Igrot Kodesh · Letter 10540

ב״ה ,וא״ו תשרי ,ה׳תשל״ג
ברוקלין ,נ.י.
אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם
ה׳ עליהם יחיו
שלום וברכה!
בהמשך למכתב הקודם ,לשנה החדשה ,שבו צוינו המשמעות
המיוחדת וההוראה מראש־חשנח שחל לחיות בשבת ,בהקשר לקביעות
השנה הנוכחית ,רצוני להתעכב בזה על נקודה מיוחדת נוספת שבה שונה
תבוא )עמוד תתשו ואילך( .דיבור המתחיל אלקים א־לי ,תש״ג ]ספר המאמרים תש״ג עמוד
180ואילך[.
1ך . .לעולם :תהלים עא ,א.
עבר מלך -מלך :רש״י על התורה לך)טו ,יח(.
מלך :ראה הקדמת תקוני זוהר בתחלתה )א ,ב( אתקריאו ישראל מלכים .בהוריות )יג,
א( כל ישראל ראוים למלכות .בברכות )ג ,ב( שכן דרך מלכים .וראה רמב״ם הלכות מלכים
ריש פרק ב :כבוד גדול נוהגין במלך כר.
לקביעות השנה הנוכחית :עוד ענין מיוחד בשנה זו שהיא מעוברת )וחסרה -מר־חשון
תהלים עא :הפרק שהתחילו לומר בי״א ניסן השנה ,על פי המנהג המקובל מהבעל שם
טוב לומר בכל יום הפרק המתאים לשנות חייו -ראה באריכות ספר המאמרים י״א ניסן כרך א
עמוד 1ואילך .ושם נסמן.
ומלכותו ברצון קבלו עליהם :נוסח תפלת ערבית.
י׳תקט
נדפסה בלקוטי שיחות כדך ט עמוד 475ואילך .תדגום )חפשי( ללשון הקודש נדפס בתורת
מנחם -אגדות מלך כדך א עמוד צא ואילך.
למכתב הקודם :אגדת הקודמת.
ראש השנה שחל בשבת :ראה גם לקמן עמוד .261אגדות קודש כדך כח עמוד ל .לה .קב.
קכו .שיחת יום ב׳ דראש השנה )שיחות קודש תשל״ג כדך א עמוד 2ואילך( ,ליל שמחת תורה
)שם עמוד 74ואילך( ,ושבת פרשת בדאשית מבדכין החודש מדחשון ,שנה זו) ש ם עמוד 89
ואילך( .ועוד.
257 תשכ״ו -תשל״ה
השנה הנוכחית -ומשום כך גם ראש השנה של השתא -מרוב השנים
וימי ראש השנה בכך שראש-השנה של השתא מהוה התחלה של שנת־
שמיטה)שביעית( .ובהתאם למוזכר במכתב הקודם שראש־השנה מהוה
״ראש״ לכל השנה -צריך גם ענין זה להתבטא בבל ימי השנה ,גם בימים
בהם אין דברים הקשורים במצות השמיטה) ,עבודות אדמה ודומיהן,
כמוסבר להלן(.
שנת השמיטה היא ,כידוע ,ה״שבת״ של שבע השנים .אשר למלאכה
בפרט -הרי כשם שהשבת היא יום המנוחה הקדוש מימי השבוע ,כך גם
השמיטה מהוה שנת מנוחה של השנים ,בהבדל זה שבשבת אסורות בל
המלאכות ואילו בשנה השביעית אסורות רק המלאכות הקשורות
בעבודת-אדמה ,כפי שאומרת התורה :ושבתה הארץ שבת לה׳ גו /שדן
לא תזרע וברמן לא תזמור.
למרות שמבחינות רבות דומות ההוראות של יום השביעי ושל שנת
השבע -קיים ,אבל ,הבדל לגבי הרעיונות העיקריים המודגשים על ידם:
וכסלו שניהם חסרים( ,אבל כיון ש״אני מאמין בביאת המשיח ..אחכה לו בכל יום שיבוא״
ועד -בנוגע להלכה למעשה )עירובין מג ,א( ואז יקדשו בית־דין על פי הראי׳ -אין מוחלט
שתהי׳ מעוברת)וחסרה( עד בוא חודש אדר)ומר־חשון וכסלו(.
