Igrot Kodesh · Letter 1662 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
25 Sivan 5712,
Brooklyn,

Greetings and blessings,

I received with pleasure your letter of 13 Sivan, in which you describe briefly your life and your present situation. You are in Milan, and in this city you have met the great Rav, distinguished chassid* who fears Hashem, Rav Mordechai Perlov, and the Rav, distinguished chassid* who fears Hashem, Rav Yaakov Gansburg.[1]

In your letter, you speak only of your parents, and from this I infer that you are a bachelor. Now, you have what is needed to ensure not only your own subsistence, but also that of a family. It would therefore be wise to seek to marry, with all the proper ardor. Our Sages say that a man must seek his wife as if she were what he had lost.[2] In such a case,[3] one does not remain with arms folded, waiting for what has been lost to return on its own initiative. One actively strives to find it again.

I was pleased to read in your letter that you studied the teaching of Chabad in the company of chassidim* when you were in the Holy Land. And, even at the present moment, you set a fixed time for this study. I would like to know how you organize this study, on Shabbos* as during the week. For this study is also necessary during the week, and from a certain point of view, even more so than during Shabbos*. For at that time, the body, the nefesh habahamis*, and therefore the divine soul that introduces itself into them, adopt mundane occupations, linked to klipas nogah*,[4] which is intermediate between the domain of holiness and the three forces of evil that are completely impure.[5]

You know the saying of the Baal Shem Tov, transmitted to us by my father-in-law, the Rebbe, according to which everything that a Jew sees or hears delivers to him a teaching for his service of Hashem, whether it be an action toward Hashem or relations with one's fellow, which, in fact, are also actions toward Hashem.

Indeed, according to a well-known explanation of Chassidus*, one must put into practice the precepts to which reason subscribes with as much submission as those that defy logic, and not by intellectual self-evidence. We have been given to observe in our era that the people[6] who distinguished themselves by their intelligence and by their scientific approach to life adopted an odious and condemnable behavior. Moreover, it called upon intelligence and science to justify its attitude.

One can therefore explain the affirmation of the Baal Shem Tov logically. Hashem is the Master of the world. No element, no event of this world is therefore useless. In the Mishnah, at the end of tractate Kiddushin, our Sages affirm that a man was created solely to serve his Creator. When he sees or hears something, this must have a meaning, must bring him what he needs to serve Hashem, to draw nearer to his finality, which is this service, by applying the positive precepts or by guarding himself from transgressing the prohibitions.

I observe in your letter that you are a surveyor. Nevertheless, you do not indicate clearly what your specialty is — building, measurements, or surfaces. In any case, geometry is indeed at the basis of all this. What teaching can one draw from this discipline?

Geometry is an exact science, like all the mathematical disciplines, but also an applied science — that is, less exact. All proportions kept, our holy Torah is also the Wisdom of Hashem, the truth and the most exact precision. Man cannot know its exact value, and it is hidden from all the living. It is, however, called Torah, a term which is of the same etymology as horaah, instruction. In fact, it delivers a teaching for daily existence, in this material and coarse world.

The essential and infinite difference between these two domains[7] — our holy Torah on the one hand, of which it is said that "it is your wisdom and your discernment in the eyes of the nations," the wisdom and the discernment of the nations on the other hand, or even the intellect emanating from the nefesh habahamis* of a Jew — is the following.

Human understanding, including that of the various sciences which one defines as exact, is based on fundamental principles which have nothing scientific. A science, especially if it is exact, limits itself to conclusions that can be proven. Now, the rules upon which the sciences are constructed, including mathematics and geometry, cannot be proven. One therefore has the choice of accepting or refusing them.

This is particularly true for geometry. You know that there are three essential conceptions of it, each one being based on a certain number of axioms, and the axioms of one contradicting those of the others. In other words, science is incapable of issuing a clear conclusion. It issues only conditional truths, supposing that one accepts its starting hypotheses and its mode of reasoning, in order to arrive at the corresponding conclusions.

From this result two points:

1. Man has the choice of accepting or refusing the axioms.

2. Even if he accepts them, he cannot be constrained to adopt the conclusions. For these affirm only that "if your actions are directed in such a way, this will have such a consequence." If man accepts to undergo the harm that may result, nothing prevents him from continuing in this direction.

In other words, science is not a guide to existence, but rather a narrative, a predictive analysis based on already accumulated experience, in function of principles to which one adheres of one's own free will and which permit anticipating what will happen.

The approach of our holy Torah is radically different. It is, indeed, the Wisdom of Hashem, Who alone possesses true existence. It is therefore absolute, rigorously exact, in its basic hypotheses as in its rules defining the manner of reasoning from these hypotheses. It is the Wisdom and the Will of the Creator of the world, and therefore of man. Its conclusions impose themselves upon man, who must adopt them, put them into practice, without being able to do otherwise.

As a surveyor, you must keep this idea engraved in your mind. It is impossible to question the Torah on the basis of a scientific argument. For the Torah is the intangible Truth, while science itself affirms its relative character, since man must accept its principles, since he can also build contradictory theories, and yet preserve them all. In fact, there are indeed three conceptions of geometry: that of Euclid, that of Lobachevsky, and that of Riemann and others.

