Igrot Kodesh · Letter 11 — The Four Conceptions of Tzimtzum in Kabbalah and the Chabad Position

By the grace of Hashem,

Wednesday, 19 Shevat* 5699 [1]

To the great scholar, Rav Yerachmiel [2],

I greet you and bless you,

Your letter and the sum of twenty-eight that was enclosed therein has reached me.

You write to me that all the conceptions of the Tzimtzum* [3] are convergent, according to one of your friends [4].

I am surprised that you could consider such a hypothesis, all the more so since you attribute it to someone whom you present as familiar with the works of the Kabbalah*. It is clear that this is not at all the case. A generation after the Ari Zal*, who revealed the secret of the Tzimtzum, different conceptions of it already existed among the Sages who, at times, were even radically opposed, as their works attest. These divergences were maintained thereafter.

They concern two fundamental points. On the one hand, should this term Tzimtzum, contraction, be interpreted literally? Is it a withdrawal or a veil? On the other hand, does the contraction apply to the Light or to the Luminary?

One can define, in this regard, four conceptions. According to the first, the Tzimtzum is to be interpreted literally and applies to the Essence of Hashem. It is based on the following argument: How can one imagine that the King is found in a place of filth, Heaven forbid? According to the second, the Tzimtzum is indeed to be understood literally, but it applies only to the Light. According to the third, the Tzimtzum is only a metaphor, but it applies to both the Luminary and the Light. According to the fourth, finally, the Tzimtzum is a metaphor, but it was exercised only upon the Light.

As is known, the opponents of Chassidus, in the time of the Alter Rebbe*, adopted the first conception. They interpreted the statement of the Zohar* that "no place is empty of Him," by asserting that Divine Providence governed every detail of creation. On the other hand, to claim that the Essence of Hashem spreads to every place seemed to them to contradict the Laws concerning alleyways covered with filth. The writings published in the time of the Baal Shem Tov* and the Alter Rebbe, as well as other references, make it possible to establish that this was indeed the case.

The conception of the author of the Nefesh HaChaim*, whom you mention in your letter, is the third among those that have just been defined. In this sense, he was in contradiction with his master, the Gaon of Vilna*. It seems, indeed, that Rabbi Chaim of Volozhin* consulted the works of Chassidus Chabad*, in particular the Tanya*, and was influenced by this reading, although this cannot be established in an absolute manner.

In any case, our conception is the fourth. The Tzimtzum is in no way to be interpreted literally. Furthermore, it does not apply to the Luminary, but only to the Light and, more precisely, to its most inferior part, as the books of Chassidus Chabad explain.

At the present time, the books and writings of Chassidus Chabad make it possible to give a correct definition of the Tzimtzum and whoever desires to understand it in a clear manner, to the extent possible, cannot do without consulting them. To be convinced of this, it suffices to compare what Chassidus says in this regard with what appears in other books whose authors, for various reasons, have often not wished to conduct a detailed analysis.

I do not know which books you have available and what references I can give you. Nevertheless, these are numerous (...).

I conclude by expressing my respect and wishing you all the best.

M. Schneerson

Notes

(1) 1939.

(2) Binyaminsohn.

(3) The contraction of the Divine Light that was at the origin of creation.

(4) Presumably Rav Eliezer Dessler who, after studying the Tanya and the Nefesh HaChaim, concluded that the conceptions of Chassidus and the school of the Gaon of Vilna were convergent. The Rebbe explains here that the conception developed by Rabbi Chaim of Volozhin, in the Nefesh HaChaim, differs from that of his master, the Gaon of Vilna.

יא

ב"ה, ד' י"ט שבט, צ"ט
פאריז

כבוד הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נבון ומשכיל

וכו' וכו'

מהור"י שי'

שלום וברכה!

המכתב בצירוף העשרים ושמונה הגיע בזמנו.

ומה שכותב בענין הצמצום, אשר אחד ממכיריו אומר, שכל השיטות בזה הולכים למקום אחד

נפלאתי ביותר גם על קס"ד כזה, ובפרט אשר כת"ר מכנהו במכתבו בשם לומד ספרי המקובלים, כי פשיטא אשר אינו כן כלל וכלל. ועוד בדור הראשון שאחר האריז"ל, שהוא גילה לנו סוד הצמצום, הי' בענין הצמצום חלוקי דיעות בין בעלי תריסין מן הקצה אל הקצה, כנראה בספריהם, ונמשכה המחלוקת גם אח"כ.

והוא בשני ענינים עיקרים: אם הצמצום הוא כפשוטו א"ל. סילוק או העלם. אם הצמצום הוא רק באור או גם במאור.

ואפשר בזה ד' שיטות א) הצמצום כפשוטו וגם בעצמותו. וראית הסוברים כן, דאיך אפ"ל דהמלך נמצא במקום האשפה ח"ו. ב') הצמצום כפשוטו אבל רק באור. ג) הצמצום דלא כפשוטו אבל גם במאור. ד) הצמצום דלא כפשוטו ורק באור.

