Igrot Kodesh · Letter 150 — Introduction to the Chicago Discourses — Layers of Chassidic Study

[Beginning of summer 5704][1]

For some time, we have been asked to publish the talks, discourses, and letters of my father-in-law, the Rebbe Shlita*, that were delivered during his visit to the city of Chicago, in Shevat 5702.[2]

For various reasons, this publication has been delayed until now.

* * *

I take this opportunity to provide a clarification for all those who have questions about the talks and discourses.

The talks are generally comprehensible to all, including those who are not acquainted with Chabad chassidus*. Nevertheless, certain ideas, particularly those that are cited only incidentally, can truly be grasped only to the extent that one possesses notions of chassidus, at least its fundamental principles, which are not laid out in the talk itself. It is said, indeed, that "the words of Torah are sparse[3] in one place and abundant[4] in another."

Obviously, to one who has questions about a talk or discourse and, finding no answer to his question, allows himself to dismiss the text — though his knowledge of chassidus is approximate and at times even mistaken — applies the parable stated by the Rambam* in his introduction to the commentary on the Mishnah*, when he speaks of the study of the secrets of the Torah:

"I shall give a very clear illustration on this matter. If one questions a scholar who does not, however, know astronomy, asking him what he thinks of the man who claims to know the dimensions of the sun — he will reply that without doubt this man is a fool, for possessing such knowledge will seem to him impossible. Then, if he learns astronomy, he will understand that it is possible to determine this measurement, and he will believe in it. How much more so will this be the case for one who possesses no knowledge in any discipline whatsoever and relies first on the wisdom of his mother and then on that of his wife. If one asks him about Divinity, which is hidden from him, it will undoubtedly seem to him that this idea is as far from him as the sun is from the earth, that his intellect has no notion of it."

One who suffers from foot ailments will not ask an architect to heal him, even though the latter may otherwise be a great scholar who has built many edifices. He will consult a physician, competent in the matter. And the architect himself, if he is an upright man, will explain that, although he possesses immense knowledge of architecture, he knows nothing of medicine. He will himself direct the patient toward a physician.

It is the same for one who does not understand an idea in a chassidic discourse and wishes to have a correct understanding of it. He must turn to those who study chassidus and understand it.

And when one has a question and turns to someone who does not know chassidus, the latter, if he is upright and sincere, must answer: "Thank Hashem, I have a good knowledge of such-and-such part of the Torah. On the other hand, I have not studied chassidus. You must therefore turn to someone who is competent in the matter."

Notes:

(1) Part of this letter is reproduced in letter no. 154.

(2) 1942. See, on this subject, letter 146.

(3) Insufficiently explained.

(4) Complete one another.

קנ

[תחלת קיץ תש"ד]

זה מכבר פנו אלינו בבקשה להו"ל השיחות, מאמרי דא"ח והמכתבים של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א הקשורים בביקורו בעיר שיקאגא בחדש שבט ה'תש"ב.

מכמה סיבות נתעכב הדבר ע"ע.

* * *

הנני משתמש בהזדמנות זו לענות לרבים השואלילם ומקשים בשיחות או

במאמרים.

אף שהשיחות ברובם המכריע מובנים לכל אחד, אף לאלו שאין להם ידיעה בתורת חב"ד, בכל זה יש בהם ענינים, וביותר אלו שלא באו אלא בדרך אגב, שא"א להבינם על בורים כ"א אחרי הקדמת לימוד תורת החסידות, עכ"פ ידיעת יסודי שיטה זו שלא נתבארו מתחילה ועד סוף בשיחה זו וע"פ כלל הידוע ד"ת עניים במקום זה ועשירים במקום אחר.

מובן מאליו, אשר המקשה בשיחה או במאמר ועל יסוד זה שאין הוא יודע תירוץ לקושיתו - השיחה או המאמר אין להם מקום אצלו, אף שכל ידיעתו בשיטת תורת חב"ד ויסודותי' היא בת חד יומא ולפעמים תכופות גם "ידיעה" שטחית זו מוטעת היא, הנה עליו נשא משל הרמב"ם בהקדמתו לפיה"מ בדברו ע"ד לימוד סודות התורה וז"ל: והנני נותן לך בו משל מבואר כגון שנשאל לאיש.. נבון ומשכיל והוא נעור ורק מחכמת התשבורת וחכמת הכוכבים ונאמר לו מה אתה אומר באיש שהוא טוען שגוף השמש..

(יודע הוא) כמה מילין יש במדתו.. האיש ההוא זך הרעיון.. לא יהי' בלבו ספק עלהיות זאת הטענה בטלה.. אבל כשירגיל נפשו בלמוד.. תשיב לו הטענה אמת שאין בו ספק..

ויאמין בו אמונה גמורה.. ק"ו יהי' הענין במי שאין לו חכמה כלל.. אבל הי' נסעו משכל אמו לשכל אשתו שנשאלהו שאלה משאלות האלקיית שהם צפונות בדרשות אין ספק שהם רחוקים בעיניו כרחוק השמש מן הארץ ויקצר שכלו להבין דבר מהם, עכ"ל.

וכמו שהחולה ברגליו לא ילך לבקש רפואה אל האדריכל אף שהלזה בנה בחכמתו בנינים גדולים ומפוארים, כ"א ישאל בעצת הרופא המומחה באותו מקצוע, ואם האדריכל איש ישר הוא, הרי גם הוא בעצמו יבאר להחולה שאף שגאון

הוא - האדריכל - בחכ' בנין בתים אבל אין לו הבנה כלל בחכמת הרפואה ולכן על החולה לפנות לרופא,

כך הוא מי שהוקשה לו ענין או פרט במאמר דא"ח ורוצה לבארו לאמיתתו אין לו לפנות אלא לאלו הלומדים בתורת החסידות ועוסקים בה.

ואם עכ"ז כשיטעה ופנה בקושיתו למי שאינו מומחה בתורת החסידות ויהי' האיש, מי שפנה אליו, איש ישר ותם לבב יודה ויאמר: גדול ההני ב"ה במקצוע פלוני בשתורה אבל בתורת החסידת לא עסקתי כדבעי ולכן עליך לפנות לבקי בשיטה זו דוקא.

קנ
מגוכתי"ק. נכתבה כהקדמה לקונ' ביקור שיקאגא, שנדפס בתחלת קיץ תש"ד. לסיבה לא ידועה לנו לא נדפס כ"ז בהקדמה. קטע מהמובא בזה שולב לאגרת קנד דלקמן.