Igrot Kodesh · Letter 10230
Volume 27 · Letter 237
ב״ה ,בין כסה לעשור ,ה׳תשל״ב
ברוקלין ,נ.י.
אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם
ה׳ עליהם יחיו
שלום וברכה!
בבואנו מימי ראש השנה בהם כל בני ישראל כאחד קיבלו עליהם
מלכותו ,יתברך ,ברצון ,תוך התגלות בחיי יום יום ,בהתאם לבקשה:
״גלה כבוד מלכותך עלינו״ -
שכנכתב במכתב הקודם ,יש כאן שני הדברים )א( אתם צצבים היום
כולכם -שכל בני ישראל עומדים ביציבות ביום ראש השנה בדרגת כולכם
כאחד ,ויחד עם זה ) -ב( קיימת חלוקת דרגות למן ״ראשיכם״ ועד ״שואב
מימיך״ ,כפי שהוסבר בפירוט במכתב הקודם ,קשורים ותלויים שני
הדברים זה בזה ,אשר הם מהווים קומה שלימה המכילה את כל החלקים
בשלמות ,למן הראש ועד העקב -
כין כסה לעשור :יש לומר שכל ימים אלה הם -בכמה דברים -ענין אחד ממש )נקודה
אחת( .ולכן מזכירים נשמות )רק( ביום הכפורים ,מה שאין כן בחג הפסח וחג השבועות ,אף
שגם הם המשך וענין אחד )ראה תנחומא סוף פרשת פנחס( .וגם יום הכפורים נקרא ראש
השנה )יחזקאל מ ,א .תוספות דיבור המתחיל ואת )נדרים כג ,ב( ובירושלמי )ראש השנה
בתחלתה( פליג אפשטי׳ דקרא אבל לא על הענין .ועיין לקוטי תורה ראש השנה )נח ,א .סד,
א( ( .ועבדים יוצאין לחירות -בשנת היובל -בראש השנה ויום הכפורים )ראה ראש השנה ח,
ב( .וראה גם כן זוהר חלק ג) ק ,ב( .ואין כאן מקומו.
כמכתב הקודם :דימי הסליחות ,ה׳תשל״א.
כאחד . .חלוקת דרגות :ראה תניא פרק לב ובהערות לתניא בלקוטי לוי־יצחק שם.
י׳רלג
נדפסה בלקוטי שיחות כרך ט עמוד 467ואילך .תרגום )חפשי( בלשון הקודש נדפס בתורת
מנחם -אגרות מלך כרך א עמוד פא ואילך.
במכתב ..ה׳תשל״א :דלעיל עמוד .211
אתם ..מימיך :נצבים כט ,ט-י.
אתם נצבים היום . .ראש השנה :ד״היום״ קאי על ראש השנה -רמ״ז לזוהר חלק ב לב,
ב )הובא בלקוטי תורה תבוא מא ,ג( .וראה גם זוהר חלק ג רלא ,א .פענח רזא סוף פרשת נצבים.
לקוטי תורה תחילת פרשת נצבים .״היום־יום״ כ״ה אלול .כתר שם טוב )הוצאת תשנ״ט(
בהוספות סימן מא .ושם נסמן.
-מ תורג מו ת)י׳רלג( אגרות-קודש 218
רצוני בזה להתעכב על נקודה נוספת ,אותה מסביר אדמו״ר הזקן,
בדונו בענין הנזכר ,והיא -שמבחינות מסוימות ממלא ה״עקב״ את תפקיד
ה״ראש״ וה״ראש״ הולך אחריו .הרי בגשמיות אנו רואים שלמרות
העובדה שהראש מנהל את הגוף כולו -יש לרגלים ולעקבים יתרון בכך
שהן מוליכות את כל הגוף ,יחד עם הראש ,ממקום אחד למשנהו.
יש ,איפוא ,להבין כיצד יתכן בנמשל )ברוחניות( ש״שואב מימיך׳
יתעלה לדרגת ״ראש״ ויהיה דוגמא ל״ראשיכם״ ,כך שיקבלו השפעה
מ״שואב מימיך״ .הרי המשמעות הרוחנית של ״ראשיכם״ היא -שכל,
הבנה והעמקה ,בשעה שהמושג ״שואב מימיך״ מתייחס לאלה שגישתם
לרוחניות )קיום המצוות( היא ,תכופות ,מיכנית בלבד ,כפי שזה לגבי
״שואב מים״ ,תפקיד שאינו דורש מחשבה והבנה מיוחדת ,כי אם ביצועו
באמונה .כיצד יתכן ,איפוא ,ש״שואב מימיך״ יהווה ״ראש״ במדה
ש״ראשיכם״ ילכו בעקבותיו?
