Igrot Kodesh · Letter 1629 — Chinuch

By the grace of Hashem,

12 Sivan 5712,

Brooklyn,

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav Shlomo Chaim[1], emissary of the Sages,

Greetings and blessings,

A) Following my previous letter, which you have surely received, I would like you to present the situation to me in a more detailed manner.

B) What have you decided concerning the teaching on the manner of deciding halachah*, on rabbinic studies in general, or those of shochet*? Your list[2] seems to establish that the eldest of the class is twenty-one years old and that the other talmidim* are, for the most part, twenty years old. Why, then, hurry to organize for them rabbinic studies before they have devoted some years to the study of Gemara*?

Perhaps the conditions in the Holy Land impose that it be so. You will kindly tell me more about this question.

C) You ask me whether one and a half years spent in the study hall[3] is sufficient to become autonomous in pursuing one's studies[4].

In a general way, this period is sufficient. Obviously, one can imagine that a talmid* distinguishes himself from the others by his capacities. Then, depending on the case, a single year will suffice, or perhaps he will have to remain in the study hall more than a year and a half. But ordinarily, this period can effectively suffice.

The talmidim* must therefore know that they will spend a year and a half in the study hall, that a substantial effort will enable this period to be reduced, and that whoever remains there longer is not making full use of his possibilities.

D) I have already said to several members of the directorate of the yeshivos* that those who are charged with collecting funds do not wait to be encouraged in order to enlarge and develop the sources of financing. Now, this is even more necessary when it concerns persons, that is, the talmidim*. They must multiply quantitatively, by their number, and also qualitatively.

The number of talmidim* is essential. Our Sages say, indeed, that one hundred persons have access to the Mishnah* only when one thousand approach the study of the Written Law[5]. Furthermore, the search for talmidim* is even more important than that for financial means. For at the end of the count, the purpose of the yeshivah* is indeed spiritual. In this sense, spirituality prevails over material means.

Moreover, the multiplication of the number of talmidim* arouses, on high, an enlargement of the means granted for this yeshivah* and this educational institution. In consequence, when one searches for these means here below, by taking the natural ways, one can effectively find them. On the contrary, if nothing is granted on high, the effort to increase the means will have no effect.

Various texts of Chassidus* give the same explanation about the manner of earning one's living. Indeed, multiplying the garments[6] beyond measure brings nothing and may even be harmful.

It would be good to add, for the class that studies Chassidus* only on Shabbos, such a study also during a weekday.

With my blessing for success in your sacred mission,

א'תרכט

ב"ה, י"ב סיון, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מוה"ר שלמה חיים שי' שד"ר

שלום וברכה!

בהמשך למכתבי אשר בטח כבר קבלו, הנה מטובו להודיע הפרטים גם...

ב) מה החליטו בענין לימוד פוסק ובכלל לימוד להוראה או לאומנות שו"ב, ולכאורה כנראה בהרשימה הנה היותר קשיש הוא בהכיתה שלהם בגיל כ"א, ורובם הם בני כ' שנה, וא"כ מהו החפזון בלימוד להוראה טרם למדו איזה שנים גפ"ת, ואולי לפי התנאים באה"ק ת"ו מוכרח הדבר, ובטח יודיע נוספות בזה.

ג) במענה על שאלתו, כשלומדים בהאולם (זאל) שנה וחצי אם מספיק להעברה ללימוד לעצמו (פאר זיך) הנה בד"כ זמן מספיק הוא ומובן שיש יוצא מכלל זה מצד כשרונותיו, ובשני קצות, או שמספיק בעדם גם שנה, או כאלה שצריכים יותר משנה ומחצה, אבל בכלל הוא כנ"ל, שהתלמידים צריכים לדעת שזמן הרגיל הוא שנה וחצי, ורק בהשתדלות אפשר לקצר הזמן, ומי שנשאר יותר זמן הרי זה הוראה שאין משתמש בכשרונותיו כדבעי.

ד) כבר מלתי אמורה לכמה מהנהלת הישיבות, שכמו שאלו שעליהם מוטל החוב להספקת עניני הכספים אינם מחכים לזרוז ע"ד החפוש אחרי האמצעים והגדלתם, הרי עוד יותר מוכרח הדבר בהגדלת האישים היינו התלמידים הן בכמות (מספ' הת') והן באיכותם, והעיקר בכמות התלמידים, וכידוע מרז"ל שבכדי שיהי' מאה יוצאים למשנה כו' הרי צ"ל אלף נכנסים למקרא, ומלבד שזה מוכרח יותר מחפוש האמצעים כי ישיבה סו"ס הרי תכליתה רוחניות, וא"כ רוחני['] קודם לגשמי' הרי עוד נוסף בזה כי הגדלת מספר התלמידים ממשיך למעלה תוספת באמצעים הקצובים בשביל ישיבה ומוסד חינוך זה, ואז כשמחפשים למטה דרכים בדרכי הטבע הגדלת האמצעים יש מה להמשיך, משא"כ אם אין מוסיפין מלמעלה מה תועיל ההשתדלות בהגדלת האמצעים, כיון שאין מה להמשיך, והוא ע"ד המבואר בכ"מ בדא"ח, בענין הפרנסה, שלבושים גדולים יותר מכפי המדה אינם מועילים ובמילא ה"ה מבלבלים וכו'.

להכתה הלומדת דא"ח רק בש"ק - כדאי להוסיף, עכ"פ פ"א, לימוד זה גם בחול.

בברכה להצלחה בעבודתו בקדש.

א'תרכט
חלקה נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 372, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר שלמה חיים : קסלמן. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ה א'שמב, ובהנסמן בהערות שם.