Igrot Kodesh · Letter 102 — The Inner Ladder from Rosh Hashanah to Yom Kippur

By the grace of Hashem,

Between Rosh Hashanah and Yom Kippur* 5704,

To the students of the Yeshiva* of Montreal,

who fear Hashem and multiply positive actions,

I greet you and bless you,

In response to the blessing you addressed to me for the new year, I would like, in turn, to wish you to be definitively inscribed for a good year, material and spiritual, with a visible and tangible good.

These days, which separate Rosh Hashanah from Yom Kippur, which is also called Rosh Hashanah, deliver many teachings. One of them derives from the difference that can be made between these two festivals. Indeed, the first is linked to the superficial aspect and the second, to the profound soul.

In the simplest sense, the content of these days [1] is Teshuvah*. Thus, our Sages counsel to seek Hashem while He is near, that is, during the ten days which separate Rosh Hashanah from Yom Kippur. One can conclude that all these ten days have as their purpose to prepare Yom Kippur, the essence of this day enabling true and perfect Teshuvah, as it is said "you shall purify yourselves before Hashem."

It is explained, furthermore, that Rosh Hashanah is the source of the fear of Hashem and Yom Kippur, that of Teshuvah.

More profoundly, one must say that these ten days, besides their specific content, also prepare Yom Kippur by realizing the transition from the superficial aspect to the profound state. In a general way, Teshuvah is, indeed, realized with the profound aspect of the heart. This is the case for the lower Teshuvah and, how much more so, for the upper Teshuvah. The Likkutei Torah* underlines that on Yom Kippur, of which it is said "you shall purify yourselves before Hashem," it is possible to access the profound revelation of the Divinity, as it is said "I shall seek Your face [2], Hashem." It is further explained that by acting in this way, one puts into practice the injunction "Seek My face," which can be accomplished by the quintessence of the heart, but not its external revelation.

Rosh Hashanah, the ten days of Teshuvah, and Yom Kippur retrace, in fact, the creation of man. Rosh Hashanah is celebrated on the day of his creation. Now, he was created at the place that was to atone for his sin [3]. But all this was still only potential and not tangible.

In the service of Hashem, this means that the soul, arriving here below, is saturated with celestial forces. It must then ensure that "the spirit returns to Hashem who gave it." This is what is obtained on Yom Kippur, the day of Teshuvah and of the Jubilee [4].

Moreover, it is essentially during the Jubilee year that Yom Kippur is called Rosh Hashanah, as our Sages underline.

One can realize all this through an effort emanating from the depth of one's heart, from the ten successive stages of depth that the soul possesses.

May Hashem lead us soon to a complete Teshuvah toward Him. This is particularly the purpose of Neilah* [5], which marks the profound union between the Holy One, blessed be He, and Israel, replacing the betrothal, the superficial aspect, which existed before. Then, according to the terms of the Rambam*, we will immediately know the complete redemption, through our righteous Moshiach.

With my blessing that you be definitively inscribed and sealed for a good year,

Rav Menachem Schneerson,

Director of the executive committee [6]

קב

ב"ה בין כסה לעשור תש"ד
כבוד אברכי התמימים, אי"א וו"ח ואנשי

מעשה,

תלמידי ישיבת תומכי תמימים ד' עליהם

יחיו

מאנטרעאל

שלום וברכה!

במענה על ברכתם לשנה הבעל"ט - הנה ברך לקחתי ואשיבם ברכת חתימה וגמר חתימה טובה בגשמיות וברוחניות, בטוב הנראה והנגלה.

ימים האלו - הם ימים בין ראש השנה ל"ראש השנה", היינו יום הכפורים שגם הוא נקרא ר"ה (תוס' נדרים כג, ב), וכמה ענינים יש ללמוד מזה. ומהם חלוק ר"ה דר"ה - ור"ה דיוהכ"פ הוא, שהראשון הוא בבחי' חיצוניות והשני בבחי' נשמה ופנימי' (לקו"ת רד"ה והי' ביום ההוא יתקע).

והנה כמו שע"פ פשוט, ענין ימים אלו הוא עבודת התשובה, וכמרז"ל ר"ה יח, א דרשו ד' כו' אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, וא"כ מובן שכולם הם הקדמה והכנה ליום הכפורים, כי אז הוא אמיתית ותכלית התשובה אשר לפני ד' תטהרו ועצמו של יום מכפר.

עייג"כ סד"ה צהר תעשה תש"ב "ר"ה הוא שרש ומקור על יראה כו' ויוכ"פ מקור לתשובה".

כמו"כ גם בפנימיות הענינים עכצ"ל, דכל עשי"ת הרי - מלבד ענין הפרטי שבכאו"א מהם - הם הכנה ליוהכ"פ, והיינו שעי"ז באים מהחיצוניות להפנימיות, שזהו כללות ענין התשובה שהוא דוקא בפנימיות הנפש. ואפי' תשובה תתאה כן הוא (רד"ה אר"א למה תוקעין תרצ"א) וכ"ש תשו"ע. ועיין לקו"ת סד"ה שובה (השני) שכ' "בעשי"ת עד יוהכ"פ שאז לפני ד' תטהרו שמגיע לבחי' פני ד' כו' את פניך ד' אבקש", ובד"ה כי תצא (השני) ס"ג מפרש שע"י את פניך ד' אבקש בא לבקשו פני , היינו עצמיות פני' נקודת הלב (ולא הארתה).

וי"ל שבזה - ר"ה עשי"ת יוהכ"פ - נכלל כל ענין בריאת האדם: ר"ה נקבע ביום בריאתו, אשר אדם ממקום כפרתו נברא (ב"ר פי"ד). אבל הוא עדיין בכח ולא בפועל - ובעבודה בכאו"א היינו מה שבירידת הנשמה משביעין אותה ל' שובע, נתינת כחות מלמעלה. ותכלית הכוונה בזה הוא שיבוא לוהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה שזהו בחי' יוהכ"פ ויום התשובה ויובל (מובן כ"ז באר היטב מד"ה

האזינו - הראשון - שבלקו"ת, ועיין שם רס"ב).

- ולהעיר שעיקר קריאת שם ר"ה ליוהכ"פ הוא ליוהכ"פ שביובל (ערכין יב, א.

ומפרשי התנ"ך יחזקאל מ, א) -

ומגיע לזה ע"י עבודתו ממעמקים עומקא דלבא, פני' הלב, עשרה עומקים שבנפשו.

והשי"ת יחזרנו בקרוב ממש בתשובה שלימה לפניו - (עיין לקו"ת ביאור ולא אבה בסופו: והוא בנעילה כו', ובביאור דכי תצא שנעילה זהו בחי' נישואין (פנימיות) ולא אירוסין (חיצוניות)) - ונזכה מיד (כל' הרמב"ם תשובה פ"ז ה"ה ואדה"ז באגה"ת פי"א) לגאולה שלימה ע"י משיח צדקנו.

בברכת חתימה טובה וגמח"ט

הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל
קב
נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 381 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

ימים האלו : ראה גם לקמן אגרת קד.

יו"ר ועד הפועל מחנ"י.