Igrot Kodesh · Letter 144 — Daily vs. Yearly Judgment — Halachic and Chassidic Analysis

By the grace of Hashem,

Wednesday, 20 Adar 5704,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished and honorable, learned and

disseminating the Torah*, Rav Sh. [1],

I greet you and bless you,

I am responding to your letter and ask you to excuse my delay, due to my many occupations. Even now, I can only envisage a brief response, which will nevertheless address the various points raised in your letter:

A) You question me about what I wrote in my letter [2] regarding the controversy between Rabbi Yossi* and the Sages* on the daily judgment of man. You object that, according to the writings of Chassidus*, these are two different judgments [3] and there is therefore no disagreement.

My letter was intended to respond to a question posed on the Mikraei Kodesh* regarding this discussion between Rabbi Yossi* and the Sages*. This author indicates, indeed, that the halachah* is decided according to the opinion of the Sages* and this was the subject of my surprise, for even according to his own reasoning, such a conclusion is not evident and, moreover, the opposite conclusion even seems more logical.

B) You cite the explanation of Rav Chisda*, according to which the opinion of Rabbi Yossi* is deduced from the verse "to pronounce the judgment of His servant and that of His people, Israel, each day." He deduces that every Jew is called "His servant" and concludes that this judgment is indeed daily. Then, Rav Chisda* says that the king takes precedence over the rest of the people and he also establishes this from the verse "to pronounce the judgment of His servant" and then "that of His people." It follows that "His servant" here designates the king. You resolve this apparent contradiction in the words of Rav Chisda* by saying that the first explanation is given according to the opinion of Rabbi Yossi*, but does not reflect his own.

It seems to me difficult to adopt this reasoning, for several reasons:

1. It is not customary in the Talmud* to seek to justify the opinion of Rabbi Yossi* without adopting it, to establish it from a verse and, immediately after, to give a totally divergent interpretation of this verse, without giving any clarification about this change.

2. If the expression "His servant" designates every Jew, what does "His people" add? One cannot consider that this term introduces the notion of community, for that would then be an unnecessary request. If every individual is judged daily, it is quite clear that the community, which is more important, is as well.

3. If "His servant" is every man, the individual would be judged before the community, which goes against what the opposing opinion to Rav Chisda* says.

4. The verse "to establish the judgment of His servant" is extracted from the prayer of King Shlomo*. In its plain sense, the term "His servant" therefore indeed designates this king. How then can one deduce from these words that the judgment of each person is daily, which contradicts the opinion of the Sages*, by modifying the plain sense of the verse, or by saying that what is stated about the king applies, in fact, to each person, although the verse does not say so?

One must conclude that Rabbi Yossi* considers that man is judged each day based on the verse "the judgment of His people, Israel, each day," which he can interpret in two ways, either by not accepting the distinction that Rav Chisda* makes between the individual and the community, or because the word "Israel" is superfluous in this verse. The first interpretation seems to me to be correct.

C) Rav Kruspedai* teaches, in the name of Rabbi Yochanan*, that three books are opened before Hashem on Rosh Hashanah* [4]. The Rambam* makes mention of this in the halachah* and you deduce from it that the opinion of the Sages* is retained, according to which the judgment is pronounced on Rosh Hashanah*.

You cannot, however, deduce anything from the decision of the Rambam*, who may adopt the opinion of the Asarah Maamaros* or consider, like the Likkutei Torah*, that there is no controversy [5].

And what Rav Kruspedai* teaches in the name of Rabbi Yochanan* proves nothing either. For if one considers that there is truly a discussion between Rabbi Yossi* and the Sages*, one can say, according to the interpretation of the Tosafos*, that this concerns the future world. Rabbi Yossi* will concede that such a judgment will take place at that time, whereas, at present, the prayer is said only for the sick and those of weak constitution.

D) Rabbi Meir* considers, like Rabbi Yitzchak*, that prayer remains effective after the verdict has already been pronounced [6]. You conclude from this, in order not to multiply controversies, that Rabbi Yitzchak* no doubt adopts the opinion of Rabbi Meir* and considers that man is judged on Rosh Hashanah*.

