Igrot Kodesh · Letter 1675 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
2 Tammuz 5712,
Brooklyn,

Greetings and blessings,

A) I duly received your letter of 10 Sivan, in which you inform me of the time you have set for the study of Chassidus*. Nevertheless, you are not fully satisfied, for you do not know to whom to put questions when you are confronted with a difficulty, and above all, a chavrusa* is lacking for you.

I am surprised at all this, for you surely know several young chassidim* and students of our yeshivos. It is no doubt possible to set a fixed study time with one of them, in addition to what you learn by yourself.

Moreover, it is important that you participate in the gatherings of the chassidim*, and not merely be present at them — for example, on the festival of liberation[1] of 12-13 Tammuz, or of 18 Elul.[2] Moreover, you will not consider that you have thus received all that could be given to you. You will maintain, afterward, contact with them, and you will continue to participate in these gatherings, until it becomes evident to you that you can still receive teaching, that what has already been transmitted to you is only a small part of a whole.

You know the affirmation of our Sages, according to which "if someone tells you that he has made efforts and that these have been crowned with success, believe him."

B) You tell me you read the letter that I wrote for the festival of Pesach*. You actually saw the first one, which was written for the youth.[3] I am surprised that you did not have knowledge of the one of the eve of Shavuos* 5711, addressed to the students of the yeshivos.[4] No doubt you can still find it among the chassidim*.

Nevertheless, our Sages affirm that action, and not study, is essential. You will therefore conform to my proposals enunciated in these letters, and the sooner the better, for every instant that elapses without being filled with the content that should be its own is an irrecoverable loss. It is unnecessary to say more, so evident is this.

C) You ask me the meaning of the following phrase, which you note in my letter for Pesach*: "Even if one must, as a result, change one's nature and one's habit." I do not know what your difficulty is, for it seems to me that the meaning of this is quite clear.

The students of the yeshivos have a consciousness of the greatness of study. To devote a part of their time, during which they could perfect their knowledge of Torah, to drawing those around them closer to the Jewish tradition by inviting them to adopt simple practices — such as the observance of Shabbos*, knowledge of the alef-beis*, reading — therefore constitutes for them a new fact.

Numerous are the students of the yeshivos who refuse such an attitude on the pretext of their fear of Hashem. Our Sages say, indeed, that one must not interrupt one's study of Torah to put into practice a mitzvah* that can be accomplished by other persons. And the children who devote themselves to this study cannot even suspend it to participate in the construction of the Beis HaMikdash*.[5] Consequently, these students do not wish to separate themselves from the Torah, chas veshalom*, even for a single instant, and it therefore falls to Hashem Himself to ensure a good education for the Jewish men and women who are threatened, unfortunately, by assimilation and rejection of faith.

In reality, such an attitude is by no means inspired by the fear of Hashem, for such is the need of the moment, and there are not enough persons capable of taking it on. There is indeed here an intervention of the yetzer hara*.

Our Sages explain: "Such is the manner of acting of the yetzer hara*. Today it says: do thus..."[6] Now, one may be astonished at this formulation. Why say "do thus" and not "do this"? In fact, when it addresses an upright man who fears Hashem, it affirms that it also gives its consent for him to act "thus." Nevertheless, it thus introduces a logical justification permitting it to exercise its hold upon his behavior. Thus, a little later, it will be easier for it to broaden this hold, then, little by little, it will be in a position to say to him: "go serve idols."

One must therefore be particularly careful in the face of the attacks of the yetzer hara*, for this discourse is natural among the students of the yeshivos.

For those who apply themselves to studying Torah from their earliest age — that is, before being able to understand its value — have a studious nature[7] and are little attracted to play and frivolity.

Certainly, those who enter the yeshivah not of their own will, but under the pressure of teachers and parents, go against their nature. Nevertheless, as soon as they accustom themselves[8] to the life and organization of the yeshivah, it is difficult for them to depart from it, and the Sage says that habit is a second nature.

