Igrot Kodesh · Letter 1527 — Chinuch

By the grace of Hashem,

27 Nissan 5712,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I have received word of you with pleasure. I was happy to note your good rapport, as your letter indicates. If ahavas Yisrael* is important at all times, how much more so is this the case at this end of golus*. Our Sages indeed explain in tractate Yoma 9b [1] that its cause is sinas chinam*. Our generation is that of "ikvesa diMeshicha*" — the heels of the heels of Mashiach* — who "stands behind our wall" [2]. And my father-in-law, the Rebbe, says that this is literally so. Mashiach* stands behind the wall and waits for each one of us to complete the transformation of the last elements of physicality and to refine them.

For us, then, ahavas Yisrael* is even more important, since it repairs the essential cause that is at the root of the present golus*. And, as the Alter Rebbe says, "you shall love your fellow as yourself" [3] is the preparation for "you shall love Hashem your Elokim" [4] [5].

From time to time I receive word of you from the great rav*, distinguished chassid* who fears Hashem and devotes himself faithfully to communal needs, Rav Shlomo Zalman Hecht. He tells me that you participate in the management work of the committee for the Lubavitch shul* and for the chassidic* shul* of Chicago and its region [6]. There is no need for me to thank you for this, for "the reward of a mitzvah* is the mitzvah itself" [7].

When one performs a good deed, that deed itself becomes the essential reward. And so it is with thanks. I have good hope that you will see with your own eyes, very soon, these positive accomplishments and their fruits. This will be your reward. I wish only to underscore and to illuminate the importance that this result can have.

Our Sages say that one must ascend in matters of kedushah*, and according to some opinions this is even a mitzvah* of the Torah. Consult on this Pri Megadim, Orach Chaim, end of ch. 42; Chasan Sofer, Hatotafos, ch. 20; Sdei Chemed, kelal 40, par. 194; Minchas Chinuch, vol. 1, ch. 27.

My aim is not to deliver a discourse, but rather to envisage concrete action. Citing his grandfather, the Rebbe Maharash, my father-in-law, the Rebbe, says: "The good is no doubt good. But does that mean one cannot envisage what is better?" In the coming days you will therefore surely increase your participation. You will make use of your influence and your abilities to broaden the range of activities of the committee of the Lubavitch shul*. You will raise to its proper level the association of the Lubavitch shuls* and the chassidic* shuls* of Chicago and its region.

Undoubtedly, if you open the equivalent of the point of a needle, Hashem, as He promises, will open for you the gateway of the Sanctuary [8] and you will know success, materially and spiritually.

Notes

[1] Yoma 9b.

[2] Shir HaShirim 2:9; see Sefer HaSichos 5701 p. 142.

[3] Vayikra 19:18.

[4] Devarim 6:5.

[5] It is the means of loving "Him whom the One we love loves".

[6] See concerning this letter no. 1488.

[7] Avos 4:2.

[8] Shir HaShirim Rabbah 5:2.

א'תקכז

ב"ה, כ"ז ניסן, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי הפ"ש ממנו ע"י... ונעים לי לראות את קרבת הלבבות שביניהם כנראה ממכתבו, אשר אם בכל עת ובכל זמן גדול ביותר ערך אהבת ישראל, הרי עאכו"כ בסוף גלותנו זה אשר כפי מרז"ל ביומא (ט, ע"ב) הוא בעון שנאת חנם, ודורנו עקבתא דעקבתא דמשיחא הרי הנה זה עומד אחר כתלנו וכי דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר זהו בפועל ממש שמשיח עומד אחר הכותל ומחכה לסיום הבירורים והזכוכים של כאו"א מאתנו בהפכים קטנים הרי גדול עוד כ"פ ככה הענין דאהבת ישראל שזהו תיקון על עיקר העון שגרם לגלותנו זה, וידוע מאמר כ"ק אדמו"ר הזקן, אשר ואהבת לרעך כמוך זהו כלי לואהבת את ה' אלקיך.

מזמן לזמן הנני מקבל פ"ש מכת"ר שי' ע"י הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ באמונה וכו' מוה"ר שלמה זלמן שי' העכט, מהשתתפותו בהנהלת העבודה של אגוד בתכ"נ ליובאוויטש ובתכ"נ אנ"ש בשיקאגא והגליל, ולמותר להביע תודה מצדי בעד זה כי שכר מצוה מצוה, היינו שבעשיית פעולה טובה עיקר השכר הא עצם הפעולה וה"ה להבעת תודה כי הפעולת הטובות ופירותיהן אשר תקותי חזקה שיראו גם בעיני בשר ובעתיד הקרוב הן הן תהינה הבעת תודה מוחשית, ולא באתי אלא להערה והארה בענין ההעדפה בזה וכמרז"ל מעלין בקדש וישנם כמה דיעות שזהו מדאורייתא (עיין פרמ"ג מש"ז או"ח סו"ס מב. חתן ספור ס' הטוטפות ס"כ. שד"ח כללים מ' ס"ק קצד.

מנח"ח ח"א סכ"ז), ולא לדרשא קאתינא כ"א בהנוגע אל הפועל וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם זקנו אדמו"ר מוהר"ש: צי אז גוט איז גוט, איז בעסער ניט בעסער - בתמי'? אשר בודאי לימים יבואו יוסיף כת"ר שי' בהשתתפותו ולנצל את כח השפעתו וכשרונותיו להגדיל את חוגי פעולות אגוד בת"כ ליובאוויטש וכו' ולרומם אותם לגובה המתאים לשמם אגודת בתי כנסיות ליובאוויטש וכו' ולרומם אותם לגובה המתאים לשמם אגודת בתי כנסיון ליבאוויטש וכו' ולרומם אותם לגובה המתאים לשמם אגודת בתי כנסיות ליובאוויטש ובתי כנסיות אנ"ש בשיקאגא והגליל, ובטח אשר כשיפתחו כחודה של מחט יפתח להם השי"ת - כהבטחתו - כפתחו של אולם אשר יהי' בהצלחה בגשמיות וברוחניות.