I did not understand your reasoning. The principle according to which one does not multiply controversies applies only when they concern the same subject. Why, because they share the same opinion on the possibility of annulling the verdict pronounced against man, should Rabbi Meir* and Rabbi Yitzchak* have the same opinion on the judgment of Rosh Hashanah*?

Moreover, it is more logical to think that they diverge on this point. If that were not the case, why mention both of them? A single opinion would have sufficed.

E) It is said that it is easier to achieve teshuvah* during the ten days that separate Rosh Hashanah* from Yom Kippur*. You deduce from this that the opinion of the Sages* is retained in this matter [7]. Now, this statement proves nothing and only indicates that teshuvah* is easier during this period than during the rest of the year, as it is said "seek Hashem while He is near." The verdict can then be annulled, but this does not exclude the fact that a man is judged every day. The same is true for Yom Kippur*, clearly designated by the verse as the day of forgiveness, which does not, however, rule out the opinion of Rabbi Yossi*.

F) I wrote, indeed, that those who consider it impossible to annul a verdict pronounced against an individual adopt the opinion of Rabbi Yossi*, according to which judgment is pronounced each day and prayer applies only to the sick and those of weak constitution. The tractate Rosh Hashanah* establishes this clearly, as I emphasized in my previous letter.

And the Tosafos* ask how to justify the prayer for the healing of the sick and the blessing of the year [8] according to the opinion of the Sages*. For the Bayis Chadash*, this prayer is said only for the sick.

As for your objection refuting what the Gemara* says, I did not understand it.

With my blessing for an immediate teshuvah*, immediate redemption,

Rav Menachem Schneerson,

Director of the executive committee [9]

Notes

[1] Rav Shmuel Zalmanov.

[2] Letter no. 114.

[3] That of Rosh Hashanah* and that of each day.

[4] That of the wicked, that of the righteous, and that of the intermediate men.

[5] Between Rabbi Yossi* and the Sages*, who speak of two different judgments.

[6] It enables it to be annulled.

[7] And that the judgment is therefore indeed pronounced on Rosh Hashanah*.

[8] Both appearing in the Amidah*.

[9] Of Kehos*.

קמד

ב"ה, יום ד' כ' אדר תש"ד
ברוקלין
כבוד הרה"ג והרה"ח הנכבד והנעלה וו"ח אי"א

חו"ב מרביץ תורה וכו' התמים מהור"ש שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, אחרי בקשת סליחה על האיחור מפני הטרדה, וגם עתה אין הזמן גרמא לענות כ"א בקצרה על ראשון ראשון כו' כפי סדר מכתבו

א) העיר על מה שכתבתי בענין הלכה כר"י או כרבנן - בפלוגתתם אם אדם נידון בכ"י - שהרי בדא"ח מבואר (לקו"ת ס"פ קרח, קונטרס ומעין מי"ז) דמר אמר חדא כו' ולא פליגי.

מכתבי נכתב במענה על קושית השואל הנשען על פי' הס' מקראי קדש בסוגיא דר"ה דר"י ורבנן פליגי, וכותב שם בפשיטות דהלכה כרבנן, וע"ז תמהתי דלפירושו אין זה פשוט, ואדרבה כו'.

ב) מביא ראי' דלר"ח (ר"ה טז, א) דיליף טעמי' דר"י ממש"נ לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו - עכצ"ל ד"עבדו" קאי אכל אדם, וזהו הראי' דנידון בכ"י, וכיון שתיכף אומר, ואמר ר"ח מלך וצבור מלך נכנס תחלה שנא' משפט עבדו והדר עמו ישראל דמפרש תיבת "עבדו" אמלך הרי כדי שלא יסתור דברי עצמו עכצ"ל דמימרא קמייתא אליבי' דר"י קאמר לה ולי' לא ס"ל.