יתר על כן :בסוג ״שואב מימיך״ ,כלומר -בסוג היהודים הפשוטים
ביותר ,קיימים שוב הבדלי דרגות עד שנכללים בו כאלה אשר -כדוגמת שואב
מים לפי משמעותו הפשוטה -ניחנו בכשרונות הפשוטים ביותר ,בלי כל
מיומנות לעיסוק שכלי כלשהו ,וגדלו בעוני ,מבלי כל אפשרות ללימוד תורה,
אלא שכיון שעם הארצות והבורות שלהם אינן פלל באשמתם ,הרי
הם בבחינת ״אנוס הוא״ ,והם נכללים ומתאחדים עם כולכם.
-כיצד ,אם כן ,יכול גם סוג זה להתעלות לדרגת ״ראש״ ,כנזכר?
וכאן מתעוררת שאלה נוספת; מאחר והקב״ה עצמו הורה ודרש מכל
יהודי איך להתנהג בחיי יום יום -כיצד יתכן בכלל שייווצר מצב בו לא
מסביר אדמו״ר הזקן :לקוטי תורה ריש פרשת נצבים.
מוליכות . .למשנהו :בלקוטי תורה שם :יתרון ומעלה להרגלים שצריך להלן בהם .ויש
לומר שהכוונה לאמיתית ענין ההליכה שהיא בלי גבול )דיבור המתחיל אם בחוקותי ,ש״ת
]ספר המאמרים ה׳ש״ת עמוד .[92ובכמה מקומות(.
אינן כלל באשמתם :ועל דרך לפי פירוש רש״י )מתנחומא( על הפסוק שזהו כנענים
שנתגיירו -הרי סורם )טבעם( רע )ככנענים( בתולדתם .ומה שכתב ברא״ם וכו׳ שלא קבלם
משה -צריך עיון גדול שהרי מפורש שהכניסם בברית גר.
אנוס הוא :ראה בבא קמא כח ,סוף עמוד ב .ושם נסמך
לפי פירוש רש״י כר :ראה גם לקוטי שיחות כרך יד עמוד 114ואילך.
סורס . .רע :ראה בבא מציעא נט .סוף עמוד ב .מסכת גרים פרק ד הלכה א .פירוש רש״י
וילקוט שמעוני על הפסוק משפטים כג ,ט)תחילת רמז שמט(.
9ו2 תשב״ ו -תשל״ה
תהיה ליהודי האפשרות להתנהג בכל הפרטים כפי רצון הקב״ה -אדון כל
העולם? -והרי ,כפי שאנו רואים ,קיים בכל זאת מצב בו יהודים -למרות
מיטב רצונם ,ואפילו במסירת נפש -אינם מסוגלים באמת לקיים רצון
השי״ת על כל הפרטים ,מחמת נסיבות צדדיות שאין להם עליהן שליטה.
המשל אומר על כגון דא :מסירת נפש יכולה להביא לקפיצה מן הגג,
ממעלה למטה ,אך אינה מסוגלת להועיל לקפיצה מן הקרקע אל הגג.
התשובה לשאלות שהתעוררו לעיל -על כל פנים בקצרה:
נכון ,אמנם ,שהמעשה -עיקר ,העיקר הוא העשייה בפועל ,אך
מאידך יש גם חשיבות עליונה לרגש וכוונה .כאשר נוצר ,אם כן ,פעמים,
מצב בו בלתי אפשרי ליהודי ,ואפילו על ידי מסירת נפש ,לקיים את ציווי
הקב״ה במעשה בפועל -מעורר הדבר אצל היהודי כאב וצער על שאינו
יכול לקיים מצוה מסוימת ,כאב אמתי וצער עמוק ,התוקפים את כל
מהותו של האדם מקצה אל קצה ,עד שנוגעים בעצם נשמתו .תופעה זו
מביאה את היהודי לידי התקשרות עמוקה עם הקב״ה ,עם התורה
והמצוות ,ועם היהדות בכלל ,התקשרות כזו אשר בלעדי חוויית הצער לא
היה יכול להגיע אליה .במקרה כזה ,הרי לא זו בלבד שאין האדם מקבל
עונש ח״ו על אי קיום המצוה בפועל ,שכן הוא בבחינת אנוס ,אלא,
אדרבה ,הוא מקבל שכר על שרצה באמת לקיים את המצוה .מה שחשוב
יותר :על ידי החווייה העמוקה מקבלים מעתה חיי הנשמה שלו מימדים
של עומק ושלימות אשר אחרת לא היה מסוגל)אולי( להגיע אליהם.
יתר על כן :גם ביחס למעשה בפועל רואים אנו שכאשר לאחר מכן
עוזר הקב״ה ומוציא את היהודי מן המצב ההוא ומעמידו בסדר חיים
כזה ,בו אפשר לו לקיים את המצוה ,או המצוות ,אותן לא היה יכול
לקיים במצבו הקודם -הרי הוא מקיים את המצוות בעמקות ,באורה,
ובלבביות במדה שלא זכה לה עד עתה.
אדון כל העולם וכד :להעיר מדבר המרגלים שאמרו אין בעל הבית יכול להוציא כר
)סוטה לה א(.
כעצם נשמתו . .למעשה כפועל :להעיר מקונטרס העבודה פרק ה.
