Igrot Kodesh · Letter 1519 — Chinuch

By the grace of Hashem,

27 Nissan 5712,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I have not heard from you in quite some time. This is undoubtedly a good sign, in keeping with the practice of Chassidim*, according to which one does not write when all is well. May Hashem grant that this be so, materially and spiritually. Nevertheless, I thank you for confirming in writing that this is indeed the case.

I would like to know how your son is faring — he visited me a few months ago. Is he still working at a newspaper? Where has he settled? In Eretz Yisrael* or in another country? In any event, you no doubt make use of the influence you exert upon your son to strengthen that which pertains to yiras Shamayim* in general, and to chassidic* practices in particular.

Some parents are uncomfortable raising such matters with their children, or tell themselves that it will be of no avail, and just as "it is a mitzvah* to say that which [1] ..., it is a mitzvah not to say that which [2] ...". But on numerous occasions my father-in-law, the Rebbe, told me that this is not so. It is certain that an effort is never in vain, even when it issues from a simple Jew, and all the more so when it comes from a close relative, and especially from a father.

Chassidus* indeed teaches that father and son form one and the same entity. Words of encouragement from one to the other are therefore better received and act more swiftly — all the more so since, in this case, they will undoubtedly come from the heart. In fact, in our tefillos* we use the expression "as a father has compassion upon his sons" [3].

With my blessing that you derive chassidic* nachas* from your sons and also from yourself,

Notes

[1] That which will be heeded and put into practice.

[2] That which will not be heeded and will have no effect.

[3] From the Avinu Malkeinu and Selichos liturgy.

א'תקיט

ב"ה, כ"ז ניסן, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

זה זמן רב שלא שמעתי ממנו, ובטח זהו סימן טוב כמנהג החסידים אשר כאשר הכל טוב שלום ובמישור אין כותבים, ויה"ר אשר יהי' כן הן בנוגע לגשמיות והן בנוגע לרוחניות, ואעפ"כ הרי ת"ח אם יודיע עד"ז גם בכתב.

כן אתענין לדעת מהנעשה עם בנו שי' אשר ביקר אצלי לפני כמה חדשים, אם ממשיך הוא בעבודתו בתור עובד בעתון, ואיפוא הסתדר אם באה"ק ת"ו או במקום אחר, ובכל אופן בטח הוא משתמש בהשפעתו על בנו שי' להוסיף לו בענינים הנוגעים ליראת שמים בכלל ולדרכי החסידות בפרט, ישנם כמה הורים אשר או שמתביישים לדבר ע"ד ענינים כאלו עם ילידיהם או שאומרים לנפשם אשר בטח לא יועיל וכשם שמצוה לומר כו' כך מצוה שלא לומר, אבל ע"פ מה ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כמה פעמים, הנה אין הדבר כן, וחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, וזה אפילו כשבאה מסתם יהודי, ועאכו"כ כששומעים דברים המעוררים מקרוב ומי יאמר מאב, אשר עפ"י המבואר בחסידות הרי הא עצם אחד עם הבן, הרי גדולה ביותר האפשריות והמהירות בזמן שיתקבלו דברי ההתעוררות, ובפרט שבמקרה כזה הרי בטח יהיו דברים היוצאים מן הלב, וכלשוננו בתפלותינו כרחם אב על בנים.

בברכה לנחת חסידישן מבנים וגם מעצמו.