ע' עג דקאי על ע"ק - ובמילא מובן שזהו למע' מאצי'. ואין צריך לזה תיבת ממש . ג) במכ' כ"ק מו"ח אדמו"ר (משנת תרח"ץ. ובע"ה יודפס במשך הזמן) מספר באריכות איך שהצ"צ התעמק בתיבות אלו, שהרי ממעל פי' העכער פון וואס מ'זאל ניט האלטן עלי' שאין למע' הימנו. וא"כ מהו ממש - ממשות, חוש המישוש, סתירה לזה. וענה לו אדה"ז: ממעל - רצוא, ממש - שוב. - והפי' בזה, לדעתי: שע"י השוב הרי בזה מגלים בהנשמה שני הפכים: א) ממשות, שייכות לענינים דחוש המישוש. ב) עילוי יותר גדול מכל עליות וכידוע במעלת השוב על הרצוא. - ועייג"כ ביאור תניא להרש"ג - קופיר - ע' קמד.

בברכה הצלחה בעבודה ובריאת הנכונה.

א'יז
חלקה נדפס בלקוטי ביאורים בס' התניא (קארף) ח"ב ע' שכח. מוה"ר חיים הלל : אזימוב. במכ' כ"ק מו"ח אדמו " ר : אג"ק שלו ח"ד אגרת א'נו.