Igrot Kodesh · Letter 10180

י'קפ

[י"ד תמוז, ה'תשל"א]

כאו"א (אפילו צדיק גמור כל ימיו) מתפלל בכל יום "אל תביאני לידי נסיון".

באם יחזרו לארצה"ב – תומ"י יתחילו הויכוחים (ובמילא הנסיונות) בענין הדתיות שלהם שתהי' ניכרת בחיי יום יום – שנוהגים באופן שונה מההורים שי' בכו"כ פרטים בכל יום (אכילה וכו') ובפרט בש"ק וכו' .

ואין לדרוש מהורים שלא יהי' איכפת להם מה שילדם אינו אוכל ביחד עמם ואומר הטעם שאסור לאכול זה.

[משא"כ בביקור ההורים באה"ק – שבטלה שאלת האכילה וכיו"ב בטלה בעיית ההורים "מה יאמרו כל ידידיהם בראותם הפער בין האבות והבנים" וכו' – ובפרט שהביקור ה"ז רק למשך שבועות אחדים, אבל חזרתם לארצה"ב ה"ז לזמן ארוך. ללמוד רפואה הרי אפשר גם באה"ק].

באם הנ"ל א"א ויחזרו לארצה"ב – צריך למעט באפשריות הנסיונות והויכוחים ככל האפשרי (ע"י שתהי' החתונה בהקדם, ידורו בפ"ע וכו' וכו' ).

אזכיר עה"צ.