Igrot Kodesh · Letter 1715 — Shidduchim

By the grace of Hashem,

20 Tammuz 5712,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished chassid who fears Hashem

and a scholar, Rav Avraham Yaakov[1],

Greetings and blessings,

I received your letter some time ago. Due to my many occupations, I did not have time to respond as I should have. Even now, I do not have the necessary time to respond to you at length. I will therefore do so briefly.

You cite in your letter the Beis Yosef, who, in chapter 262, cites the Ritva in the name of his teacher the Re'ah, that on a cloudy day[2], one who does not wish to rely on the principle that "Hashem protects the simple-hearted" is permitted to defer a milah* that should have been performed in its time[3]. He even specifies that it is judicious to act so. And you ask why he does not cite this opinion in his Shulchan Aruch, all the more so since it is indeed a situation of danger[4]. You do not propose an answer to this question.

In my view, your question should not be formulated in this way. One cannot ask why he did not adopt, nor even cite, an isolated opinion in his Shulchan Aruch. For none of the Rishonim* adopt the opinion of the Ritva, since in their works they do not mention cloudy or windy days. This is in particular the case of the Rif, the Rambam and the Rosh, who are the authorities on which the Beis Yosef bases himself.

Other Sages openly dispute the opinion of the Ritva, such as Rabbeinu Yerucham and Rabbi Manoach, whom the Beis Yosef cites. And, if one asks why these Sages do not accept the principle of deferring a milah* that should be performed on a cloudy day, one can simply consider that they adopt the conclusion of the Gemara that "Hashem protects the simple-hearted."

One may cite as proof of this Yevamos 71b, in which Rav Papa could have said that at the moment of the act[5] the day was cloudy and that these clouds dissipated afterwards, even though this explanation is somewhat difficult to accept.

And why does the Gemara itself give this explanation? It is because there is reason to fear that a cloudy day will harm the child who has undergone the milah*, who is bedridden at home, as the Tzemach Tzedek explains in his halachic rulings on Yoreh Deah, chapter 263.

Moreover, it is permitted to perform the milah*, even though one knows the danger that a cloudy day represents. For many adopt such a practice, and "Hashem protects the simple-hearted."

This is, in the simplest sense, what Yevamos 12b indicates, as well as the passage of Gemara that is the subject of our discussion. Furthermore, the Ritva himself says that one is permitted to defer[6]. One may therefore also rely on the fact that "Hashem protects the simple-hearted."

In addition to all this, you will also consult the responsa Chaim Sha'al, vol. 1, ch. 59; those of the Tzemach Tzedek, Even HaEzer, end of ch. 11; the Sdei Chemed, kelalim, entry "milah," ch. 2, par. 13. At this last reference, you will see that the dispute involving the Ritva is the continuation of the one concerning the three women permitted to have relations with a moch*[7]. The other Poskim* do not mention it.

I saw that you cite your grandfather in the introduction of your sefer*. I therefore reproduce here the words of my father-in-law, the Rebbe, which I noted down and which will surely interest you. They are:

"Rav Zalman Neimark was rav in Stradov. When they wished to accuse my grandfather, the Rebbe Maharash, of a blood libel, he personally took on the responsibility of the matter, saying, 'It is the moment.' He thereby spent several years in prison.

When he heard the chassidic maamar* entitled 'Kol HaMishtatef'[8] of the Rebbe Rashab, he said: 'I have no need of what is not the Atzmus* of Hashem. I have no need of Moshiach*[9]. I am going to become an integral part of the divine Atzmus*.'

After the meal, we went to the mikveh*. My father, the Rebbe Rashab, entered alone, and we all waited for him outside. Rav Zalman then repeated the words of the Rambam: 'It is not...[10] nor the mikveh that purifies, but a decree...[11].' He said: 'In the same way as I am a Yid, it is the mikveh that has need of him[12], and not he who has need of the mikveh[13]. Nevertheless, it is indeed a decree issued by Hashem.'"

