Igrot Kodesh · Letter 168 — Creation, Evolution, Free Will, and the Divine Spark

[10 Elul 5704][1]

I read your article with pleasure.[2] I was able to see your erudition in such profound domains, which you command through your great power of intellectual analysis.

I thank you for submitting your study to me and asking my opinion.

I was very occupied with the preparations for the coming school year, on behalf of Merkaz L'Inyanei Chinuch.* My reply was therefore delayed until now, and I ask you to forgive me for this.

These ideas are particularly profound, and human language is too poor to express these concepts with precision and exhaustiveness. Several points were therefore not specified, so that doubts remain.

Without examining the details of your article, I will address its main aspects, present your conclusion, and then convey my assessment.

Here is what you wish to demonstrate. Every existence takes, at its origin, the form of an atom, which develops more and more until it reaches fullness as it currently exists. Nevertheless, this perfection remains itself "atomic," relative to the more elaborate stage it must reach and before which it is only a preparatory phase.

Thus every being traverses successive stages, adjoins other elements which have themselves followed a similar path and constitute a form,[3] an atom with a composite existence, which will in turn serve as a preliminary stage for an even more elaborate existence, and so on.

Man finds himself at a certain level of this elaboration, and then a new force appears: spirituality and free will — the possibility of advancing or working against it.

But several imprecisions remain in the presentation of your article:

A) Only man possesses free will, whereas all other creatures develop according to the laws of nature. It follows that this free choice granted to man disadvantages him relative to all other beings, who can only advance, while he, by effect of his own decision, can regress.

B) You do not say what drives this advancement. Thus, if one plants a seed, it will develop and become a tree bearing sour or small apples. Nevertheless, the seeds of that tree will in turn enable the growth of a tree whose apples will be sweet and large.

It is impossible to consider that the first seed formed a better seed, since it has disappeared and no longer exists. Nor can one maintain that the apple tree species has known advancement, for a species is a theoretical concept,[3] without practical existence — one that our intellect uses to conceptualize creation, to grasp and understand it more easily by classifying its phenomena[3] into categories and species, according to criteria and rules.

Do you mean that nature developed in such a way that, until then, only trees with sour apples existed, and that advancement permitted the appearance of sweet apples?

C) You have not specified the criterion[3] that allows one to distinguish advancement from regression.

Thus, sweet apples compared to sour ones are not an absolute advancement[3] but an improvement only from the perspective of human needs.

Acute vision is a sign of advancement only for an animal that lives in a luminous place and must make use of its eyes. If this is not the case, it is a regression and a step backward, since the eye, which requires vitality, attention, and energy, returns nothing in exchange.

In England there are horses that live for many years underground in coal mines. From year to year, their vision weakens more and more. Similarly, fish living in rivers or lakes[3] underground, in caves where light does not penetrate, can barely see or even have no eyes.

More generally, a more developed or more composite element, according to our understanding, is considered higher on the scale of perfection than a simpler element — a monkey or a worm.[3] By contrast, if one takes into account the body itself and its struggle to sustain itself, the opposite becomes true. A simple body, that of a worm for example, withstands cold and heat. When cut, each part can live autonomously. Its food and its needs are elementary. It is practically never ill. The opposite is true for a more complex body.

D) According to your schema,[3] simple bodies first develop independently, then combine and attain elevation — the perfection that makes each one a composite body. Yet this raises a question. What or who is the great coordinator[3] that directs the evolution of these bodies, allowing each one to complement the other?

With regard to a specific body, one may consider that the elements of its development are found in its initial atom. What relationship, on the other hand, does it maintain with another body so as to be capable of complementing it?

One must conclude that there does indeed exist a coordinating force, external to these two bodies and transcending them, directing and guiding them toward an optimum that is likewise external to these two bodies.

* * *

Several remarks concerning what has just been said may be found in Chassidut:*

A) Hashem created the world and all that it contains. Each creature bears within it a spark of Hashem, which causes it to exist and vivifies it. Without this spark, it would return to nothingness, though this spark is hidden and does not reveal itself. Thus one cannot see the soul of a person; only the intellect allows one to determine its existence.