- ולפענ"ד כ"ז מופרך מכמה טעמים: א) אין זה כלל מסגנון הש"ס שבתחלה יחפש טעם לר"י אף דלא ס"ל כוותי' ויאמר שטעמי' מהכא, ותומ"י יאמר מימרא שעפ"ז מוכרח פי' הפכי בקרא, מבלי להעיר ולרמז ע"ז כלל, ב) א"ת דעבדו קאי אכל אדם, א"כ מה מוסיף בתיבות ו"משפט עמו ישראל" ואין לתרץ דבא להוסיף גם דין הצבור, דא"כ בקשה מיותרת היא, דאם משפט היחיד יהא נעשה בכ"י, פשיטא דנעשה דינא דצבורא שהוא חשוב יותר, ג) א"ת דעבדו קאי אכל אדם, א"כ יהא דין היחיד קודם לדין הצבור והוי סברות הפוכות עם אידך, דר"ח. ד) לעשות משפט עבדו הוא מתפלת שלמה המלך ופי' הפשוט דעבדו קאי על המלך, וא"כ מה ראי' והכרח יש מתיבה זו דכל אדם נידון בכ"י היפך דעת דרבנן כיון שאדרבה אנו מוציאין את התיבה מידי פשוטה או שאומרין עכ"פ דמלך וה"ה כל אדם שאין כתוב בקרא.

ועכצ"ל דהראי' לדעת ר"י דאדם נידון בכ"י הוא ממש"נ ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו, ובאחת משתי פנים: א) דלא ס"ל לר"ח לחלק בין דין דיחיד וצבור לענין נדון בכ"י, ב) מיתור תיבת ישראל והראשון נ"ל.

ג) מביא ראי' מר' כרוספדאי אר"י ג' ספרים נפתחים בר"ה כו' והובא ברמב"ם להלכה הרי דהלכה כרבנן דנידון בר"ה.

הנה מפסק הרמב"ם אין ראי' די"ל דס"ל כמ"ש בס' עשרה מאמרות ובלקו"ת דאין כאן פלוגתא.

וממאמר ר' כרוספדאי אר"י אין ראי' - גם למאן דס"ל דפליגי ר"י ורבנן, דיפרש כדעת תוד"ה ונחתמין דקאי בחיי עוה"ב די"ל דבזה גם ר"י מודה כיון דקרא דמשפט עמו ישראל דזהו טעמי' דר"י, והא דמצלינן אקצירי ומריעי הוא בחיי עוה"ז.

ד) כותב דכיון דר"מ (ר"ה יח רע"א) ס"ל כרי"צ דיפה צעקה גם לאחר

גז"ד - מסתמא גם רי"צ ס"ל כר"מ דאדם נדיון בר"ה דלאפושי פלוגתא בברייתא למה לן,

ולא הבנתי - דלאפושי פלוגתא היינו באותו הענין גופא, אבל וכי משום דר"מ ורי"צ אמרו דבר אחד בענין קריעת גז"ד - נאמר דגם לענין דין דר"ה דעותיהן שוות, ואם יש להביא ראי' מברייתא זו - איפכא מסתברא דפליגי בזה, דאלת"ה - רי"צ היינו ר"מ.

ה) הביא ראי' דהלכה כרבנן ממרז"ל (שם יח, א) ויחיד אימת אלו עשי"ת, והנה אין מזה ראי' אלא שנוח יותר לעשות תשובה בעשי"ת יותר מכל השנה כמש"נ דרשו ה' בהמצאו, ובמילא נקרע עי"ז הגז"ד, אבל אין מזה ראי' דאין אדם נידון בכ"י. (וע"ד יוהכ"פ שמפורש בקרא כי ביום הזה כו' - ובכ"ז אין מזה סתירה לדעת ר"י).

ואו) מה שכתבתי דכל אלו האמוראים דס"ל דאין גז"ד של יחיד נקרע, עכצ"ל דס"ל כר"י דאדרם נידון בכ"י כיון דמצלי אקצירי ומריעי - הנה כן הוא בפרוש בש"ס (ר"ה טז, א). וכמ"ש במכתי הקודם, ודברי תוד"ה כמאן (שם) הוא לפרש אליבא דרבנן הא דמצלינן ברכת רפאנו והשנים (ואקצירי - לפי גירסת הב"ח) ומה שכתב לסתור דברי הש"ס לא הבנתי.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל
קמד
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 376 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהור " ש : זלמנוב. אגרת נוספת אליו - לעיל קיד.

מה שכתבתי : לעיל שם.

יו"ר ועד הפועל : קה"ת