Igrot Kodesh · Letter 10760

קכ .קכו .רמט .רנא .רפו .רצא.

אגרות־ קודש

-מ תורג מו ת)י׳תקס(

השבת מדגישה געיקר שהקב״ה הוא גורא העולם )כי ששת ימים

עשה ה׳ את השמים ואת הארץ( ואילו שנת השמיטה מדגישה בעיקר

שהקב״ה הוא -עתה ותמיד ־ איון העולם .פעולות האדם צריכות

להראות כי ״אין דבר מיוחד ברשותו ,רק שהכל ברשות אדון הכל״.

בשנה השביעית חדל בעל השדה והגן להיות בעליהם ,בהתאם לציווי

התורה:

״והיתה שבת הארץ לכם לאבלה לך ולעבדך ולאמתך גד״ ,כפי

שרש״י מסביר :״לא באכילה ולא בהנאה אטרתים ,אלא שלא תנהוג

בהם כבעל הבית ,אלא הבל יהיו שווים בה״.

במלים אחרות :שביעית מבטאת את התפיסה שלמרות שהבורא נתן

את הארץ לבני האדם ,לאכילה ולהנאה ,עליהם לזכור שהאדון האמתי

בכל הזמנים הוא הקב״ה ,כפי שהכתוב אומר :״לה׳ הארץ ומלואה תבל

ויושבי בה״ .כדי להדגיש ולחזק זכרון זה בכל הזמנים ,באופן שיבוא לידי

מימוש בחיי יום־יום ,קבע הקב״ה את השנה השביעית כשנה ״שבתית״,

שבה מושבתות למשך כל השנה כל עבודות השדה והכרם ,ובעליהן חדלים

מלהיות בעלים ,כי אם במדה שוה לעבדיהם ושפחותיהם וכד ,כביטוי

המדרש :שדהו מופקרת ואילנותיו מופקרים והסייגים מפורצים ורואה

פירותיו נאכלים -והוא משלים עם כך .בכך מעיד היהודי שהאדון

האמתי של העולם הוא הקב״ה.

מושג זה ,שהקב״ה הוא אדון העולם וכל פרטיו ,הוא רעיון שיהודי

בי . .הארץ :יתרו כ ,יא.

אץ דבר . .הבל :חינוך מצרה שכח.

שהבל ברשות אדע הבל :ומראה זה בשדהו כר -עיקר נכסיו של אדם .וראה יבמות סג ,א.

והיתה . .ולאמתך :בהר כה ,ו .וראה ספר טעמי המצוות להצמח צדק סוף מצות שביעית:

אדם ובהמה שווים כר ועיין גם כן סוף דיבור המתחיל כי תבואו גר ושבתה -תרס״ו.

לה׳ הארץ . .בה :תהלים כד ,א .ואפילו לאחר ברכה שאז ״והארץ נתן לבני אדם״

)ברכות לה ,סוף עמוד א ושם( ,היינו שאינו כנהנה מן ההקדש ,וכאמרנו :ברוך שאכלנו משלו,

ולכן לא קיצר בהתירוץ שם לומר ״לא קשיא על ידי ברכה״ .ועל פי זה יש לפרש כוונת רש״י

שם דיבור המתחיל לאחר.

המדרש :תנחומא ריש פרשת ויקרא .ויקרא רבה שם.

בבל יום . .ברבה :ראה טור ושולחן־ערוך אורח־חיים סימן מו סעיף ג ושולחן ערוך

אדמו״ר הזקן שם .ברכות)לה ,סוף עמוד א(.