I enclose a pamphlet that has been published for the auspicious days of the festival of liberation of 12-13 Tammuz. It will surely interest you. And you will kindly excuse me for the slowness of my response, which has been delayed until now.

With my blessing,

[1] Rav A. Y. Neimark of Tel Aviv.
[2] Which is a bad omen.
[3] On the eighth day.
[4] For the child if the milah is performed in this manner.
[5] When the child's milah was to be performed.
[6] The milah, but this is not an obligation.
[7] Contraceptive.
[8] At a wedding feast.
[9] The Rebbe notes at the bottom of the page: "One can understand this statement from the conclusion of the Mishneh Torah: The Sages desired the coming of Moshiach only in order to have access to the knowledge of Hashem. See also Tanya, end of chapter 3."
[10] Contact with the dead, which renders impure.
[11] Decided by Hashem.
[12] By the Rebbe.
[13] For the Rebbe has no need of purification.

מנחם -אגרות מלך׳ כרך ב ,עמוד מח.

ונימוקים ,הוראות רבות לכלל ולפרט .אחת ה״נקודות״ שברצוני לציין

כאן תובהר לאחר התבוננות בתנאים בהם אירעה יציאת מצרים:

מאות בשנים היו בני ישראל משועבדים לאומה ששלטה אז על כל

עמי הסביבה ,לא רק בכוח האדיר של ״רכבו ופרשיו״ ,כי אם גם

במשקל-היתר הגדול שלה בשטחי המדע ,בכל המכונה עתה בשם

״תרבות״ ו״קידמה״.

התרבות והקידמה של מצרים התבססו על כוחות ותופעות הטבע,

ובמיוחד על היאור נילוס .ארץ מצרים היא שחונה ואין יורדים בה כמעט

כל גשמים ,אך כוח ההמצאה האנושי יצר השקאה מלאכותית שהפכה

את מצרים לגן פורח מוקף מדבר.

תנאים אלה יצרו תרבות אלילית מסועפת ,שהיו לה שני קוי יסוד:

האלהת כוחות הטבע ,והאלהת כוחות האדם שהשכיל לנצל את כוחות

הטבע .מכאן צעד קטן בלבד אל האלהתו של פרעה ,זה שגילם באישיותו

את הדוגמא המצרית לאדם ״מושלם״.

השקפה כזו ,שראתה את העולם כהרכב של ״כוחות-טבע״ מרובים,

שבכללם גם ״כוח״ האדם ,בתוספת הפילוסופי׳ של כוחי ועוצם ידי עשו

לי את החיל הזה -הביאו לירידה רוחנית ומוסרית תהומית ביותר ,עד

כדי ״הצדקת״ רדייה ואכזריות מתועבות ביותר כלפי האדם או העם

החלש יותר מבחינה גופנית.

האליליות ואמונת ההבל של המצרים הגיעו לשיא ביטוים בתקופת

אחת :ראה רמב״ן בא )יב ,ג( .צרור המור שם )יב ,ג( .צרור המור שם )יב ,א( ועיין זוהר

חלק ג)רנא ,א(.

ששלטה אז על כל :מכילתא לבשלח יד ,ה :הי׳ פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו.

וראה זוהר חלק ב ו ,א.

כמשקל-היתר הגדול :ראה זוהר חלק א קכה ,סוף עמוד א.

ובמיוחד . .נילוס :יחזקאל כט ,ג.

ואין יורדים בה כמעט כל גשמים :ראה רש״י ויגש מז ,י .דברים יא ,י.

כוח ההמצאה האנושי :רש״י ריש פרשת מקץ.

של פרעה :שמו״ר פ״ח ,ב .תנחומא שם.

כוחי ועוצם ידי :דברים ח ,יז .וראה ספר מצוות גדול מצות לא תעשה סד :וארא

בחלום כו׳ שכחת את העיקר כו׳ והתבוננתי כו׳ והנה יסוד גדול הוא כו׳.