ואפילו לדעת הרס״ג )אוצר הגאונים ביצה ד ,ב .יסוד עולם מאמר ד פרק ו .ובכמה
מקומות( ורבינו חננאל)בחיי שמות יב ,ב( ועוד שלעולם מקדשים על פי החשבון הרי לא מצינו
שיחלוקו על דרשת רבותינו זכרונם לברכה ״אתם אפילו שוגגים כו׳״)ראש השנה כה ,א(.
אשר למלאכה :כי יש עוד ענינים שדומים בהם כמו בהוספה בלימוד התורה)ספורנו בהר
כה ,ד .ועוד( .וראה גם כן חינוך מצוה פד,
כשם שהשכת . .כך גם השמיטה :ויקרא רבה סוף פרשה כט .וראה רמב״ן בהר כה ,ב.
כל המלאכות . .רק . .כעבודת האדמה :הטעם על פי קבלה וחסידות ראה לקוטי תורה
)טעמי מצוות( להאריז״ל פרשת בהר ,שער המצות שם ועוד .לקוטי תורה בהר דיבור המתחיל
את שבתותי ועוד.
שאומרת התורה :בהר כה ,ב־ד.
אני מאמין . .שיבוא :נוסח ״אני מאמין״ עיקר הי׳׳ב .וראה אגרות קודש כרך ב עמוד
רלג.
ואז יקדשו :ראה תורת מנחם -התועדויות תשנ״ב כרך ב עמוד . 281הערות התמימים
ואנ״ש)תשל״ג( חוברת ב עמוד 121ואילך.
ראש השנה מהוה ״ראש״ לכל השנה :ראה לקוטי תורה תבוא מא ,ג .נצבים מז ,א-ב.
דרושי ראש השנה נח ,א־ב .עטרת ראש שער ראש השנה בתחלתו .ועוד .וראה גם לקמן עמוד
.289.268.261אגרות קודש כרך כח עמוד טז .לה.
שנת השמיטה :ראה גם לקמן עמוד . 288אגרות קודש כרך כח עמוד יא .יב .ל .לג .לה.
קכ .קכו .רמט .רנא .רפו .רצא.
-מ תורג מו ת)י׳תקס( אגרות־ קודש 258
השבת מדגישה געיקר שהקב״ה הוא גורא העולם )כי ששת ימים
עשה ה׳ את השמים ואת הארץ( ואילו שנת השמיטה מדגישה בעיקר
שהקב״ה הוא -עתה ותמיד ־ איון העולם .פעולות האדם צריכות
להראות כי ״אין דבר מיוחד ברשותו ,רק שהכל ברשות אדון הכל״.
בשנה השביעית חדל בעל השדה והגן להיות בעליהם ,בהתאם לציווי
התורה:
״והיתה שבת הארץ לכם לאבלה לך ולעבדך ולאמתך גד״ ,כפי
שרש״י מסביר :״לא באכילה ולא בהנאה אטרתים ,אלא שלא תנהוג
בהם כבעל הבית ,אלא הבל יהיו שווים בה״.
במלים אחרות :שביעית מבטאת את התפיסה שלמרות שהבורא נתן
את הארץ לבני האדם ,לאכילה ולהנאה ,עליהם לזכור שהאדון האמתי
בכל הזמנים הוא הקב״ה ,כפי שהכתוב אומר :״לה׳ הארץ ומלואה תבל
ויושבי בה״ .כדי להדגיש ולחזק זכרון זה בכל הזמנים ,באופן שיבוא לידי
מימוש בחיי יום־יום ,קבע הקב״ה את השנה השביעית כשנה ״שבתית״,
שבה מושבתות למשך כל השנה כל עבודות השדה והכרם ,ובעליהן חדלים
מלהיות בעלים ,כי אם במדה שוה לעבדיהם ושפחותיהם וכד ,כביטוי
המדרש :שדהו מופקרת ואילנותיו מופקרים והסייגים מפורצים ורואה
פירותיו נאכלים -והוא משלים עם כך .בכך מעיד היהודי שהאדון
האמתי של העולם הוא הקב״ה.
מושג זה ,שהקב״ה הוא אדון העולם וכל פרטיו ,הוא רעיון שיהודי
בי . .הארץ :יתרו כ ,יא.
אץ דבר . .הבל :חינוך מצרה שכח.
שהבל ברשות אדע הבל :ומראה זה בשדהו כר -עיקר נכסיו של אדם .וראה יבמות סג ,א.