B) The more the divine spark manifests in a creature and acts through it, the more that creature has the possibility of revealing its true existence, and thus of developing and perfecting itself.

C) Hashem is the source of life and its very essence. The more this life manifests evidently, the more one advances on the scale of advancement. It is for this reason that, generally speaking, the vegetable surpasses the mineral, the animal surpasses the vegetable, and man surpasses the animal.

D) The Creator is entirely free. He created not only existence but also the laws of nature. The equivalent — freedom and free will — can be found only in man. This is proof that his perfection surpasses that of all other creatures.

E) If man, making use of his free will, acts contrary to good, he strengthens the veil over the divine spark within him, or even within other objects — for example, in the food he consumes beyond measure.

In such a case, not only does man fail to advance on the scale of perfection; indeed, he regresses and falls, as do the food, the drink, and the divine sparks they contain. Thus he multiplies desolation in the world.

By contrast, one who makes use of his free will to make the good choice does not merely advance — which other creatures also accomplish when fulfilling the mission assigned to them. He also introduces a new construction[3] into creation, on his own initiative, since he had the free choice to do so. In this way, he himself becomes a creator.

In other words, the Creator has entrusted man with the power of creation, and our Sages in Midrash Bereishit Rabbah,* chapter 98, say that "Israel (or Yaakov) can create worlds."

* * *

If you have remarks to offer on all that has been said, I would be happy to know them. I will at all times be ready to reply to you.

Notes:

(1) In the days that followed the composition of the previous letter, the Rebbe learned of the passing of his father, Rabbi Levi Yitzchak Schneerson, on 20 Menachem Av. This is no doubt the reason we do not possess a letter written during the end of Menachem Av and the month of Elul, with the exception of this one, whose English version begins: "It is the first opportunity for me to reply to your letter of August 1st, and I am therefore sending you this note reviewing a few ideas. Unfortunately, I have lost my father recently. I could not avoid the delay of my reply and comments."
(2) This letter is addressed to Julius Stolman. It was written in Hebrew by the Rebbe for translation into English. The English version bears the date of 10 Elul.
(3) In English in the original text.

קסח

[יו"ד אלול תש"ד]

התענגתי לקרוא מאמרו, לראות אשר הוגה דעות הוא בענינים עמוקים כאלו ומתענין בהם בהסתכלות-שכל חזקה כ"כ.

ותודתי נתונה על הציעו את רעיונו לפני ובקשתו לחוות דעתי בכ"ז.

מפני רוב הטרדות בקשר עם ההכנות של המל"ח לזמן הלמוד הממשמש ובא נתעכב המענה ע"ע ואתו הסליחה.

והנה הענינים עמוקים ביותר ולשון בנ"א דלה היא למצות את המושגים בדיוק ועל מלואם, ולכן כמה פרטים נשארו אי ברורים ונותנים מקום לספקות.

ומבלי להתערב על פרטי הענינים אשר במאמרו, אבוא בזה בנוגע לקווים כוללים אשר בו, ואחרי שאציע מסקנת מאמרו אעיר מה שנ"ל בזה.

רעיונו: כל דבר ודבר נמצא בתחלה במצב של "גרעין". אח"כ מתפתח וגדל עד שמגיע לשלמותו - לפי מדריגתו עתה. אבל שלמות מדריגתו זו גם היא אינה אלא "גרעין" (אולי יותר טוב "הקדמה והכנה" במקום "גרעין") ביחס למדריגתו שהוא צריך לעלות אלי'. וכך הוא עולה ממדריגה למדריגה, מתאחד עם גופים אחרים (שעברו גם הם דרך סדר ההשתלשלות בדומה לזה), והשתתפות כולם ה"ז - (form) "גרעין" אשר ממנו נצמח גוף מורכב. גוף מורכב זה משמש "גרעין" לגוף מפותח יותר וכן האלה. במדרי' התפתחות ידועה נמצא - בסדר מדרי' אלו - האדם. וכאן נמצא כח חדש - רוחניות ובחירה חפשית לילך ולהתנהג ע"פ חוקי ה"צמיחה" או למרות בהם.

