Igrot Kodesh · Letter 1661 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
25 Sivan 5712,
Brooklyn,

Greetings and blessings,

I duly received your letter of Sunday of Parshas Beha'aloscha, by which you describe to me the situation of your home. Indeed, you are married for the second time, after having divorced your first wife. Now, harmony does not reign in your couple.

You do not specify whether your first wife accepted the divorce of her own will or whether she was constrained to it. If this latter hypothesis is correct, since you do not know where she is currently,[1] you will assemble a minyan* and ask her forgiveness[2] in their presence, although she is absent.

Furthermore, still in order to reestablish harmony in your home, you will have the mezuzos* of your house checked. One must also, to the fullest possible extent, not seek to impose your views. Our Sages say that women are emotional and that they cry easily. It is already important that they keep us from sin and, in particular, that they educate the children.

You tell me that your son is a student at Yeshivah Lubavitch. No doubt the merit also belongs to your wife. You recognize, moreover, that she has always come to your aid. And you know that the second wife of a man depends on his actions.[3] If you put these principles into practice, there is good hope that your situation may improve, and that you may be in a position to inform me of good news.

It would also be good to commit yourself to read Tehillim each day after Shacharis*, at least according to their monthly division. And if you add to this, if you multiply the number of those you read, you will be worthy of praise. You will, moreover, learn a portion of the Sidra of the week with the commentary of Rashi.

You will also find friends who will know how to convince your wife and your children to seek peace. Even if, as you write, you have grievances against her, you must remember that the cause of the present exile is sinas chinam*. The solution is therefore an "ahavas chinam*" — that is, also when it has no reason to be, including by the criteria of Torah. Despite this, this love must be in proportion to the hatred, on account of which "we were exiled from our country and distanced from our land."

When each one adopts such a behavior in his daled amos*, he will act upon the part of the world that is entrusted to him. And when all Jews do likewise, the world will find itself refined, and the revelation of Moshiach* will be immediate, as chapter 37 of Tanya explains, which you will consult.

You no doubt make your contribution to tzedakah*, at least on Monday and Thursday. But it would be good to give some every day before Shacharis*, except, of course, on Shabbos* and the festivals.

With my blessing that you may soon give me good news of all this,

Notes

[1] And it is therefore impossible to ask her forgiveness directly.
[2] For having had to impose on her a divorce that she was not ready to accept.
[3] He thus has the one he deserves, while the first wife is designated by Hashem, independently of the actions of the man.

א'תרסא

ב"ה, כ"ה סיון, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מא' פ' בהעלותך, בו מתאר מצבו בביתו, שזהו הזיווג שני אצלו (עם הראשונה נתגרש) והשלום בית אינו כדבעי:

אינו כותב פרטים אם הגט עם הראשונה הי' ברצונה או שהכריחוה ע"ז, ואם הי' באופן השני, ואין יודע איפוא נמצאת עתה לבקש מחילה אצלה, הנה יקח מנין אנשים ויבקש מחילה בפניהם שלא בפני', ועוד בנוגע להשלום בית, הנה יבדוק המזוזות בביתו, וצריך עד כמה שאפשר בזה להעביר על מדותיו, וכבר אמרז"ל נשים דעתן קלה כו' ודמעתן מצוי' כו' ודיין שמצילות אותנו מן החטא וכו' ובפרט שמגדלת ילידיהם, וכמו שכותב שבנו לומד בישיבת ליובאוויטש, שבטח בזה חלק גם לזוגתו תחי' וכמו שכותב שכל העת עזרה לו וכו' וזיווג שני לפי מעשיו כו', ובאם יתנהג ככה יש לקוות שמצבו בשלום בית יוטב ויוכל לבשר בשו"ט בזה.

וצריך הי' לשמור האמירת תהלים (לכל הפחות כמו שנחלק לימי החדש) אחר תפלת שחרית בכל יום, וכל המוסיף ומרבה ה"ז משובח, וגם ללמוד בכל יום פרשה חומש עם פירוש רש"י מהסדרה של השבוע, ולמצוא ידידים שיפעלו על זוגתו וילידיהם שיחיו לקרב את הלבבות ואם גם - לפי כתבו - יש לו כמה טענות לזוגתו תחי', הנה צריכים לזכור שגלות הזה הוא שבא בעון שנאת חנם, במילא התיקון ע"ז הוא אהבת חנם פי' אהבה גם במצב כזה שאין לו כל יסוד גם ע"פ תורה, ואעפ"כ מאנט זיך אהבה לפ"ע השנאת חנם שעי"ז גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, וכשיתנהג [כן] כל אחד בד' אמות שלו במילא יפעול זה בחלקו בעולם. וכשכללות עם ישראל יתנהג ככה, במילא יופעל הזיכוך בעולם שזה ימשיך גילוי המשיח מיד, וכמבואר בתניא פרק ל"ז עיי"ש.

בטח נותן לצדקה לכה"פ ביום ב' וה' ונכון שיתנהג כן בכל יום לפני תפלת שחרית (כמובן לבד ש"ק ויו"ט).

בברכה להודיע בשו"ט בקרוב בכהנ"ל.