Igrot Kodesh · Letter 1752 — Health

By the grace of Hashem,

2 Menachem Av 5712,

Brooklyn,

To the Rav, distinguished chassid who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav Shmuel[1], the shochet*,

Greetings and blessings,

A) I have just received your letter of 28 Tammuz, and I hasten to reply, although I have not done so for many letters that reached me before yours. For you describe in your letter a great weakening[2].

You recall that the directors of the shul* Kehal Chassidim wrote here two months ago. You seem to indicate that they addressed themselves to me personally and did not obtain a reply. It is no doubt likely that their letter was lost in the mail. If they have a copy of their letter and if it is still current, you will kindly send me this copy[3].

B) I return to the question on which you request my opinion: the possibility of your visit here around the month of Kislev. For you had, some time ago, cardiac problems, may Hashem protect us, and since then certain limitations have been imposed upon you. You have a dietary regimen, and you cannot walk too much. Specialist doctors have told you that everything depends on your capacity to contain your emotion. They pointed out to you that the fatigue of the journey is also a factor.

In my opinion, it is not justified to be in such doubt, weighing the pros and the cons. Divine Providence has led you to the place where you currently find yourself. In recent times, you can observe the broad possibilities of action that are offered to you—the dissemination of the teaching of Chassidus*, of its ways and its practices, in your city, and in particular among the talmidim* of the yeshivah*.

During the years that have passed, the yeshivah* of your city[4], unlike other yeshivos*, not only does not oppose, but moreover requests, that one disseminate among its talmidim* the spirit of Chassidus*. It is therefore good, reasonable and judicious to make use of every day, every possibility that is granted in this direction.

If our Sages say of every Jew that he is "an entire world," how much more is this the case for talmidim* of the yeshivah* who will almost all be called upon to exert their influence on their surroundings. Every improvement, every progress that you bring to one of these talmidim* will therefore be borne, afterward, upon all those upon whom he will act, in a few years.

It is absolutely impossible to imagine from the outset what such an action can bring. You know the image that a small improvement, or the opposite situation[5], chas veshalom*, will retain these reduced dimensions if they are practiced upon a large tree[6]. By contrast, this small improvement brought to the seed planted in the earth can transform the existence of the tree to which it will give birth, several years later.

This process can be long, but Chassidus* specifies the difference between sowing and planting. A long delay therefore brings about a profound modification and enables[7] it to grow advantageously. For someone like you, it is unnecessary to say more.

C) I send you the report of what I said to the talmidim* of the yeshivah* who are delegated, every summer, by the Merkaz LeInyanei Chinuch* to strengthen the spirit of Yiddishkeit* in the American cities. In reality, the content of these words concerns every Jew. For the true place of the soul is found beneath the Throne of Hashem[8], from which it emanates. Moreover, its true source is yet higher, for "it has ascended in the Thought[9]." Now, this soul has descended, through various stages, until this material and coarse world. That is why it refuses this descent, and our Sages observe, in consequence, that "against your will you live."

It is precisely this descent, from a lofty summit, that offers the possibility of the highest elevation, as various texts of Chassidus* establish. Logic does not permit one to understand why this is so, in particular as regards the specific mission entrusted to each soul. It is on this subject that it is said: "The land shall be apportioned only by lot"[10], as the enclosed note explains.

With my blessing of good health and for all good,

[1] Rav Sh. Rein. See, regarding him, letter no. 316.
[2] Of the state of health of the addressee of this letter, of which mention will be made later.
[3] See, on this subject, letter no. 1823.
[4] Manchester.
[5] A degradation.
[6] Already grown to maturity.
[7] The tree.
[8] See, on this subject, letters no. 1739 and 1749.
[9] Of Hashem, at the origin of creation.
[10] The mission entrusted to each soul belongs to the lottery, transcending logic.

א'תשנב

ב"ה, ב' מנ"א, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א, נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מוה"ר [שמואל] שי' שו"ב

שלום וברכה!

