Igrot Kodesh · Letter 1623 — Chinuch

[3 Sivan 5712[1]]

Page 2b: One marries at eighteen years, that is, at eighteen years completed, just as one begins the study of the Torah at five years, which the Rambam* defines "as if one were six years old[2]." You will consult the laws of Torah study by the Alter Rebbe*, chapter 1, and the Kuntres Acharon*, end of the first paragraph.

Page 4a: It is permitted to exceed this age. Is there a deadline? This point is treated at length in the laws of Torah study, previously cited, at the beginning of chapter 3, and in the Kuntres Acharon*, which you will consult.

Page 7a: Does one who already has children have the right to sell a Sefer Torah*[3] in order to marry a woman who can give him others? The Pisskei Dinim* of the Tzemach Tzedek*, commentary on tractate Yevamos 61b, seem to retain the principle according to which this sale is possible.

Page 133b: What of the relationship a woman may have with a spirit? The Tzemach Tzedek*, in his Pisskei Dinim* on tractate Yevamos 59, considers that she remains permitted to her husband, even if she deliberately accepted this relationship[4].

Page 104b: The word petzua daka[5] is written with an alef[6]. In addition to what the Otzar HaPoskim* says, in this regard, in the notes of page 168, at the end of the second column, you will find here what the Otzar HaSefarim and the manuscripts of Mr. Sasson, of London, say:

A) The Tanach* of the Rashba* was written, by a single scribe, for his grandson, who is named Astruc, son of Yitzchak, son of the Rashba*. In this manuscript, daka is written with an alef.

B) In the Tanach* written by the hand of a disciple of the Rashba*, Rabbi Shem Tov ben Gaon, author of the Migdal Oz, commentary on the Rambam*, daka is written with a hei. Then, Rabbi Shem Tov himself crossed out this word and inscribed daka with an alef.

C) In a particularly old Tanach*, the Damascus Chumash*, written eleven hundred years ago and described in the Ohel David, on pages 22 and 23, daka is written with an alef.

D) In a manuscript Chumash* written five hundred years ago, bearing the number 516 and mentioned by the Ohel David, on page 21, daka is written with an alef.

E) In a manuscript Tanach*, bearing the number 499, written five hundred years ago and mentioned by the Ohel David, on page 15, daka is written with an alef.

F) In a manuscript Yemenite Chumash*, written five hundred years ago, bearing the number 942 and mentioned by the Ohel David, on page 607, daka is written with an alef.

G) In the edition of Plantin and Bamberger, of the year 5326[7], daka is written with an alef.

א'תרכג

[ג' סיון תשי " ב ]

דף ב ע " ב . בן י"ח לחופה, אם הם שלמות וכמו בן ה' למקרא שפי' הרמב"ם כבן שש - יעויין הל' ת"ת לרבנו הזקן פ"א, קו"א סק"א בסופו.

דף ד ע"א. מותר להתאחר, ואם יש קצבה, האריך בזה בה' ת"ת הנ"ל רפ"ג בקו"א, עיי"ש.

דך ז ע"א. ביש לו בנים אם למכור ס"ת לישא בת בנים, בפס"ד להצ"צ חידושים ליבמות (ס"א ב) נראה עיקר דצריך למכור.

דף קל"ג ע"ב. בדין נבעלה לרוח. הצ"צ בפס"ד ליבמות נ"ט דעתו דאפילו במזיד מותרת לבעלה כה"ג.

דף ק"ד ע"ב. בענין פצוע דכא באל"ף. הנה נוסף על מה שכתוב באוצה"פ שם, ובהערות דף קס"ח סוף טור ב', מועתק להלן ממה שנמצא באוצר ספרים וכתבי יד של מר ששון בלונדון.

א) תנ"ך הרשב"א, על ידי סופר אחד שכתב את התנ"ך לנכדו של הרשב"א דהיינו אשתרוק בן יצחק בן הרשב"א. בכתב יד זה דכא כתיב באל"ף.

ב) בכתב יד תנ"ך שנכתב בכתב ידו ממש של תלמידו של הרשב"א, ר' שם טוב בן גאון מחבר ספר "מגדל עוז" על הרמב"ם, הי' כתוב דכה בה"א, ואחר כך מחק אותו ר' שם טוב בעצמו ותיקן בידו דכא באל"ף.

ג) בתנ"ך עתיק מאד מאד, חומש דמשק, שנכתב לפני אלף ומאה שנה, המתואר באהל דוד צד 22 - 23 ושם כתוב דכא באל"ף.

ד) בחומש כתב יד - נכתב לפני חמש מאות שנה (מספרו 516) ראה אהל דוד צד 21 - כתוב דכא באל"ף.

ה) בכתב יד תנ"ך (מספרו 9 ) נכתב לפני חמש מאות שנה, עי' אהל דוד צד 15, כתוב דכא באל"ף.

ו) בכתב יד חומש תימני, נכתב לפני חמש מאות שנה (מס' 942), עי' אהל דוד צד 607, כתוב דכא באל"ף.

ז) בדפוס פלאנטין ובומבירגי שנת שכ"ו דכא באל"ף.

א'תרכג
נדפסה בס' אוצר הפוסקים, אה"ע ח"א (ירושלים תשכ"ב) ע' 340 (הערות לס' הנ"ל).

לקו"ש חכ"ד ע' 454.

בענין פצוע דכא: ראה לקמן אגרת א'תרסח. וראה גם לעיל ח"ד אגרת א'צג.