והנה המתנגדים בימי אדה"ז אחזו בשיטה א' הנ"ל וכידוע, והיו מפרשים לית אתר פנוי מיני' היינו מהשגחתו, ואמרו אשר השיטה דהעצמות נמצא בכ"מ, היא סותרת לדינים דמבואות המטונפות וכו' וכו', וכמ"ש בכרוזים ומודעות שפירסמו בזמן הבעש"ט ואדה"ז. ועיג"כ שער היחוה"א פ"ז ואגה"ק ססכ"ה. וכמדומה לי שגם ב"בית רבי" נדפס מכתב אדה"ז מדבר בזה.

שיטת בעהמ"ס נפש החיים, שמזכיר כת"ר במכתבו הוא כשיטה ג' הנ"ל. וחלק בזה על רבו הגר"א. - ובכלל, נראה שראה הר"ח מואלאזין ספרי חב"ד, ובפרט ס' התניא, ונשפע מהם, אף שאיני יודע זה בהוכחות גמורות.

אבל אנו אין לנו, אלא כשיטה ד' הנ"ל, שאין הצמצום כפשוטו, וג"ז לא במאור אלא באור, ורק בבחי' התחתונה שבאור שלפה"צ, וכמבואר בספרי וכתבי חב"ד.

ובימינו אשר זכינו לאורה, שנתבארה מסכת הצמצום, באריכות לפי ערך ובכמה וכמה פרטים, בספרי תורת חסידות חב"ד הנדפסים ואשר בכתב, הנה הרוצה לדעת ענין הצמצום, עכ"פ במדה ידועה, בהבנה והשגה, אין לזה דרך אחר אלא לעיין בהנ"ל. וכדי להוכח בזה, די להשות הנאמר בזה בשאר ספרים, שכנראה כמה מהם לא רצו לפרט הדברים מאיזה טעמים, להמבואר בספרי חב"ד.

איני יודע איזה ספרים וכתבים ישנם אצל כת"ר כדי לציין אליהם.

ויעוין בענין הצמצום: תו"א ד"ה פתח אלי' (וישנם ע"ז הגהות אדנ"ע שהו"ל, בקופיר, באטואצק), לקו"ת הוספות לויקרא ד"ה להבין מ"ש בס' אוצ"ח, שער היחוד, ס' המצות מצות האמנת אלקות ושרש מצות התפלה (מתחיל מפרק ל"ד), סי' ע"פ זכר רב טובך. בדרושי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א הנדפסים: אל יפטר אדם פ"ט, דרשו ה' רצ"א, על כן יאמרו רצ"א, שבועות רצ"ג דף ח', טוב לי רצ"ז.

כן בטח יש אצלו המשך רס"ו, ומבואר גם שם: מתחיל מד"ה ויולך ה' את הים, ומד"ה אנכי ה"א.

ושייך לענין הצמצום גם המבואר בתניא פמ"ח ומ"ט ונתפרש באריכות יותר בדרושי יביאו לבוש מלכות שבתו"א ושערי אורה.

ציינתי גם הידועים בטח לכת"ר לשלמות הדבר.

ואסיים בכבוד ואיווי כט"ס

מ. שניאורסאהן
יא
נדפסה בבטאון חב"ד גליון לא ע' 43. לקו"ש חט"ו ע' 470 והוגהה ע"פ צילום כתי"ק.

מהור"י: בנימינסון. בהמשך לזה אליו - לקמן אגרות יד. עו.

בענין הצמצום... אחד ממכיריו: כנראה הוא מוה"ר אליהו אליעזר דסלר, שלפי העיון בס' התניא ובס' נפש החיים בא למסקנא שאין חילוק יסודי ביניהם, ועפי"ז ביקש לבאר לו "את גדר המחלוקת בנין הצמצום בין בעל התניא זי"ע והגר"א ז"ל, אם נחלקו בגדר ענין הצמצום גופי', הן כפי המבואר ב"נפש החיים" למתבונן ומעמיק, דא ודא אחת היא" (מרביצי תורה ומוסר ח"ג ע' סו). בתחלה פנה בנד"ז, בקיץ תרח"ץ, אל ה"ר יצחק "המתמיד" הורוויץ, שהשיב לו (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' סא סי' קי) "הספר נפש החיים אינו ת"י כעת... אכתוב לכת"ר ענין הצמצום כפי המבואר בתורת החב"ד". לאח"ז נשאל בזה כ"ק אדמו"ר שליט"א ומשיב באגרת שלפנינו שבעל נפה"ח חלק בזה על רבו הגר"א.

מכתב אדה"ז מדבר בזה: נדפס באגרות קודש שלו אגרת לד (ע' פה ד"ה ובפרט).

הגהות אדנ"ע: נדפסו בקונ' בפ"ע, הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח, קה"ת תשמ"א.

שער היחוד: לאדמו"ר האמצעי, הנדפס בס' נר מצוה ותורה אור.

ס' המצות: דרך מצותיך.