והיתה . .ולאמתך :בהר כה ,ו .וראה ספר טעמי המצוות להצמח צדק סוף מצות שביעית:
אדם ובהמה שווים כר ועיין גם כן סוף דיבור המתחיל כי תבואו גר ושבתה -תרס״ו.
לה׳ הארץ . .בה :תהלים כד ,א .ואפילו לאחר ברכה שאז ״והארץ נתן לבני אדם״
)ברכות לה ,סוף עמוד א ושם( ,היינו שאינו כנהנה מן ההקדש ,וכאמרנו :ברוך שאכלנו משלו,
ולכן לא קיצר בהתירוץ שם לומר ״לא קשיא על ידי ברכה״ .ועל פי זה יש לפרש כוונת רש״י
שם דיבור המתחיל לאחר.
המדרש :תנחומא ריש פרשת ויקרא .ויקרא רבה שם.
בבל יום . .ברבה :ראה טור ושולחן־ערוך אורח־חיים סימן מו סעיף ג ושולחן ערוך
אדמו״ר הזקן שם .ברכות)לה ,סוף עמוד א(.
השבת מדגישה :ראה רמב״ן ואתחנן ה ,טו .חינוך מצרה לא־לב .שם מצרה פד.
סוף דיבור המתחיל . .תרס״ו :המשך יום־טוב של ראש־השנה תרס״ו עמוד רכח.
לה׳ הארץ :ראה גם לקוטי שיחות כרך לד עמוד 107ואילך.
והארץ נתן לבני אדם :תהלים קטו ,טז.
259 תשב״ ו -תשל״ה
מבטא אותו בכל יום של כל שנה ,ומביע אותו בפועל ע״י כך שלפני כל
הנאה או אכילה)כביטוי רש״י( -הוא מברך ברכה ,הצהרה שהקב״ה הוא
מלך העולם שבורא הכל וכר ,אך בשנת השמיטה בא ענין זה לידי הדגשה
במלוא החריפות ,כנזכר לעיל.
וזו אחת ההוראות העיקריות של ראש השנה השתא; לא די לזכור
שהקב״ה הוא בורא עולם .הכרח גם לזכור את המסקנה מכך שהקב״ה
הוא גם לעולם ותמיד אדון העולם ,והדבר צריך להתבטא בהתנהגות יום
יומית בכל יום מימות השנה.
ולמרות שדיני שביעית אינם נוהגים בחוץ לארץ -הרי התוכן הרוחני
וההוראה מהם בתוקפם בכל המקומות.
התפיסה שהקב״ה הוא האדון התמידי של העולם ושל כל הדברים
שבו ,כפי שהיא באה לידי ביטוי בשנה השביעית -מתבטאת במדה
הבולטת ביותר בענין הצדקה ,והרי הצדקה היא מצוה כללית הנדרשת
מכל יהודי; עליו להפריש מכסף עמלו לעני שלא עמל עליו ,למוסד-תורה
או למוסד-צדקה המטפל בצרכי נזקקים וכד׳ .באה שנת השביעית
ומלמדת גישה מיוחדת בענין הצדקה :א( אין האדם נותן משלו ,כי אם
אינם נוהגים בחוץ :הביאור על פי קבלה ראה לקוטי לוי-יצחק -אגרות קודש עמוד רמז.
האדון התמידי :יומתק ביותר על פי תורת הבעל שם טוב אשר העולם ומלואו דבר ה׳
״מהווה אותו תמיד ומוציאו מאין ממש ליש״)שער היחוד והאמונה פרק א ,ג(.
מצוה כללית :ראה וירא )יח ,יט( יצוה ..לעשות צדקה ומשפט .ו״בכל תלמוד ירושלמי
היא)צדקה( נקראת בשם מצוה סתם ,כי כך הי׳ הרגל הלשון לקרוא צדקה בשם מצוה סתם״
)תניא פרק לז -מח ,ב( .וראה גם כן סוף דיבור המתחיל אני בצדק)סידור עם דא״ח(.
הנדרשת מכל :אפילו עני המתפרנס מן הצדקה )טור ושולחן־ערוך יורה־דעה ריש סימן
רמח(.
ועשאו שליח :חינוך מצוה סו .ועיין דיבור המתחיל תקעו בחדש )בסוף ספר תורת
שמואל תרכ״ז(.
כביטוי הידוע :אורחות צדיקים פרק יז .בארוכה -ראה דיבור המתחיל אשר ברא ואילך
תרפ״ט)ספר הקונטרסים(.