תהומית ביותר :ויקרא יח ,ג ובתורת כהנים )ובפירוש רש״י( שם .ובקהלת רבה על

הפסוק והארץ לעולם עומדת דמצרים דוגמת ערוה באדם.

ההתחדשות השנתית של כוחות הטבע ,בחודש האביב ,חודש של ״מזל

טלה״ ,והשה הוא שהי׳ מסמלי היסוד של ה״עבודה זרה״ של מצרים.

אך הנה בא משה רבינו ובפיו בשורת ״פקוד פקדתי״ :הגיעה השעה

בה עלה ברצון אלקי אברהם יצחק ויעקב לשחרר את בני ישראל מיד

פרעה ומגלות מצרים.

כבר חלפו 210שנה מאז נתונים בני ישראל למרות פרעה ,חלק מבני

ישראל אף נטמע ב״תרבות״ המצרית ,עזרה מן עמי הסביבה אינה צפוי׳

כלל ,שום עבד לא הצליח )עד אז( להשתחרר ממצרים .לא היו ,איפוא,

כל סיכויים ,מנקודת מבט טבעית ,לשחרור עם ישראל ממצרים ,ולמרות

זאת מבטיח להם משה רבינו כי הגיעה שעת השחרור ,אלא שקיים תנאי

יחיד לדבר; משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח!

משכו ידיכם מאלילי הארץ ,וקחו לכם כבש )אותו ראו המצריםכאלוה( ,ושחטו אותו כקרבן פסח לה׳ .לא די בכפירה ב״עבודה זרה״

המצרית בלב ,או אף בבית ,בצנעה ובלאט ,כי אם דוקא בפומבי ,ללא

פחד ,לפי כל הפרטים שהיו כרוכים בהקרבת הפסח במצרים.

ואז -מבטיח משה רבינו בשם הקב״ה -לא זו בלבד שישוחררו

ממצרים ,אלא שאף פרעה בעצמו יצוה עליהם לצאת ממצרים ,והגאולה

תהי׳ לא בתקופה בה כוחות הטבע רדומים ונסתרים ,כי אם ,דוקא,

בחתש האכיכ ,בו מגלה הטבע את מיטב כוחו.

בכך מודגשת העובדה שאין קיימים עולמות נפרדים :עולם של טבע

וכוחות הטבע ,ועולם של ״על־טבע״ הנאבקים ביניהם ופעמים מנצח

האחד ופעמים השני .יש רק א-ל אחד ויחיד ,השליט המוחלט של העולם

כולו ,והוא גם המאחד את כל העולם.

הכרה זו באה לביטוי׳ הנעלה ביותר במתן תורה ,זה נקודת היעד של

לשיא ביטוים :רמב״ן וצרור המור שם.

חלק מבני ישראל :שמות רבה פרשה יד ,ג .וראה תניא פרק לא.

שום עבד :מכילתא יתרו יח ,יא.

תנאי יחיד . .״משכו :שמות רבה פרשה טז ,ב :כל זמן כר משכו כר שבכך כר.

וקחו לכם :למשפחותיכם)דוקא( ,וכהודעת משה :בבנינו ובבנותינו -כל הארבעה בנים

)ובנות( ,מן החכם ועד השאינו יודע לשאול.

בפומבי :ראה שר׳ע רבנו הזקן ריש סימן תל.

נקודת חיעד :כמש״נ בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את ה׳)שמות ג ,יב( וראה

יציאת מצרים ,שהחל ב :אנכי ה׳ אלקין אשר הוצאתיד מארץ מצרים

מבית עכרים ,לא יהי׳ לן אלקים אחרים גו׳

כבמצרים בעבר ,כך גם עתה מצויים כאלה המבססים חייהם על

האלהת הנקראים בשם כוחות הטבע ,בתוספת ״כוחי ועוצם ידי״ של

האדם .אחרים מצאו ״מוצא״ שבביתם יש מקום גם לקב״ה אך בחברה

הם ״ככל האדם״ ,״נהי׳ כגויים״ ,ואדרבה; יותר ״גוי״ מהם.

