Igrot Kodesh · Letter 1642 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

17 Sivan 5712,

Brooklyn, New York,

Greetings and blessings,

I reply to your letter of Monday of Parshas Bamidbar, in which you complain of your moral situation and of the fact that it happens that you put your faith in doubt.

You know the saying of my father-in-law, the Rebbe[1], according to which one does not have the right to speak ill of a Jew, even of oneself. It can happen that you have such thoughts, but to say them is indeed an act of lashon hara*. Indeed, the Decisors make a difference between slander, which is a falsehood, and lashon hara*, which can also be true.

In any event, such thoughts are only an effect of the yetzer hara*, which seeks to trouble you, to prevent you from studying Torah, praying, and putting the mitzvos* into practice.

To remedy such a situation, one must pronounce a great number of words of the Torah. These must be engraved in your mind, and you will therefore know them by heart. It will be a question of some passages of the Torah, in particular of the Mishnah* and of Tanya*. You will consult, in this regard, the Chassidic discourse entitled "You shall honor the elder," in Likkutei Torah*, at the end of Parshas Kedoshim. And one can thus explain the request of my father-in-law, the Rebbe, to learn the Mishnah* by heart.

More generally, forget this problem. No longer ask yourself whether you have doubts or not. Rid yourself of these thoughts by studying a text of Chassidus*, the inner teaching of the Torah which corresponds to the spiritual world of Atzilus*. Indeed, Kabbalah*, which is this inner teaching of the Torah, emanates, in a general way, from Atzilus*, of which it is said that "evil does not dwell in You"[2]. And you will consult the beginning of chapter 5 of Tanya*, describing "unification on every side"[3].

May Hashem confer on you success to pray with fervor, to spread the wellsprings[4] outward, and to rid yourself of all that troubles you.

With my blessing,

א'תרמב

ב"ה, י"ז סיון ה'תשי"ב
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום ב' במדבר, בו מתאונן על מצבו ברוחניות, ובפרט על מה שלפעמים נופלים לו ספיקות באמונה וכו'.

והנה ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אז מ'טאר ניט ריידן לשון הרע אויף א אידן, און אויף זיך אויך ניט. ואם גם אמת הדבר אשר לפעמים נופלות לו מחשבות הנ"ל (אשר אפי' אז נכלל זה בכלל לה"ר, וכידוע החילוק שנתבאר בפוסקים, אשר הוצאת שם-רע זהו כשאומרים שקר, ולה"ר זהו אפי' אם הוא אמת), הנה בטח אין זה אלא מעצת היצר לבלבלו מעבודת התורה והתפלה והמצות.

והסגולה לזה הוא להרבות באמירת אותיות התורה, ושיהיו חקוקות במחשבתו, לידע אותן בע"פ היינו איזה ענינים מן התורה ובפרט משניות ותניא. ויעויין בלקו"ת ס"פ קדושים, ד"ה והדרת פני זקן. ומבואר ג"כ ע"פ תקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר בענין משניות בע"פ.

ובכלל יסיח דעתו מכל שאלה זו, היינו אם נופלים לו ספיקות או אין נופלים לו, ואם מסירים מחשבות אלו ולומדים באיזה ענין של חסידות, פנימיות התורה שהיא כידוע בעולם האצילות (שקבלה שהיא פנימיות התורה היא בעולם האצילות, ועיין תניא ריש פ"ה ע"ד היחוד מכל צד ופינה) הרי - לא יגורך רע.

והשי"ת יצליחו בעבודת התפלה והפצת המעינות חוצה ויסיר ממנו ענינים המבלבלים וכו'.

בברכה.

א'תרמב
פתגם: ראה גם לעיל אגרת א'תצג, ובהנסמן בהערות שם.