Igrot Kodesh · Letter 1673 — Health

By the grace of Hashem,
1 Tammuz 5712,
Brooklyn,

Greetings and blessings,

I duly received your letter of 22 Sivan, with the request for a blessing that was enclosed with it, and which I will read in an opportune moment at the gravesite of my father-in-law, the Rebbe.

You inform me of the discussion you had with your wife, and you tell me that she agrees not to go to the mikvah* for several years,[1] because she does not have the strength to have children.

The reading of your letter filled me with horror. First of all, according to the legal portion of the Torah, such an agreement is without value, according to many Decisors. You will consult, concerning this, the Shulchan Aruch* Even HaEzer, chapter 76, and the beginning of chapter 1. There is therefore indeed an obligation.[2]

Moreover, I have never seen one impose suffering and mortifications upon oneself on the account of someone else. If, as you say, the doctors think that for reasons of health a pregnancy would be dangerous for her, one must apply the halachic decision of the Tzemach Tzedek expressed in his responsa Even HaEzer, vol. 1, paragraph 89.[3] You will consult this text, according to which this is one of the three cases where it is permitted to have recourse to a moch[4] during marital relations. I do not wish to say more, for all this is clearly explained elsewhere, and these few words will no doubt suffice for you.

You ask me whether it is justified to mortify oneself, for example by sleeping on a bench with only a pillow. You do not indicate the reason for such an attitude. In any case, in our era, one who makes the choice of mortifications must opt for those that do not harm health. The Rambam rules, indeed, in his Hilchos Deos*, at the beginning of chapter 4, that having a healthy body is an integral part of the service of Hashem.

Concretely, one can observe that physical weakening calls into question the service of Hashem, the study of Torah, and fervent tefillah*. One must therefore envision mortifications in function of what is said in the Sefer HaToldos of the Rebbe Maharash,[5] at the end of page 72,[6] which presents the following qualities:

1. Physical integrity is not called into question.

2. No pride results from it, no ostentatious behavior in the presence of others. Each person will be the only one to be aware of the difficulties he imposes upon himself by acting in this way.

3. From different points of view, such an attitude is even more difficult than the suffering and mortifications properly so-called. For it concerns a permitted act, and one therefore does not have the impression of obtaining an effective result, of accomplishing grandiose realizations.

4. Such a manner of acting permits one, little by little, to transform one's nature and to rise up, with all one's forces, against the "clever little one."[7] And the result is in proportion to the effort.

On the occasion of your birthday, which you mention in your letter, I wish you long days and good years. May Hashem grant that you have a pleasant existence in every sense of the term. In the most literal sense first of all, materially, your life will be filled with Torah and mitzvos*, as well as with the luminary of the Torah,[8] for all this is the true good. May Hashem grant you success and that you illuminate your students and those who follow you, thanks to this luminary.

With my blessing,

Notes

[1] Thus being unable to unite with her husband and thus avoiding having children.
[2] For this woman, to go to the mikvah.
[3] See concerning this letter no. 1232.
[4] A contraceptive.
[5] A biographical work of which the Rebbe himself is the author.
[6] By renouncing what one wishes to do.
[7] The yetzer hara.
[8] Chassidus.

א'תרעג

ב"ה, א' תמוז תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מכ"ב סיון עם הפ"נ המוסגר בו, אשר אקראהו בעת רצון על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ומ"ש במכ' ע"ד מה שאמר לזוגתו תחי' וגם היא הסכימה שלא תלך למקוה כמה שנים, מפני שאין לה כח להוליד וכו':

הנה נבהלתי למראית עיני במכתבו, ומלבד שלכמה פוסקים ידוע הוא גם ע"פ נגלה שמחילה בזה אינה מועלת (עיין בשו"ע אבה"ע סי' ע"ו ור"ס א') ובמילא ה"ז חיוב, הנה בפרט הסדר פון פייניגען און פראווען סיגופים אויף יענעמס חשבון, הנה אני לא שמעתי עד"ז, ואם ככתבו כן הוא אשר דעת הרופאים ש[מ]צד בריאותה מעין סכנה הוא שתתעבר, הנה ידוע פס"ד אדמו"ר הצ"צ - שו"ת אבה"ע ח"א סי' פ"ט - שזהו מהשלש נשים משמשות במוך, יעויין שם, ואין רצוני להאריך בזה כיון שהענין מבואר ובטח גם המעט יספיק.

מ"ש אם כדאי לסגף א"ע למשל לישן על ספסל רק עם כר תחת הראש, הנה אינו כותב הטעם לסיגופים אלו בוכלל בדורותינו אלה, הנה כל מי שרוצה לבחור בסיגופים צריך לבחור כאלו שאינם מזיקים ח"ו לבריאות הגוף, וכידוע פסק הרמב"ם בהלכות דיעות רפ"ד אשר היות הגוף בריא מדרכי השם הוא, ובפרט שרואים במוחש אשר חלישות בריאות הגוף, הרי קודם לכל דבר זה מבלבל להעבודה בתורה ובעבודת התפלה, וענין הסיגופים יש לעשות ע"פ המבואר בספר תולדות מוהר"ש עמוד ע"ב בסופו, אשר מעלה נוספת בזה א) שאין מזיק לבריאות הגוף ב) שאין מזה הגדלת הישות והתנאות בפני הזולת, כיון שהזולת אינו רואה בזה גדולות ונפלאות, ורק שידע איניש בנפשי' ווי שווער דאס קומט אן, ג) אשר בכמה פרטים הרי זה עוד קשה יותר מסיגופים ותעניות, כיון שזה דבר המותר בתכלית, אינו רואה בזה עבודה ממשית (אז ער טוט אויף גדולות) ד) ע"י עבודה כזו הנה לאט לאט אפשר שיתהפך ממהות למהות ובמילא שטעלט זיך אנטקעגען דער קלוגינקער בכל התוקף, ולפום צערא אגרא.

וליום הולדתו - שמזכיר בסיום מכתבו - לאריכות ימים ושנים טובות, הנה יה"ר מהשי"ת שיהיו ימיו ושנותיו טובים עם כל הפירושים היינו כפשוטו בגשמיות וממולאים בתורה ומצוה ומאור שבתורה שזהו טוב האמיתי, והשי"ת יצליחו להאיר את תלמידיו ומושפעיו במאור זה.

בברכה.

א'תרעג
פס"ד אדמו"ר הצ"צ: ראה גם לעיל ח"ה אגרת א'רלב, ובהנסמן בהערות שם.