Igrot Kodesh · Letter 1676 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
2 Tammuz 5712,
Brooklyn,

Greetings and blessings,

I learned with pleasure that your daughter has reached the fifth month of her pregnancy. May Hashem grant that this proceed well and easily. No doubt she conforms to the prescriptions of the doctor whom she consults from time to time, as is the practice of the country. The birth will take place in its time, and you will conceive much nachas* from her and from your other children — Yiddishe and chassidic* nachas*.

It is no doubt unnecessary to underline to you the importance of continuing to correspond with your son-in-law, the husband of your daughter, the Rav. You must explain to him in detail the merit and the responsibility incumbent upon him, since he is charged with drawing Jewish hearts close to their Father Who is in heaven. For who knows? It is sometimes by leading a single person to Jewish observance that one can form generations of sons and daughters who fear Hashem and conform to His Word. Each action, each intervention, each effort, moral or physical, is therefore justified, even if it is exercised toward only a single person. For not only is this person, in himself alone, an entire world, but moreover, one must take into account his descendants and the descendants of his descendants, until the end of the world.

You also know how Chassidus* interprets this expression "until the end of the world." It indicates that one places a term[1] upon the veil[2] and the obscurity. May Hashem grant that we may be witnesses of this, with our eyes of flesh.

For this, we must place our bitachon* in Hashem, beyond all logic. Such is, indeed, the meaning of the words tzitz, designating the headplate of the Kohen Gadol*, and tzitzis*. The term tzitz can be brought close to the verse "He stands behind our wall, observing (metzitz) through the cracks," which alludes to the period of exile, as Likkutei Torah explains, in Parshas Devarim, page 91c. Now, the tzitz was placed on the forehead, thus symbolizing the bitachon* and attachment that transcend reason, as Likkutei Torah Shir HaShirim says, page 23c, basing itself on the Zohar* concerning the forehead.

According to a second interpretation, tzitz also signifies brilliance, reflection, as it is said, "have the pomegranates blossomed (heinetzu),"[3] "his diadem is brilliant (yatzitz)."[3] You will consult Torah Or and Toras Chaim, Parshas Tetzaveh, in the discourse entitled "you shall make a tzitz," which cites these three verses and explains their relation with the messianic period.

With my blessing of success in your communal activities and in your personal concerns,

Later note: This subject is also evoked in the Sefer 5627.[4]

Notes

[1] That is, an end.
[2] In Hebrew elem, the veil, of the same etymology as olam, the world.
[3] A term of the same etymology as tzitz.
[4] 1867, chassidic discourses of the Rebbe Maharash.

א'תרעו

ב"ה, ב' תמוז תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי הידיעה אשר בתו מרת... נכנסה בחדש החמישי להריונה, ויה"ר מהשי"ת אשר ימלא ימי הריונה כשורה ובנקל, ובטח ממלאה אחרי הוראת הרופא המבקרה מזמן לזמן כמנהג המדינה, והלידה תהי' בעתה ובזמנה בנקל וכת"ר שי' ירווה ממנה ומשאר ילידי' שי' רוב נחת, אידישן נחת חסידישן נחת.

בטח למותר להעיר לעורר ע"ד ההכרח שימשיך קשור מכתבים עם חתנו בעל בתו הנ"ל הרב... להסבירו בפרטיות ע"ד גודל הזכות והאחריות שיש עליו לקרב את לבן של ישראל לאביהם שבשמים, ואין אתנו יודע עד מה, ולפעמים הנה ע"י קירוב איש אחד מישראל מקימים דורות בנים ובנות יראים וחרדים לדבר ה' ובמילא כדאי כל השתדלות עמל ויגיעה, יגיעת נפש ויגיעת בשר, אפילו בשביל נפש אחת מישראל, שהוא לא רק עולם מלא מצ"ע אלא גם בפשטות מצד זרעו וזרע זרעו עד סוף כל העולם (וידוע הפי' בחסידות, סוף כל העולם - אז זיי מאכן א סוף צום העלם והסתר), והשי"ת יזכנו שנראה זה בעיני בשר ממש, אשר זה בא ע"י הבטחון שלמעלה מטו"ד וכידוע ג"כ שזהו מהפי' דתיבת ציץ, וציצית. ציץ מל' הנה זה עומד אחר כתלנו גו' מציץ מן החרכים (יעוין בלקו"ת ס' דברים צא, ג) שזה קאי על זמן הגלות, ומקום הציץ הי' על המצח, ענין הבטחון והתקשרות למעלה מטו"ד, עיין בלקו"ת בענין המצח (שה"ש כג, ג. מזוהר וכו').

ופירוש הב' ציץ מל' הארה וזיו, הניצו הרמונים, יציץ נזרו. ועיין בתו"א ותו"ח פ' תצוה ד"ה ועשית ציץ, שהביאו כל הג' פסוקים, ושייכים לימוה"מ. ועייג"כ שם השייכות לציצית ומצח.

בברכה להצלחה בענינים הכללים והפרטיים

לאח " ז : מדובר בזה ג"כ בס' תרכ"ז.