D) You also question yourself about a saying of our Sages mentioned in this same letter. It concerns the commentary of Rashi on the verses Bereishis 1:11-12, describing the sin of the earth,[9] which provoked its curse. You will consult, concerning this, the Tosafos on tractates Avodah Zarah 17a and Chullin 7a, as well as the Maharsha on tractate Chullin 60a, explaining that "the plants made an a fortiori reasoning,"[10] according to what the celestial body at the origin of their existence had said. You will also see what this a fortiori reasoning is.

With my blessing that you may study the Torah with the fear of Hashem, that you may be attached to the luminary[11] of the Torah — that is, to the measure of salt[12] which constitutes its inner teaching,

Notes

[1] Of the previous Rebbe, from the Soviet prisons.
[2] Anniversary of the birth of the Baal Shem Tov and of the Alter Rebbe.
[3] This concerns letter no. 1507. The addressee of this letter is most likely himself a young man or a student of a non-Lubavitch yeshivah.
[4] This has not come down to us. See concerning this letter no. 751.
[5] Which is, however, a mitzvah incumbent upon all — men, women, and children.
[6] An apparently insignificant act, and "tomorrow it says: go serve idols."
[7] This is the explanation of the term "nature," appearing in the Rebbe's letter written for Pesach, on which this question bore.
[8] This is the explanation of the term "habit," appearing in the Rebbe's letter written for Pesach, on which this question bore.
[9] Which refused that the tree should be edible in the same way as the fruit it produces.
[10] Tractate Chullin 60a: "When Hashem said concerning the trees, 'according to their kind,' the plants said to themselves that it must, a fortiori, be the same for them, for if Hashem wished mixture, why would He have said to the trees 'according to their kind'? Moreover, if Hashem says to the trees, which are not in the habit of mixing, 'according to their kind,' a fortiori must it be so for the plants. Each one therefore grew 'according to its kind,' and the angel of the world said then: 'May the honor of Hashem be proclaimed for eternity. May Hashem rejoice in His creatures.'"
[11] That is, Chassidus.
[12] Mixed with earth that one places in cereals to prevent them from spoiling.

א'תרעה

ב"ה, א' תמוז תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מיו"ד סיון, בו כותב ע"ד הקביעות שלו בלימוד תורת החסידות, ואשר איננו שבע רצון כ"כ כיון שאין לו ממי לשאול דבר הקשה לו והעיקר עם מי ללמוד לימוד הנ"ל.

פליאה לי עליו, שהרי בטח מכיר פב"פ כמה מצעירי אגודת חב"ד ומבני ישיבותינו בטח בהשתדלות הי' יכול לסדר אתם קביעות עתים נוסף על מה שלומד בפ"ע והעיקר מהנחוץ הוא שישתתף (ולא רק להיות נוכח) בזמן התועדות של אנ"ש, כמו בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, וח"י אלול, הבע"ל, ומה טוב הי' שלא יסתפק במה שידמה לו שכבר ספק דיו, אלא שגם אח"כ יעמוד בקשור אתם וישתתף בהתועדותם עד שיבוא לידי הכרה שלא לבד שלא ספג דיו, אלא שזה רק מיני' ומקצתי', וידוע פסק רז"ל יגעתי ומצאתי תאמין.

ב) כותב שראה מכתבי לחג הפסח, והוא הראשון שראה כתוב לצעירים, ולפלא שלא ראה גם מכתבי מערה"ש תשי"א לבני הישיבות, ובטח יוכל למצוא אותו גם עתה אצל אנ"ש, אבל ידוע פסק רז"ל שלא המדרש עיקר אלא המעשה, אשר ימלא הצעותי במכ' הנ"ל, וכל המקדים ה"ז משובח, כי כל רגע ורגע בזמן העובר ואין ממלאים אותו בתוכן המתאים, ה"ז אבדה שאינה חוזרת, ובאריכות בדבר הפשוט ומובן, אך למותר.