בא חג הפסח ומזכיר פעם נוספת :״פקוד פקדתי״ -אין לפניכם כל

ברירה .הקב״ה זוכר אתכם ,וחייב להיות; משכו ,משיכת ידים מן

ה״עבודה זרה״ של הארץ ,בכל צורה בה היא באה לידי ביטוי ,ועשיית

הדבר בפומבי ,ללא פחד ,ובאומץ .וקחו לכם -קחו את עצמכם ואת כל

השייך לכם ,כל האפשרויות וכל הכוחות ,לכם אתם ,ל״אני״ היהודי

האמיתי והנצחי.

את כל זאת יש לעשות ״בחודש האביב״ ,לא להתבלבל ע״י המתעים

שמאחר וקיים עולם פורח ,שבמרכזו האדם וכוחו ועוצם ידו ,הרי ״אלה

אלקיך״ ,זה האליל שלך אליו אתה משועבד ,ואין כל מקום ר״ל להקב״ה

כי אם ,אדרבה :בחודש האביב הוציאך ה׳ אלקיך ממצרים ,העולם

זוהר חדש ריש פרשת יתרו :בכל יומא אפיק כר .וראה תניא פרק לא שם.

נהי׳ כגויים :יחזקאל שם .תנחומא נצבים ג .נתבאר בקונטרס ומעין מאמר י״א ,פרק ג.

לכם . .ל״אני״ היהודי :ראה שמות רבה פרשה טו ,כג :לכם הדא הוא דכתיב יהיו לך

לבדך ואין לזרים אתך.

אדרבה :בחדש האביב :להעיר מלקר׳ת במדבר )ג ,א( .סוף ד״ה החדש הזה -לכ״ק

מו״ח אדמו״ר -בס׳ המאמרים ה׳ש״ת.

הוציאך . .ממצרים :לילה .וכן גם עתה אין להתרשם מזה שלאחרים לילה ואין רואים

את האמת ,כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה׳ וכבודו עליך יראה)ישעי׳,

ס ,ב(.

בחדש האביב . .בנוסח חכמינו ז״ל :ברכות מג ,ב .והנה לכמה אחרונים )או״ח סימן

רכ״ו( ניסן לאו דוקא ,אבל יש אומרים דדוקא הוא )שדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות

רס״ב .ושם נסמן( .והנה אדמו״ר הזקן בלוח ברכות הנהנין)הראשון( כתב דאחר ל׳ יברך בלא

שם ומלכות )מוכח דניסן לאו דוקא( ,אבל בסדר ברכות הנהנין)שבסידורו פרק יג סעיף יד(

השמיט זה .ואף שיש לומר בדוחק דטעמו מפני דסבירא לי׳ דאין לברך כלל אלא פעם אחת

)ועדיין יקשה למה לא ביאר דברי השו״ע ״בימי ניסן״ דהיינו לאו דוקא -כמו שהוסיף ביאור

בכמה דינים שבברכות הנהנין( ,יש לומר -דהשמיט מפני דבמשנה האחרונה סבירא לי׳

ד״בימי ניסן״ כפשוטו -בדוקא ,ואם כן אי אפשר ״לאחר ל״׳ .ואין כאן מקומו להאריך.

תשי״ח -תשב״ ה

הפורח על נפלאותיו מביאים לראי׳ ברורה יותר של האמת -בנוסח

חכמינו ז״ל -שה׳ אלקינו)הוא( מלך העולם ,שלא חיסר בעולמו כלום.

יעזור ה׳ ויצליח שפסח -זמן חרותנו -יביא את כל אחד ואחד,

בתוך כלל ישראל ,לחירות אמיתית מכל הפרעות ומיגבלות לעבוד את ה׳

בלבב שלם,

וגאולת הפרט תביא את גאולת כלל ישראל ,הגאולה האמיתית

והשלמה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.

בברכה לחג הפסח כשר ושמח

מנחם שניאורפאהן