Igrot Kodesh · Letter 1643 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

19 Sivan 5712,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem,

Rav Yechiel Michel[1],

Greetings and blessings,

A) I have not had news from you for some time. I am a little surprised not to see your name figuring among those who assume various responsibilities within the association of Chassidei Chabad* in the Holy Land. No doubt you are nevertheless active in it, even if your name is not mentioned. For all that, this modesty is misplaced, and you must write me precisely what you accomplish.

Moreover, you reside in Haifa, where the action of Chassidei Chabad* is not notorious, although former talmidim* of the yeshivah* are in this city, in particular yourself and Rav Chen. You will surely employ yourself to rectify all this as quickly as possible. Each day lost is regrettable, for it must be filled with the content assigned to it, and various texts of Chassidus* comment on the verse "days have been formed, and not one of them..."[2].

B) I reply to a question that was put to you some time ago. It bears on the Siddur Tehillas Hashem and on the Siddur Torah Or, printed in the United States in 5701[3], which is also reproduced in the calendar of the Lubavitcher yeshivah*. The blessing one recites on lighting the Shabbos candles ends with Ner shel Shabbos kodesh[4]. You ask me on what basis the word kodesh[5] was added to this text[6].

Here is my response. I have, for the moment, found no answer to this interrogation. But it does not seem to me that this word is determinative in the text of the blessing, and I take as proof of this the fact that it is omitted whenever it risks provoking an interruption, as the text of the blessing for Shabbos and a festival indicates[7]. On the other hand, when this risk does not exist, one indeed adds the word kodesh.

It is thus that my mother-in-law, the Rebbetzin, recites this blessing. It is a tradition received from previous generations. Likely it has always been said this way in the Rebbe's family. You know the explanation appearing in the responsa of the Rashba*, cited in those of the Heishiv Moshe, in chapter 13, according to which one must not push aside a tradition transmitted by the elderly women of our people, even if one possesses six hundred thousand proofs permitting one to do so.

C) You also wonder about the blessing of the lighting of the candles on Rosh Hashanah*, printed in the Siddur, Ner shel Yom HaZikaron[8]. This question[9] seemed to me stronger than the previous one, for it is a new manner of saying the blessing of the lighting of the candles[10].

A few years ago, I asked my father-in-law, the Rebbe, about this, and he told me that the Rebbe Rashab*[11] had discussed it with the great Rav Y. Y. Rafalovitch of Krementchug. The latter wondered about it, but the Rebbe maintained that one should indeed conserve this formulation, perhaps to draw closer to the Kiddush and to the Haftarah[12].

Such is the custom in the Rebbe's family and the one that is commonly adopted.

D) You also pose me a question about the Sefer HaMaamarim* Yiddish[13] which, on page 80, comments on the verse "The Eternal Hashem will sound the shofar*." It is explained that the first Name of Hashem employed by this verse, Adonai, evokes severity, and the second, Havayah, mercy. You point out that the Name Havayah here has the same vocalization as the Name Elokim*[14].

You will consult, in this regard, the end of the Chassidic discourse entitled "On that day, one will sound the great shofar*," in the commentaries of Rosh Hashanah of Likkutei Torah*. Such is, indeed, the origin of this explanation. You will also see, at the same reference, on page 51c, the discourse "the earth will cause vegetation to grow."

E) You mention, in your letter, Rav Moshe Linchitz. No doubt you also learn Chassidus* with him. You will reinforce one another in the three studies that concern each one, instituted by my father-in-law, the Rebbe, those of Chumash*, Tehillim*, and Tanya*, which are well known.

With my blessing of good health,

א'תרמג

ב"ה, י"ט סיון, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ וכו'

מוה"ר יחיאל מיכל שי'

שלום וברכה!

זה זמן שלא שמעתי ממנו מאומה, בטח הכל כדבעי אצלו, ותמיהני במקצת אשר בין שמות אלו המתעסקים במקצועות השונות של פעולות אגודת חב"ד באה"ק ת"ו, אין נזכר שמו, ואולי אין זה שרק שמו אין נזכר, אבל פועל הוא פעולתו בשלימות, אבל בכ"ז אין כאן המקום לעניוות וכדאי הי' שיכתוב עד"ז בפירוש, ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם, ובטח ישתדל למלאות את זה בעתיד הקרוב, כי חבל על כל יום ויום ההולך, כי הרי צ"ל כל יומא ויומא עביד עבידתי' וימים יוצרו ולא אחד בהם כידוע הפירוש ע"ז בכמה מקומות בדא"ח.

ב) במענה ע"ד דשאילנא קדמיכון זה מזמן, והוא במ"ש בסידור תהלת ה' וכן בסידור תורה אור הנדפס בארצה"ב משנת תש"א והועתק ג"כ בלוח תומכי תמימים, אשר בהדלקת נרות של שבת הנוסח הוא: נר של שבת קדש , מאין המקור להוסיף התיבה קדש ?

מענה : הנה לע"ע לא מצאתי מקור ע"ז, ולי נראה שאין זה מעיקר הנוסח, והוכחתי ע"ז הוא כי במקום שיש חשש הפסק משמיטים תיבת קדש, עיי"ש בנוסח הדלקת נרות דשבת ויו"ט, ומה ש(במקום שאין חשש הפסק) מוסיפין תיבת קדש, כן מברכת חמותי הרבנית שליט"א והוא בקבלה מהדורות שלפני' ובטח נהגו כן דור אחר דור בבית נשיאינו, וידוע מ"ש בתשובות הרשב"א הובא בשו"ת השיב משה סי' י"ג, דאין לדחות קבלה שיש ביד נשים הזקנות מבני עמנו, מפני ששים רבוא מופתים המראים סותרו.

ג) עוד העיר בנוסח ברכת הדלקת נרות דר"ה שנדפס בסידור "של יום הזכרון": הנה זה הי' קשה לי יותר מהנ"ל, כיון שזה בנוסח ברכה חדש בהדה"נ ושאלתי את פי כ"ק מו"ח אדמו"ר זה איזה שנים מלפנים, ואמר לי אשר פלפל בזה כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע עם הרה"ג הרי"י רפלוביץ מקרמנצוג, ולמרות קושיותיו של הרב הנ"ל, השיב כ"ק אדמו"ר שצ"ל של יום הזכרון, ואולי - הטעם דמדמינן לברכת קידוש והפטורה וכו'. וכן הוא מנהג בית רבינו, ומעשה רב.

ד) עוד העיר במ"ש בס' המאמרים אידיש דף 80, עה"פ ואד' הוי' בשופר יתקע, אד' איז דין, הוי' איז רחמים: והקשה דהלא שם הוי' דכאן מנוקד בנקוד שם אלקים, הנה יעוין בזה בלקו"ת דרושי ר"ה סד"ה והי' ביום ההוא יתקע, שמשם הוא מקור הדברים, ועיג"כ שם סד"ה כי כארץ תוציא צמחה (נא, ג).

ה) מזכיר במכתבו את הרב משה שי' לינשיץ ובטח יש לו קב"ע עם הנ"ל גם בלימוד החסידות ויתחזקו שניהם עכ"פ בשלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר, והם בחומש תהלים ותניא, כידוע.

בברכה לבריאות הנכונה.

א'תרמג
נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 377 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר יחיאל מיכל : דברוסקין.

נר של שבת קדש : ראה קובץ יגדיל תורה ירות"ו גליון ו ע' 114. גליון ז ע' 87, גליון יא ע' 108.