שדיני שביעית אינם נוהגים בחוץ־לארץ :רמב״ם הלכות שמיטה ויובל פרק ד הלכה כה.
התוכו הרוחני . .בתוקפם בכל המקומות :ראה מכתבי ח״י אלול ה׳תשל׳׳ט ,ערב שבת
קודש ח׳׳י אלול ה׳תש״מ)לקוטי שיחות כרך יט עמוד .( 613.600ושם נסמן.
סידור עם דא״ח:כג ,א.
דיבור המתחיל . .תרפ״ט )ספר הקונטרסים( :כרך א כא ,ב ואילך )ראה שם כג ,סוף
עמוד א ואילך( .נדפס גם בספר המאמרים תרפ״ט עמוד 86ואילך)ראה שם עמוד 90ואילך(.
אגרו ת -קוד ש -מ תו רג מו ת)י׳תקס( 260
ממה שהקב״ה הפקיד בידו ועשאו שליח למסור לעני ,ב( על-ידי
התחלקות עם אחרים -הוא מצדיק את השארת חלקו הוא בידו.
מובן מאליו שענין הצדקה אינו מוגבל לממון בלבד ,כי אם -כביטוי
הידוע -״בממון ,בגוף ,בחכמה )בנפשו(״ .צדקה ברוחניות מחייבת כל
יהודי לעזור ליהודי אחר שהוא ״עני״ בתורה ובמצוות .מבלי להתחשב עד
כמה יקרים לו זמנו וכחותיו -לשם ניצולם ללימוד עצמי של התורה
ולקיום עצמי של המצוות -מודיעים לו שאסור לו להתנהג בהם כאדון
יחיד ,כי אם הוא חייב להתחלק בזמנו ועמלו להפצת תורה ומצוות בין
אלה שהם ״עניים״ בשטח זה.
זה גם אחד מן הענינים העיקריים וההחלטות של יום הכפורים:
ותשובה ותפלה וצדקה ,וכפי שהדבר מובע גם בהפטרת יום הכפורים :זה
צום אבחרהו גד פרוט לרעב לח»ד גד בי תראה ערום ובסיתו גו׳ -
שבנוסף למשמעות הפשוטה של הדברים ,אומרים חכמינו זכרתם לברכה
שהם מוסבים גם לצדקה ברוחניות :לזון את ה״רעב״ במזון רוחני ,תורה,
ולהלביש במצוות את ה״ערום״ מן המצוות.
וישנה ההבטחה האלקית :עשר תעשר )הקריאה לשמיני עצרת(,
כפי שחכמינו זכרונם לברכה מפרשים אותה -שעל ידי נתינת מעשרות
וצדקה ,הרי לא זו בלבד שלא נחסר מן הנותן ,כי אם ,אדרבה ,יתוסף לו
הרבה יותר ,עד לעשירות ממש .ולמרות שאת המצוות בכלל)כולל צדקה(
אין לעשות לשם קבלת שכר ,כי אם משום שהקב״ה ,בורא ואדון העולם,
ציווה כן ,הרי הבטיח הקב״ה שיהיה עשר -תעשר )תתעשר( ,הן
בגשמיות והן ברוחניות.
בברכת חתימה וגמר חתימה טובה
מנחם שניאורטאחן
זה צום . .וכטיתו . .אומרים חכמינו זכרתם לברכה :ישעיהו נח ,ו־ז .תנא דבי אליהו
רבא פרקכז.
עשר תעשר . .שחכמינו זכרתם לברכה מפרשים :ראה יד ,כב .תענית ט ,א.
שעל ידי נתינת . .הרבה יותר :להעיר מתורת הרב המגיד במאמר הזהר )נשא קם ,ב(
אית חסד ואית חסד)לקוטי אמרים קרוב לסופו דיבור המתחיל במדרש ואהרן מה הוא(.
המצוות . .קבלת שכר :אבות פרק א משנה ג.
כולל צדקה :ואף שנאמר ובחנוני נא בזאת )ראה שולחן ערוך יורה־דעה סוף סימן רמז(
פשוט שמובחר נתינתה שלא על מנת לקבל פרס -ראה רמב״ם הלכות תשובה בסופן.
לקוטי אמרים :בהוצאת קה״ת סימן רנ)ס ,סוף עמוד ד ואילך(.
261 תשכ״ו ־ תשל״ה