Igrot Kodesh · Letter 143 — Marriage and Tzimtzum — The Courage of Full Presence

By the grace of Hashem,

18 Adar 5704,

Brooklyn,

To the remarkable young man, distinguished and honorable,

Rav Yitzchak HaCohen [1],

I greet you and bless you,

You have invited me to share in your joy, on the occasion of your engagement, which is being celebrated on this day.

I express the wish that the promise be fulfilled in you according to which "he who has found a wife has discovered good and will elicit the benevolence of Hashem, Who is good."

One can, on this matter, comment on the text of the engagement document [2] which, according to the custom of the Rebbe's household, begins with: "First of all, he will marry her, at a good time, according to the law of Moshe* and Israel. They will not flee and will not hide from one another. They will live together, with love and faithfulness, according to the custom of the land."

This formulation may be surprising. Why not specify that they will live together immediately after saying that he will marry her, at a good time, according to the Law of Moshe* and Israel? It is only afterward that one could have added "they will not flee and will not hide."

To answer this question, a preliminary concept will be introduced. The children of Israel are the sons of Hashem. A son resembles his father and this is also the case, as far as they are concerned, if one may so express it. The children of Israel are in the image of the Almighty.

Everything that concerns a Jew, all his behaviors based on the Torah* or on the custom of Israel, which is an integral part of it, is therefore indeed in the image of heavenly concerns.

This is particularly the case for a marriage and the smallest detail concerning it. At their source, man and woman evoke the six divine Attributes of emotion and the Attribute of Royalty, or even still higher stages of creation. This is the reason why the blessings recited at the marriage explain what the purpose of creation is, which was realized through the six Attributes of emotion and that of Royalty.

Nevertheless, the engagement precedes the marriage and, from the outset, they therefore establish the ultimate objective: "First of all, he will marry, at a good time." Then is explained what this means: "They will not flee and will not hide."

One can give, on this matter, the following explanation:

Hashem carried out the creation by first introducing into it His Infinite Light, which previously filled all space. Then, when His Will, itself infinite, was to create worlds, He contracted this Light, so that there remained only a void, an empty space. Subsequently, He caused a thread of Light to emanate from it, as the Torah Or*, the Likkutei Torah* and other texts explain.

This contraction is different from all those that occurred subsequently, for it caused a withdrawal of the Light and not merely a diminution of its intensity. It is thanks to this that the thread of Light, capable of entering into the receptacles, could then be constituted and enable the worlds to exist. For the contraction operated on both the infinite and the finite aspects of this Light.

The ultimate purpose of creation is to reveal this Light within it, as it was before the contraction. This contribution is twofold. On the one hand, the worlds will thus be able to receive its revelation. On the other hand, the Light will receive, in this manner, an elevation compared to its prior state, thanks to the new intensity conferred upon it by the practice of Torah* and mitzvos*. All of this is possible only thanks to the initial contraction, which subsequently enabled the revelation.

It is only in the future world that we will perceive this twofold contribution. Then, the marriage of Hashem and Israel will, properly speaking, be celebrated and the profound dimension of the Torah* will be revealed. But everything depends on the Torah* and mitzvos* that are fulfilled before that.

This is the reason why, when one envisions a marriage, "he will marry her, at a good time," one immediately specifies that "they will not flee." In fact, the Light preceding the contraction will not "flee." It will be revealed and bring the most important revelations. Then, in the future world, the Essence of Hashem will be perceptible and the relationship between a stage that gives and another that receives [3] will disappear.

It is then said that "they will not hide." Indeed, the Light will no longer be concealed in its receptacle. In the future world, the currently hidden stages of creation will be revealed and "the virtuous wife will be the crown of her husband" — the soul will be nourished by the body.

I express the wish that, very soon and in our days, we will all witness the fulfillment of the promise according to which "very soon, one will hear the voice of the groom and the voice of the bride."

With an immediate teshuvah* and an immediate redemption,

Rav Menachem Schneerson,

Director of the executive committee [4]

Notes

[1] Rav Yitzchak HaCohen Hendel, of Montreal.

[2] On this matter, see also the previous letter.

[3] All stages of creation will be identical in relation to the revelation of the Essence.

[4] Of Machane Yisrael*.

קמג

ב"ה, ח"י אדר תש"ד
ברוקלין
כבוד האברך המצויין הוו"ח אי"א נעלה ונכבד כו'

התמים מוהר"ר [יצחק] שי' הכהן

שלום וברכה!