והנה כמה פרטים נשארו אי ברורים בהצעת מאמרו:

א) כיון שבחירה חפשית אינה אלא באדם ובכל ה"שאר" הכל נעשה ע"פ חקי התפתחות וצמיחה טבעיים, א"כ נמצא הבחירה חפשית אשר באדם עושה אותו לחסר לגבי כל הנמצאים כולם: באשר כולם אינם הולכים אלא קדימה, משא"כ האדם לפעמים נוסג אחור בכח הבחירה שלו.

ב) לא בירר מהו ה"דבר" המתפתח וצומח. לדוגמא: זורעים גרעין, גרעין זה עצמו צומח ונעשה ממנו אילן נושא תפוחים חמוצים או קטנים. אבל מגרעין אילן זה צומח אילן שתפוחיו מתוקים או גדולים יותר.

והנה א"א לומר שהגרעין הראשון התפתח לגרעין יותר טוב, כיון שגרעין הא' אינו כבר במציאות. א"א לומר שמציאות מין אילנות תפוחים התפתח - כיון ש"מין" אינו במציאות ואינו אלא מושג ציורי. אשר שכלנו משתמש בו בהשגתו את הבריאה אשר מסביב לו, כדי להקל עליו את התפיסא וההבנה ע"י שמסדר את כל ה"תופעות" (Phenomena) לסוגים ומינים ע"פ סימנים וכללים שונים. האם כונתו לומר אשר ה"טבע" התפתח, שע"ע לא הי' במציאות כ"א אילן שפירותיו חמוצים וע"י ההשתלמות - ה"טבע" מצמיח אילן שפירותיו מתוקים.

ג) לא בירר מהו האבן בוחן (Criterion) אשר ע"י נדע מהו התפתחות ומהו נסיגה לאחור.

לדוגמא: תפוחים מתוקים לגבי תפוחים חמוצים - אין זה התפתחות ודאית (absolute), אלא התפתחות אך ורק מנקונת המבט של צרכי האדם לחוד.

חוש הראי' חד, אינו מעלה וסימן של התפתחות אלא לבע"ח הדר במקום אורה וצריך להשתמש בעיניו. משא"כ לבע"ח שאין מקום לתנאים אלו שאדרבה אינו אלא חסרון ונסיגה לאחור, כיון שאין בו תועלת והעין דורש "מזון" שימת לב אנרגי' וכו'.

וידוע אשר הסוסים הדרים תחת האדמה במכרות הפחם באנגלי' זה שנים רבות חוש הראי' שלהם הולך ונחלש משנה לשנה. כן כמה מיני דגים שמצאום בנהרות וימים (lake) שמתחת לארץ במערות שאין האור חודר לשם כלל - כמעט שאין עיניהם רואות כלום או שגם אין להם עינים כלל.

בכללות יותר: גוף מפותח ומורכב יותר - ע"פ שכלנו - הוא מדרי' נעלית ביותר - בסולם ההשתלמות - לגבי גוף פשוט ביותר (קוף ותולעת worm). אבל מנקודת המבט של הגוף עצמו ומלחמת הקיום שלו הוא להיפך: גוף פשוט (תולעת) יכול לעמוד בפני קור וחום, כשחותכים אותו לחלקים כל חלק ממנו חי בפ"ע, מזונו והצטרכותו פשוטים ומצויים ביותר, אין בו כמעט מקום לחולי וכו', מה שאין כל זה בגוף מורכב ביותר.

