Igrot Kodesh · Letter 1572 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

23 Iyar 5712,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

You indicate to me, in your letter, what you set aside each week[1]. You are no doubt aware of the principle, instituted at Usha, according to which one may not devote to it…[2]. Indeed, the Iggeres HaKodesh* explains at length the particularity of our era in this regard. It nevertheless remains necessary to maintain a certain limit.

It is difficult for me to clarify my point more clearly, for I do not know the origin of your practice. In general, tzedakah* is highly positive, and nothing can equal it. Its constructive contribution is also marked materially. For all that, one must reflect on the amounts one sends each week.

I have already conveyed to you, through Rav M. Ch. A.[3], that the idea I endeavor to convey to you each time you come here is the following. You must broaden the receptacles at your disposal. Do not consider yourself as someone who receives or who lends his help to others. Be the representative and the shliach* of my father-in-law, the Rebbe. Apply yourself to putting into practice the mission entrusted to you. The strengths necessary for this have been granted to you.

It is clear that my father-in-law, the Rebbe, expected of you that you make … into a Chassidic city — to be sure, in a progressive manner, like everything tied to the holy, as it is said: "I will drive him[4] out little by little."

It follows that, when you make the acquaintance of someone, directly or through an intermediary, you must see in this a means of broadening your circle, in order to be able to exercise your influence on a few additional persons, to lead them to strengthen their Jewish practice, and ultimately to spread Chassidus* and its practices.

In consequence of all this, I was not very satisfied to observe that you had the possibility of making the acquaintance of … and of strengthening the influence you could exercise upon him. Yet you wait for someone to point out to you with a finger what you should do.

When a man does not draw advantage from what presents itself to him, he ends up losing it. Our Sages indeed say that "the Holy One, blessed be He, did not create anything new in His world." There is no need to say more, since you have already been told, on numerous occasions, that you have the strengths and possibilities for it, and that broad horizons lie open before you.

Thus all that is lacking is your will. You must convince yourself that it is incumbent upon you to put into practice the desire of my father-in-law, the Rebbe, without taking into account the difficulties and concealments which, for the most part, are only imaginary. Indeed, ninety-nine percent of the power of opponents comes from the fact that they know they are feared.

With my blessing to receive the Torah with joy and depth, in true expansiveness,

א'תקעב

ב"ה, כ"ג אייר, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

... מצרף הוא במכתבו, מה שמפריש בכל שבוע ושבוע, בטח ידוע לו מתקנת אושא דהמבזבז אל יבזבז יותר וכו' ואף שמבואר באגה"ק בענין הצדקה דשאני זמננו זה וכמבואר שם בארוכה, הנה בכ"ז גם בזה צריכה להיות איזה הגבלה, קשה לי לכתוב בזה יותר בפרטיות כיון שאיני יודע יסוד מנהגו, ובכלל הרי ענין הצדקה טוב הוא ואין למעלה הימנה וגם התועלת בגשמיות כפשוטה, אבל בכ"ז צריך הי' עוד הפעם לחשוב (אריינטראכטען) בדבר הסכומים ששולחם מדי שבוע בשבוע...

כבר מסרתי ע"י הרמח"א שי' אשר הנקודה בכל מה שהנני מדבר עמו בכל [פעם] ופעם בעת היותו כאן, הוא לפעול אצלו התרחבות הכלים, ואשר יביט על עצמו ולא בתור מקבל ועוזר למי שהוא... אלא בתור ב"כ ושלוחו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שם, ובמילא הרי עליו למלאות שליחותו וניתנו לו הכחות על זה, דבר ברור הוא אשר כוונת כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה להפוך את... לעיר חסידותי, כמובן לאט לאט, וכמו כל עניני קדושה וכמ"ש לאט לאט אגרשנו מפניך, והיוצא מזה אשר כשמזדמן לו

היכירות - באקאנטשאפט - ע"י מי שהוא, או ע"י ענין ממוצע, הרי צריך הוא להביט על האיש והענין הממוצעים שאינם אלא תרופה כדי שיתגדל חוג ההיכירות שלו, ובמילא יוכל להשתמש לחדור בהשפעתו לעוד איזה קבוצה של אנשים ובמילא להשפיע על מהלך עוד איזה אנשים בהחזקת היהדות וסו"ס בהפצת תורת החסידות ומנהגי', ולכן לא שבעתי רצון ביותר שאחרי שהיתה אפשרות שיקבל היכירות עם... וכן שנתגדלה השפעתו שלו... הנה בכ"ז מחכה הוא להוראה באצבע וכו' ובאם אין משתמשים בהענין המזדמן להאדם, הרי סו"ס מאבדין אותו, וכמארז"ל לא ברא הקב"ה דבר בעולמו לבטלה, והאריכות בזה אך למותר, כיון שאמרו לו זה כמה וכמה פעמים אשר הכח והיכולת ניתנו לו, וכר נרחב לעבודה... ישנו, ואין הדבר חסר אלא הרצון, ער זאל זיך איינשפארען שצריך הוא דורכפירען רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר... ולא להביט ולהתחשב עם כל ההעלמות והסתרים אשר רובם ככולם אינם אלא דמיון, כי תשעים ותשע אחוז של כח המנגדים הוא רק זה, שיודעים שיראים מהם.

בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות מתוך הרחבה אמיתית.