I hope that what has just been said is quite clear. Of course, if you have remarks to formulate, I will examine them with joy. As you know, our Sages were satisfied when they were questioned on their affirmations. For this proves that one is interested in their words, and above all that one can thus analyze them and deepen them.

No doubt you scrupulously observe the three studies that concern each one and were instituted by my father-in-law, the Rebbe — those of Tehillim, according to their monthly division, each day after Shacharis*; of a passage of the Chumash*, the Sidra of the week, with the commentary of Rashi, also daily; and that of Tanya, according to its annual division.

I would like to know how much time you devote to the study of the revealed part of Torah and of Chassidus*. I would also like to know the good actions that you carry out to influence positively those around you in general, the members of your family and your relatives in particular, in order to draw their hearts close to our Father Who is in heaven, and to bring them eternal happiness, material and spiritual.

With my blessing that you may settle yourself positively, in the manner that suits you, materially and spiritually at one and the same time,

Notes

[1] See concerning this letters no. 1704 and 1803.
[2] Since she is "the rib" of her husband.
[3] When one has lost something.
[4] The force of evil that can, thanks to the intervention of man, know elevation toward the domain of holiness.
[5] Which, themselves, cannot know elevation.
[6] Germany.
[7] The Torah and geometry.

א'תרסב

ב"ה, כ"ה סיון, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מי"ג סיון, בו כותב ראשי פרקים מתולדות ימי חייו, ומצבו עתה, שנמצא בערי מילאן ונפגש שם עם הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר מרדכי שי' הכהן פערלאוו ועם הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ מוה"ר יעקב שי' גאנזבורג.

כיון שאינו מזכיר במכתבו אלא על דבר הוריו שיחיו הנה כנראה שעדיין רווק הוא, ומהראוי הי' כיון שמשתכר די פרנסתו ופרנסת משפחה, לחפש במרץ המתאים אחר זיווגו, וידוע לשון רז"ל אשר חפוש זה צריך להיות כמחפש אחר אבדה, שאין יושבים בחבוק ידים ומחכים שיביא מי האבדה למי שנאבדה ממנו, אלא משתדלים לחזור אחר האבדה.

נהניתי לקרות במכתבו שלמד תורת חב"ד בחבורת אנ"ש בהיותו באה"ק ת"ו, ושגם עתה יש לו קביעות בזה, ואתענין לדעת איך הוא סדר לימודו עתה בש"ק וגם בימות החול, אשר גם אז - בימות החול - הלימוד מוכרח הוא, ומחד גיסא עוד יותר מאשר בש"ק, כיון שאז מושקעים הגוף ונפש הבהמית, ובמילא גם הנפש אלקית המלובשת בהם, בעובדין דחול, בענינים דקליפת נוגה אשר היא הממוצעת בין צד הקדושה לשלש קליפות הטמאות לגמרי.

וידוע פתגם הבעל שם טוב ששמענוהו מפי כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר כל מה שאיש הישראלי רואה ושומע, בודאי יש בזה הוראה בשבילו בדרכי עבודתו, אם בענינים שבין אדם למקום ביחוד, אם בענינים שבין אדם לחברו (שגם הענינים שבין אדם לחברו ה"ה ענינים שבין אדם למקום, וכידוע פירוש המובא בדא"ח, אשר קיום המשפטים צריך להיות באותו הקבלת עול כמו קיום החוקים, ולא מפני שהשכל מחייבם, ובימינו, הנה ראינו זה בעליל אשר דוקא אותו העם שהתימר בשכלו ובסדר חיים מיוסד על שיטה מדעית כביכול כו', הנה דוקא הוא עשה מעשים רעים נוראים ביותר, ויסדם בנימוקים של "שכל ומדע"), ומובן הוא פירוש הבעל שם טוב גם בשכל אנושי, כי הרי כיון שהקב"ה הוא הבעל בית של כל העולם, הרי בודאי שאין בעולם אף דבר אחד או מאורע אחד לבטלע, וכיון שאיש פלוני - שכפי פסק רז"ל במשנה בסוף קדושין - לא נברא אלא לשמש את קונו, הרי אם רואה הוא איזה דבר או שמע איזה דבר, הרי אין זה לבטלה, ולעבדותו - צריך הוא להשתמש בזה להתקרב אל תכליתו, היינו לשמש את קונו, היינו עבודת המקום ברוך הוא, ואפשר להיות אם באופן של קום ועשה, או באופן של שלילה ודיחוי - לא תעשה.

רואה אני במכתבו, שהוא מהנדס, אבל אינו ברור בדיוק מהו מקצוע העבודה שלו, אם זה בבנין בתים או ענינים של מדידה, מדידת שטחים וכיוצא בזה, בכל אופן ביסוד כל הנ"ל מונחת חכמת ההנדסה - געאמעטריע -. ומהו אחד הענינים שיש ללמוד מכללות חכמה זו?