זה עתה קבלתי מכתבו מכ"ח תמוז, וממהר הנני לענות עליו אף שכמה מכתבים מכמה זמן קודם עדיין לא נענו, כיון שכותב במכתבו שנגרם חישות ביותר וכו' והוא בדבר מה שכותב שזה כשני חדשים שכתבו לכאן מנהיגי ביהכ"נ [קהל חסידים] שכנראה ממכתבו כתבו ישר אלי ולא קבלו מענה, ואולי וכנראה שנאבד המכתב שלהם בדרך, ואם נשארה ההעתקה והענין נוגע עוד, אולי ישלח לי כת"ר שי' העתקת מכתבם.

ב) בנוגע לגוף הדבר מה ששואל חוו"ד אני בענין הסברא שיעשה כת"ר שי' נסיעה לכאן לערך בחדש כסלו הבע"ל, והשאלה בזה של"ע ול"ע סבל זה מלפני זמן מיחוש בלב, ומאז מוגבל הוא וצריך זהירות באכילה ושתי' ובכלל בעיני זהירות בהליכה, והרופאים מומחים אמרו לו שהכל תלוי אם יוכל להבטיח לבלתי התרגש וכו' וכו' וגם טלטול הדרך נוגע וכו'

הנה לדעתי אין כדאי להכנס בכל ספיקות ושקו"ט הנ"ל, וכיון שההשגחה העליונה הביאתו למקומו עתה ובפרט בזמן האחרון רואים במוחש כר נרחב לפעולות גדולות בנוגע לפועל - להפצת תורת החסידות דרכי' ומנהגי' במחנו ובפרט בין תלמידי הישיבה, אשר בנגוד לישיבות אחרות בהשנים שעברו, הנה ישיבתם דמחנם הט' לא לבד שאינה מנגדת אלא אדרבה מבקשת שיפיצו בין התלמידים את רוח החסידות, הרי כדאי וראוי ונכון וטוב לנצל כל יום וכל אפשרות בכיוון זה, ואם על כאו"א מישראל אמרו רז"ל שהוא עולם מלא, הרי עאכו"כ בתלמידים של ישיבה שרובם ככולם יהיו סו"ס משפיעים בסביבתם, א"כ ע"י כל הטבה ושיפור שמכניס ויכניס כת"ר באחד התלמידים יגרום במילא שפור ותקון לאותה הסביבה שלאחר כמה שנים יהי' תלמיד זה המשפיע שם, וגודל הענין בזה אין לשער מראש כלל וכלל וכידוע המשל אשר תיקון קטן או ח"ו להיפך באילן גדול אין זה אלא תקון קטן בלבד, משא"כ תקון קטן בגרעין הנזרע אפשר שבזה תלוי כל קיום האילן הנצמח ממנו לאחר זמן משך של כמה שנים, ואף אם יאריך הענין הרי מבואר בדא"ח בענין החילוק דזריעה ונטיעה, אשר אריכות הזמן גופא מורה על גודל השינוי והצמיחה לטוב, והאריכות לדכוותי' אך למותר,

ג) מוסג"פ ר"ד שאמרתי להתלמידים מהישיבה הנוסעים מדי שנה בשנה בימי הקיץ בשליחות המרכז לעניני חינוך להחזקת רוח היהדות בהערים דארצוה"ב, אבל באמת תוכן הדברים נוגע לכאו"א מישראל, כי הנשמה הרי מקומה תחת כסא הכבוד שמשם נחצבה, ועוד למע' מזה, כי עלו ובמח' . וירדה בסתר המדרי' עד עוה"ז הגשמי והחומרי (ולכן אין רצונה לרדת, וכמרז"ל בע"כ אתה חי), ובכ"ז הרי דוקא ע"י ירידה זו מאיגרא רמה, אפשריות העלי' הגדולה ביותר וכמבואר בכ"מ בדא"ח, ואף שאין הענין מובן ע"פ שכל, ובפרט בעבודה הפרטית שניתנה לכל נשמה, הנה ע"ז נאמר אך בגורל תחלק הארץ, וכמבואר בהרשימה המצו"פ,

בברכה לבריאות הנכונה וכ"ט.

א'תשנב
מוה"ר שמואל : ריין. אגרת נוספת אליו - לעיל ח"ב שטז.

העתקת מכתבם : ראה לקמן אגרת א'תתכג.

ישיבתם דמחנם : מאנטשעסטער.