במענה על הזמנתו לקחת חבל בשמחתו שמחת קשורי התנאים ביום זה

עביע מאוויי שיקוים בו מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' הטוב.

וי"ל בל' התנאים שבראשיתם - בנוסח בית רבנו: ראשית דבר.. ישא למז"ט כדת משה וישראל ואל יבריחו ואל יעלימו.. וידורו ביניהם באהבה וחיבה כאורח כל ארעא

דלכאורה תמוה דהו"ל להסמיך "וידורו ביניהם כו'" תיכף אחר "וישא למז"ט - כדת מו"י" ואח"כ יבוא "ואל יבריחו וכו'"

וי"ל בהקדם הקדמה כללית אשר בנ"י בנים הם לד', וכמו שהבן הוא בצלם ודמות האב כך כביכול כו', אדם אדמה לעליון.

ופשיטא אשר כל עניניו והנהגותיו אשר ע"פ התורה או במנהג ישראל אשר תורה היא הם בדוגמא שלמעלה.

ובפרט בנשואין וכל השייך לזה בפרטי פרטיות שאיש ואשה הם בדוגמת ז"א ומל' ולמע' מע' בשרש שרשם, אשר בזה יובן מה שברכות נשואין מתחילים בספור תכלית כל הבריאה כולה, כי הבריאה הוא ע"י זו"ן.

והנה ההתחלה לסדור הנשואין הוא סדור התנאים (ראשונים) ובתחלתם בא הוראת תכלית והעיקר, וזהו: ראשית דבר שישא למז"ט, ומבאר הענין - שאל יבריחו ואל יעלימו כו'.

והביאור בזה הוא:

ידוע באופן הבריאה בתחלה הי' אור עליון פשוט ממלא כל המציאות... וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות צמצם האור ההוא ונשאר חלל ומקו"פ ואח"כ המשיך קו א' כו' - כמ"ש ונתבאר בתו"א ד"ה פתח אלי' לקו"ת ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח ועוד. והנה חלוק צמצום זה מכל הצמצומים שענינו סילוק ולא מיעוט בלבד ועי"ז יכול להיות נמשך אח"כ הקו היינו אור המתלבש בכלים ויוכל להיות מציאות העולמות (יעויין ד"ה למען ידעו דורותיכם תש"ח ועוד) ופעולת הצמצום באור הבל"ג והגבול (ראה ד"ה ביוהשמע"צ רצ"ט).

והנה תכלית הכוונה הוא גילוי האור שלפנה"צ והחידוש הוא א) שיתגלה אור זה בעולמות ב) שיהי' גילוי אור עליון שלמע' גם מאור הקודם וזהו התוס' אורות שנמשך ע"י התומ"צ (עיין יו"ט שר"ה רס"ו למען ידעו הנ"ל ועוד) אבל הא דאפשר כ"ז הוא דוקא מפני שצמצום הראשון הי' בשביל הגילוי הנ"ל.

והנה גילוי ב' הענינים הנ"ל - הוא לע"ל דוקא שאז הוא אמיתית בחי' הנשואין (עיין לקו"ת סוף בי' דעל כל כבוד חופה) גילוי פנימית התורה כו' אבל תלוי הוא ע"י העבודה דתומ"צ שקודם לזה.

וזהו אשר כשמבארים שבהתנאים התכלית בשישא למז"ט אומרים אשר לא

יבריחו - אור שלפנה"צ שנתצמצם ונסתלק, לא יבריחו כ"א יתגלה ונכלל בזה גם הגילוים שלמעלה מזה (עיין תקעו צ"ד שלע"ל יהי' גילוי העצם ולא בדרך משפיע ומקבל, ולהעיר מביאור דולא תשבית ס"ג) ואל יעלימו - אור שנתעלם בכלי, מציאות העולמות שעתה הוא מל' העלם, הנה לע"ל יהי' אחעט"ב, הנשמה ניזונית מהגוף, וד"ל.

באוויי אשר ב"ב ממש נזכה כולנו לקיום היעוד מהרה ישמע גו' קול חתן וקול כלה (עי' בי' דכל כבוד הנ"ל).

לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל
קמג
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 327 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוהר"ר יצחק שי' הכהן: הענדל. אגרת נוספת אליו - לקמן קנח. על חגיגת התנאים שלו ביום זה - בקובץ ליובאוויטש חוב' ב' ע' 30.

התנאים... בנוסח בית רבנו: על דיוקים נוספים - לעיל אגרת שלפנ"ז.

יו"ר ועד הפועל : מחנ"י.