Igrot Kodesh · Letter 10753
Volume 28 · Letter 196
י'תשנג
ב"ה , י"א ניסן ה'תשל"ג
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ צנמ"ס חו"ב כו'
מוה"ר מרדכי שי'
שלום וברכה!
. . . להערת כת"ר בהליקוט לפ' כי תשא דכיון דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו לא עבר אהרן איסור ע"ז בזהב העגל שלא קנאו - דאינו כי גם קודם שנעשה פסל ואפילו בתחלת העשי' עובר על לא תעשה לך פסל כמבואר ברמב"ם וכו' -
הנה מעשה העגל הרי הי' קודם לימוד התושבע"פ דעשה"ד לבנ"י, ונתחייבו רק בהמפורש בעשה"ד 1) עשיית 2) פסל . ואפילו את"ל שלמדו מקודם וקיימו ת' פרקי דע"ז דאברהם אבינו דאוליף ליעקב (זח"ב רהע, סע"ב) - קיום חומרא זו מד"ע לא דחי פקו"נ דאהרן [לאחרי שראה הריגת חור (הובא בפרש"י )].
משא"כ זה שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו. וכמה מהשקו"ט שבהליקוט - שסברא הם (ולהעיר מתוס' שבועות כב, סע"ב) צריך שיתאימו גם קודם לימוד התושבע"פ. ולכן באו בהליקוט.
ע"ד הנ"ל מתורץ בפשטות קושיא הידועה בענינים דחה"פ: איך מלו ישראל בלילה (שמו"ר פי"ט, ח) -
והוא דדין מילה ביום נתחדש לאחר מ"ת (תוד"ה מר יבמות עב, ב). ואפילו את"ל דג"ז קיימו עד שלא ניתנה תורה - לא בטלו אכילת הפסח דנאסרה לערל, מפני חומרא זו.
מצו"ב שקו"ט דהת' שי' בהליקוט בהנ"ל - שתקותי שיענין את כת"ר.