ג) שואל הוא כוונתי במכתבי לחג הפסח בהתיבות "אף אם עי"ז מוכרח יהי' לשנות מהטבע וההרגל שלו" הנה צריך עיון במה נתקשה, כי כוונתי כפשוטה, שבני הישיבות הורגלו בענין דתלמוד גדול, ובמילא חדש בעיניהם הדרך להקדיש חלק מזמנם שיכולים לשגשג בתורה ותחת זה להשתמש בו לקרב הסביבה שלו בענינים פשוטים, כמו שמירת שבת, לימוד אל"ף בי"ת, עברי וכו' וכו', וכמה מבני הישיבות מטעימים זה לעצמם, שזהו מצד היראת שמים, שכיון שפסקו רז"ל שמצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים, הרי אין מבטלין ת"ת בשביל זה ואפי' תשב"ר אין מבטלין בשביל בנין בית המקדש וכו' וכו' הרי אין להם להפרד ח"ו מן התורה אפילו לרגע, ועל הקב"ה להבטיח את החינוך הכשר של בני ובנות ישראל העומדים בסכנת טמיעה וכפירה היל"ת, אבל באמת אין זה מצד היראת שמים, כי מצוה עוברת היא ואין די אחרים העושים אותה, אלא זהו מעצת היצר.

(וכידוע הפירוש במרז"ל כך היא אומנתו של היצה"ר, היום אומר לו עשה כך וכו', שלכאורה אינו מובן מהו הלשון כך שהי' צ"ל עשה זאת , אלא שדרך היצה"ר הוא שבתחלה כשבא להאדם הירא ושלם אמירתו כך , שגם הוא - היצה"ר - מסכים ע"ז, אלא שמערב בזה טעם שיש לו אחיזה בזה, ובמילא כעבור איזה זמן, שנוח לו להתפשט יותר, עי"ז ניתן לו האפשריות שיאמר סו"ס לך ועבוד ע"ז),

ובענין זה יש להזהר בפרט מהסתות היצה"ר, כיון שאצל בני הישיבות זהו הטבע שלהם,

(וכידוע שאלו השוקדים בתורה בילדותם (היינו קודם שמבינים בשכל גודל ערך התורה) ה"ה שקדנים בטבע, ואינם להוטים כ"כ אחרי עניני שחוק וקלות ראש),

וההרגל שלהם, כי אפילו אלו שנכנסו להישיבה לא ברצון עצמם אלא ע"פ הכרח הורים ומורים, אף שזה היפך טבעם, הנה אחרי שהורגלו בחיי הישיבה וסדרה, קשה להם לפרוש מזה, וכידוע מאמר החכם אשר הרגל נעשה טבע שני.

ד) שואל במכ' במרז"ל ברש"י בראשית (א, יא-יב) בענין החטא של הארץ ונתקללה ע"ז, ושואל מהו חטא וענשו בצומח וכו', הנה יעוין במס' ע"ז תוס' ד"ה עד, דף י"ז סוף ע"א, ותוס' ד"ה אמר, חולין ז' ע"א, ועד"ז הוא בחדא"ג מהרש"א חולין ס' ע"א עה"כ נשאו דשאים ק"ו בעצמם - שהשר ומזל שלהם אמר כן. ועיי"ש ג"כ ענין הק"ו.

בברכ[ה] לת"ת ביראת שמים ולהתקשרות במאור שבתורה ובהקו חומטין בתורה שזהו בפנימיות התורה.

א'תרעה
חלקה נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 599, חלקה שם ח"י ע' 180 וחלקה בהגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים (קה"ת תשמ"ז) ע' תקסט, ובשלימות בבטאון חב"ד חוב' יב ע' יט.

מכתבי לחג הפסח... לצעירים: דלעיל ח"ה א'תקז.

מכתבי מערה"ש תשי " א : לא הגעי לידינו. וראה לעיל ח"ג אגרת תשנא.