Igrot Kodesh · Letter 1034 — Shidduchim

By the grace of Hashem,
1 Sivan 5711,
Brooklyn,

To the Rav, distinguished chassid* who has yiras Shamayim*, Rav Zalman Shimon[1],

Greetings and blessings,

I received with pleasure your letter, by which you inform me that the young woman whom you have raised will be married on Thursday, 10 Sivan. You will kindly transmit to her my blessing that her marriage be celebrated at a good and fruitful moment, that the couple build a Jewish home, based on Torah and mitzvos*, as they are defined by Chassidus*, and blessed with upright children.

I address to you my blessing of Mazel Tov*, Mazel Tov*.

I read with satisfaction, in your letter, that you are preparing to write your memoirs of the years 5680–5686[2], when you were in Rostov[3]. You will note all this with as many details as possible.

My father-in-law, the Rebbe, says that when one tells a story, one must specify its context, the era, the place, and the conditions. He explains, in his sichos*, that his father, the Rebbe Rashab*, accustomed him to ask himself the following question: "What do you remember?" — in order to engrave in his mind everything he saw and heard.

At a time when forgetfulness is frequent, it is important that every account be set down in writing, with all its details, just as the first and the last tablets of the law were engraved on all sides. Nevertheless, the first ones, in addition, made forgetfulness disappear from the world.

You will consult, in this regard, the maamarim* entitled "Lech Lecha" of 5666[4] and "On the eighth day, it shall be for you a holy convocation" of 5689[5].

Notes
[1] Rav Z. S. Dvorkin. See, in his regard, letters nos. 788 and 1158.
[2] 1920–1926.
[3] Where the Rebbe Rashab lived.
[4] In 1906, by the Rebbe Rashab.
[5] In 1928, by the Frierdiker Rebbe.

ב״ה ,א׳ סיון ,תשי״א

ברוקלין.

הרה״ח וו״ח אי״א נו״נ וכר׳ מוה״ר זלמן שמעון שי׳

שלום וברכה!

בברכת מזל טוב מזל טוב.

נהניתי לקרוא במכתבו שמתעתד הוא לרשום זכרונותיו משנות תר״פ-

תרפ״ו שהי׳ אז ברוסטוב ,ובטח ירשמם בפרטיות ,וכמאמרו של כ״ק מו״ח

אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע ,שכאשר מוסרים סיפור יש למסור ]אותו[

עם ]תיאור[ כל מה שמסביב )״מיט דעם גאנצן ארום״( ,הזמן ומקום

והסביבה ,כפי שמובא בשיחות של כ״ק מו״ח אדמו״ר ,שאביו כ״ק אדמו״ר

)מוהרש״ב( נ״ע ,הרגיל אותו בשאלה ,מה אתה זוכר ,כדי שע״י כך ייחקקו

בזכרונו כל הענינים שראה או שמע ,ובזמן זה שהשכחה מצוי׳ יותר בעולם,

נחוץ מאד שכל סיפור בכלל יכתב ,ועם כל הפרטים שבזה .בדיוק כשם

שלוחות הראשונות ולוחות האחרונות עצמם היו כולם פנים )אלא שלוחות

הראשונות פעלו ג״כ בעולם שלא תהי׳ שכחה( .יעוין ד״ה לך לך תרס״ו.

ביוהשמע״צ תרפ״ט .ועוד.

א׳לד

מוה״ר זלמן שמעון :דווארקין .אגרות נוספות אליו -אגרות קודש כרך ד תשפח,

א׳קנח.