חכמת ההנדסה יש בה מאופי של מקצוע מדע מדויק (מטמטי) וגם של מקצוע מדע שמושי, ובמילא אינו מדויק כל כך. להבדיל באלף הבדלות כו', אין קץ, זהו ענין תורתנו הק' שאף שהיא חכמתו של הקב"ה, תכלית האמיתיות והדיוק, לא ידע אנוש ערכה ונעלמה מעיני כל חי וגו', הנה בכל זה תכליתה - כשמה, תורה, לשון הוראה, הוראה בחיים היום יומיים בעולם הזה הגשמי והחומרי, ולכן בהבדל שבין שני ענינים הנ"ל יש מצוא ההבדל העיקרי והאין-סופי שבין תוה"ק, שעלי' נאמר היא חכמתם ובינתם לעיני כל העמים, ובין החכמה ובינה של העמים או גם של שכל דנפש הבהמית של איש הישראלי. והוא:

שכל האנושי, אפילו זה של המדעים, הנקראים מדעים מדויקים, מיוסד הוא על יסודות שאין להם למדע ולא כלום, כי הרי המדע ובפרט מדע מדויק אין מקבל למסקנא אלא דברים וענינים שיש עליהם ראי', ויסודות כל המדעים וחכמת החשבון וההנדסה בכלל אין עליהם כל ראי', ובמילא ברשות האדם לקבלם או לסותרם, בפרט בולט זה בחכמת ההנדסה, שכידוע יש בה שלש שיטות עיקריות המיוסדה כל אחת על מספר של הנחות (אקסאמא) והאכסמות שבשיטה זו הן מנגדות לאלו שבשיטה האחרת. במלות אחרות: המדע אין ביכולתו לאמר לאדם דבר ברור, כי אם ענינים שבתנאי, היינו אם תקבל לאמת מספר של הנחות אלו וגם האופן דהשקלא וטריא עמהם, הרי יצאו לך כמה תוצאות, ואלו הן. ובמילא יש בזה שתי נקודות: א) שזהו ניתן לרצון האדם אם לקבל את היסודות, או שלא לקבלם, ב) אף אם יקבלם, הרי אין להכריחו לעשות איזה פעולה מתאים להתוצאות כי אין המדה אומר לו אלא, אם יהיו מעשיך בכיוון זה, יהי' המסובב באופן כזה ואם לא איכפת לאדם ההיזק שבדבר, אין דבר מכריחו שלא לפעול בכיוון זה הנ"ל. במלות אחרות: אין המדע נותן הוראה בחיים, כי אם סיפור דברים ומעין הגדת עתידות אשר על פי הנסיון שעד עתה ועל פי היסודות שמרצון הטוב נקבל עתה אותם לאמיתים יהי' מהלך המאורעות בסדר פלוני.

שונה תכלית שינוי בזה ג"כ - היא תורתנו הקדושה, בהיותה חכמתו של אמיתת המציאות - הקב"ה, הרי במילא היא ענין מוחלטי, היינו אמת לאמיתו, הן היסודות הן כללי התורה באיזה אופן יש לנהל השקלא וטריא ביסודות אלו וכיון שזהו חכמתו ורצונו של בורא כל העולם וגם האדם בכלל, הרי במילא מובן שכל המסקנות הן מחייבות את האדם לעשות ולהתנהג דוקא בהתאם למסקנא זו ולא באופן אחר כלל וכלל.

וזוהי אחת הנקודות שבתור מהנדס נכון שתהי' חקוקה במוחו, אשר אי אפשר להקשות איזה קושיא שתהי' מן המדע על התורה להבדיל, כיון שהתורה היא אמת מוחלטת, והמדע גופא מעיד על עצמו שאין הוא דבר מוחלט אלא תלוי בהנחת רצון האדם, וברשות האדם להקים שיטות סותרות זו לזו, ואפשר שיהי' לכולם רשות הקיום מטעם רצונו של האדם, וכמו שלש השיטות שבהנדסה, של אווקליד, לובאטשעסקע, ורימאן ואליא.

אקוה אשר הכתוב לעיל מובן הוא, ובודאי אם יש לו בזה הערות, אשמח אם יודיעני בפרטיות, וידוע מרז"ל אשר שמחו כשהקשו על דבריהם, כיון שזהו סימן שמתענינים במה שאמרו, והעיקר שזהו משמש לברר וללבן את הדברים והענינים שהוצעו במשך השקלא וטריא.

בטח מתחזק בשמירת שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח

אדמו"ר, והם שיעור תהלים (כפי שנחלק לימי החדש) אחר כל תפלת שחרית בכל יום, שיעור לימוד חומש פרשה אחת (מהסדרה של השבוע) עם פירוש רש"י בכל יום, ושיעור תניא כפי שנחלק - התניא - לימות השנה.

כן אתענין לדעת הקביעות עתים שלו בתורת הנגלה ותורת החסידות וכן מפעולותיו הטובות להשפיע על הסביבה שלו בכלל ועל בני ביתו וקרוביו בפרט, לקרב את לבם לאבינו שבשמים, ולהביא על ידי זה א[ו]שר נצחי בגשם וברוח.

בברכה להסתדרות הנכונה באופן המתאים לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

א'תרסב
בהמשך לזה - לקמן אגרת א'תתג. ראה גם לקמן אגרת א'תשד.