שרצה כאמת :קדושין מ ,א.
אנוס הוא :ראה בבא קמא כח ,סוף עמוד ב .ושם נסמן.
התשובה כר :דאה גם דיבור המתחיל וידבר אלקים גר -שבת פרשת יתרו התשכ״ד
]תודת מנחם -התועדויות .כדך לט ,עמוד 79ואילך[.
המעשה -עיקר :אבות פדק א משנה יז.
אגרו ת -קוד ש -מ תו רג מו ת)י׳רלג( 220
כך נעשה אותו ״שואב מימיך׳ ל״ראש״ בקיום המצוות באופן
המושלם ביותר ,בכל הלב והרגש ,ואלה שלא עברו את ״כור הברזל״ -
יכולים ללמוד ולהתרשם ממנו ,וללכת בעקבותיו.
ברם ,הכרח להבהיר בזה נקודה חשובה מאד:
היצר הרע הנו ״אומן במלאכתו״ ומומחה גדול ,במיוחד כאשר הוא
מצליח לערב את השוחד הגדול ביותר -אהבת עצמו .אחד מן האמצעים שלו
הוא לפתות את האדם שלא לעשות מצוה באמתלא שהוא ״אנוס״ .הוא מוצא
לצורך זה הסברים שונים ו״הוכחות״ ,אינו נותן מנוח ,ומרעיש ללא הרף.
ומאחר ש״אדם קרוב אצל עצמו״ ,וקשה לו מאד להיות אובייקטיבי
בענין הנוגע לו עצמו - ,עליו לדעת שעצם הדבר שנדמה לו שהוא אנוס,
אינו מהווה כלל הוכחה שאכן כך הוא המצב .לפיכך ,לשם הבהרת מצבו
עליו לפנות לאחד שאינו משוחד בדבר ,אף אינו משוחד בגלל רצון למצוא
חן בעיני הזולת ,דוקא לאחד העומד כולו בהשקפה של תורת אמת ,והרי
אמת משמעותה -בלי פשרות ,ורק הוא מסוגל להאיר לו את המצב
ולהסביר לו אם אמנם כאן מקרה של אונס ,או רק דמיון שנוצר על ידי
זקן וכסיל ,הוא היצר הרע.
יעזור השי״ת ,שבעמדנו בימים בהם התשובה יפה ביותר ומתקבלת
מעתה :על דרך מה שכתוב בתניא פרק ז בנוגע לבעל תשובה :כי עד הנה הייתה כף.
עומק ושלימות :להעיר ממאמר אדמו״ר האמצעי ״להבין ענין לקיחת אנשי חיל״.
זקן וכסיל הוא היצר הרע :זוהר חלק א ריש פרשת וישב.
יפה ביותר ומתקבלת היא מיד :רמב״ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו .ומסיים שנאמר
דרשו ה׳ בהמצאו .ובכמה וכמה כתבי יד הרמב״ם מובא גם סיום הכתוב :קראוהו בהיותו
קרוב .ועל פי זה תובן ראייתו במילואה :יפה ביותר -ממה שנאמר בהמצאו ,מתקבלת מיד -
ממה שנאמר בהיותו קרוב.
ממאמר אדמו״ר האמצעי :מאמרי אדמר׳ר האמצעי -קונטרסים עמוד רסג ואילך.
כור הברזל :ראה ואתחנן ד ,ב .מלכים א ח ,נא .ירמיהו יא ,ד .ובפירוש רש״י ורד״ק על
הפסוק מלכים וירמיהו שם .פירוש רש״י על הפסוק משלי יד ,ג.
יצר הרע . .אומן במלאכתו :ראה שבת קה ,ב .וראה ספר המאמרים תרפ״ט עמוד . 124
ובכמה מקומות.
אדם קרוב אצל עצמו :סנהדרין ט ,סוף עמוד ב .ושם נסמן.
שנאמר :ישעיהו נה ,ו.
ובכמה וכמה כתבי יד כר :ראה גם לקוטי שיחות כרך לד עמוד 200ואילך .ושם נסמן.
221 תשב״ ו -תשל״ה
היא מיד ,מועד מסוגל ביותר לתשובה ,המתקבלת מיד -ינוצל הזמן בו
הקב״ה מבקש ומצווה לבני ישראל :דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו בהיותו
קרוב -וענין התשובה ,שהוא שיבת כל אחד ואחת ל״אני״ האמיתי של כל
יהודי ,איש ואשה ,״חלק אלקה ממעל ממש״ ,יתבטא בכל פרטי חיי
היום־יום ,במחשבה דיבור ומעשה ,במדה המושלמת ביותר ,כנכתב לעיל.
ויתן נא ה׳ -ואכן יתן -לכל אחד ואחת את האפשרות המלאה,
מתוך בריאות ושמחה ,ללמוד תורה ולקיים מצוות -כמצות רצונן -
במלוא המובן.
בברכה לכל אחד ואחת בתוככי כלל ישראל לחתימה וגמר חתימה
טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.
מנחם שציאורסאהן