ד) ע"פ התכנית (scheme) שלו גופותפשוטים מתפתחים בתחלה כ"א בפ"ע, אח"כ מתרכבים יחד וזהו עלי' בההשתלמות של כל אחד מהם ונעשים גוף אחד (מורכב). וכאן באה השאלה: מהו או מי הוא המתאם - coordinator - הגדול ה"מוליך" מתחלה את כל אחד מהגופים בדרך ההתפתחות שלהם באופן כזה אשר אח"כ ישלימו אחד את חברו.

בשלמא בכל השייך לגוף זה עצמו, יש לומר אשר הכל כלול אחר איזה שייכות יש לזה ולו בעצמותו. ועכצ"ל ש"כח" המתאם זהו מה שהוא מחוץ לשני הגופים ונמצא ממעל להם, ולכן מושל על שניהם ומוליך אותם בדרך מתאימה למטרה הנמצאת גם היא מחוץ לשני הגופים.

* * *

איזה הנחות בהשייך להנ"ל מיוסדות על תורת החסידות א) הקב"ה ברא את העולם ומלואו ובכל דבר ודבר נמצא ניצוץ אלקי שהוא המהוה ומחי' אותו בכל רגע ולולא הניצוץ הי' חוזר לאין ואפס, אף שנמצא הוא בו בהסתר ולא בגלוי (דוגמא: אין שמת האדם נראית, ומציאותה נודעת רק ע"י הכרח השכל).

ב) כל מה שהניצוץ האלקי נראה ופועל יותר בדבר פלוני, הרי הדבר יותר קרוב גם בגלוי למצבו האמיתי, וא"כ עי"ז עולה הדבר ומתפתח ומשתלם יותר.

ג) ד' הוא מקור החיים ועצמותו ולכן כל מה שהחיות מתגלה יותר - עלי' היא בסולם ההתפתחות. במילא בכללות הרי צומח למעלה מדומם חי למעלה מצומח מדבר למעלה מחי.

ד) הבורא הוא חפשי לגמרי, כי הוא הוא שברא לא רק את המציאות אלא גם את חוקי הטבע. מעין זה - חרות ובחירה חפשית - אין אנו מוצאים אלא באדם וזהו אחת הראיות שהאדם הוא למעלה - בהתפתחות - משאר הנבראים.

ה) אם האדם ע"י פעולותיו בבחירה חפשית שלו עושה היפך הנרצה והראוי - וכנ"ל היינו שע"י מעשיו מוסיף הסתר על הניצוץ אלקי אשר בו או גם אשר בדבר אחר (זולל וסובא) - הרי לא לבד שלא עלה בסולם ההתפתחות אלא שעוד ירד אחורנית והוריד עמו (המאכל ומשקה וניצוץ האלקי אשר בהם) - הוסיף חורבן בעולם.

אבל אם ע"י בחירתו החפשית בחר במעשה הטוב, הרי לא זו בלבד שעלה במדריגת ההתפתחות, שזה נמצא גם בשאר הנבראים כשממלאים תפקידם, אלא שהוא הוסיף משלו, מרצונו הטוב כיון שהי' חפשי בבחירתו ענין consructure חדש בבריאה, היינו ענין של בריאה. וכאלו נאמר שהבורא נתן כח באדם לברוא וכמרז"ל (ב"ר פצ"ח) ישראל (יעקב) בורא עולמות.

* * *

אם יש לו איזה הערות בכהנ"ל אשמח לשמוע ממנו ובכל עת הנני מוכן וכו'

קסח
מגוכתי"ק, ע"מ להעתיקו לאנגלית ולשלחו. ראה לעיל בהערה לאגרת ק. האגרת היא אל מר יוליוס סטולמאן. בטופס האנגלי בא גם התאריך י' אלול תש"ד, ומתחלת (בתרגום מאנגלית): זוהי ההזדמנות הראשונה שיש לי להשיב למכתבו מהראשון לאוגוסט, בצירוף תזכיר שבו רעיונות אחדים. לצערי אומר, כיון שלאחרונה נפטר אבי, הכ"מ, האיחור במענה אליו והבעת הערותי היה בלתי נמנע.