Igrot Kodesh · Letter 1769 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

12 Menachem Av 5712,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

In my opinion, the idea of settling in Eretz Yisroel is good, but do not hasten to do so, and it is excluded that this take place in the present year 5712, which is that of shemittah[1].

It is necessary, before all, to find a means of earning your livelihood in the Holy Land, where, to my knowledge, one cannot have a subsidy from the Joint or from another organization, contrary to what occurs in France[2].

Furthermore, your presence in the place where you are can be of great use. In France, you occupy a position within Yeshivas Lubavitch. I do not know whether the equivalent post will be vacant in the Holy Land. You surely know that many communal leaders found there do not make it their profession. And those who are presently in office must face quarrels and political maneuvers far more than outside Eretz Yisroel[3].

Chassidus* explains, in fact, that controversy is more frequent in Eretz Yisroel, but this explanation does not make it easier to bear—on the contrary. You must take this change[4] into account as well. May Hashem inspire in you the discernment that will enable you to make the right decision, for you and your wife, materially and spiritually at once.

You ask me whether you may make an interruption in your tefillah by interspersing words in Yiddish[5]. In fact, that these words be in Hebrew or in Yiddish changes nothing. The problem comes from the interruption and not from the language. I have not received a precise instruction on this subject, and one knows the accounts of chassidim of the first generations who added words to their tefillah. Nevertheless, I do not approve of such a practice.

The explanation is the following. If this addition is useful to the fervor of the tefillah and to what it must accomplish, perhaps it is possible to permit such a manner of proceeding. But it is difficult to discern and to establish clearly whether there is in this only an expression of the nefesh habahamis*, which can also find its account in the development and reinforcement of the tefillah, as Chassidus* explains, which defines "the Pelishtim of the realm of holiness and those of the forces of evil." This concept is defined by Torah Or, by Toras Chaim at the beginning of Parshas Beshalach, by Kuntres HaTefillah, and by Kuntres HaAvodah at its conclusion, which deals with hisbonenus.

To be sure, these words may also be the expression of the nefesh ha'elokis*, but the question subsists, and from then on, why be the victim of doubt?

The permission[6], according to nigleh, figures in the responsa Imrei Yosher of the Rav of Tarna, vol. 2, ch. 109, who however does not authorize one to act in this way from the outset, and in Nimukei Orach Chaim of the same author as the Minchas Eleazar, ch. 101, who, for his part, says that one may from the outset adopt this practice.

I am sending you a collection of addenda to the notes on Megillas Eichah, published last week. May Hashem grant each of us to be the receptacle that befits the teaching of our holy masters and to put into practice its purpose, for "great is study, which leads to concrete action."

With my blessing for length of days and good years, with all the meanings this expression may cover, for you and your wife,

M. Schneerson

[1] The Shabbos of the land, during which it is forbidden to work the land. It is then more difficult to ensure one's subsistence.
[2] Where the addressee of this letter then resided.
[3] See, on this subject, letters no. 1382 and 1462.
[4] In relation to the present situation.
[5] See, on this subject, Sefer HaMaamarim 5701, p. 54.
[6] To insert words in the tefillah.

א'תשסט

ב"ה, י"ב מנ"א, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

... הנה בכלל הסברא נכונה היא לדעתי. אלא שאין למהר בהעלי'. ומופרך הדבר שתהי' בשנת השמיטה בשנת תשי"ב. והעיקר צריך לסדר שאלת הפרנסה באה"ק ת"ו, כיון ששם אין הדזוינט תומך וגם לא מוסדות אחרים, ע"פ הידוע לי, משא"כ בצרפת.

ועוד זאת, אשר בכלל ראוי הוא בעזה"י להביא תועלת במקומו, ובה בשעה שבצרפת יש לו מקצוע בישיבת תומכי תמימים, הנה איני יודע אם ימצא מקום פנוי עד"ז באה"ק ת"ו.

ובטח ידוע לו, אשר כמה מהעסקנים הנמצאים שם אין להם מקצוע בעסקנות. וגם אלו העסקנים גם עתה הרי זה קשור בחיכוכים ופאליטיקע במדה גדולה יותר מאשר בחו"ל.

ואף כי נתבאר הדבר בדא"ח בענין המחלוקת וכיו"ב שנמצא באה"ק ת"ו יותר, אבל הביאור מאכט ניט לייכטער די זאך, ואדרבא. ובמילא צריך להתחשב עם שינוי זה.

והשי"ת יתן לו הדיעה הנכונה, להחליט בטוב לפניו ולזוגתו שיחיו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בנוגע לשאלתו אם מותר להפסיק בתפלה בביטוי מלות נוספות בזשארגאן: הנה באמת, אין בזה חילוק בין לה"ק וזרגון, כי החשש הוא מפני ההפסק ולא מצד הלשון.

ואף שלא שמעתי בזה הוראה, וידוע ג"כ כמה סיפורים מהחסידים הראשונים שהיו מוסיפים כמה מלות בתפלה, אבל בכלל, אין דעתי נוחה הימנה. והנקודה היא - שאם זה מועיל לכוונת התפלה ולפעולתה, הרי יש אולי למצוא היתר לזה. אבל קשה להבחין ולדעת על ברור, אם זה בא מצד התפשטות דנה"ב, שגם לה יש אחיזה והתפשטות בהתגברות דתפלה, וכמבואר בענין פלשתים דקדושה ולעו"ז (עיין בתו"א ותו"ח ר"פ בשלח, ובקונטרס התפלה וקונטרס העבודה בסופו בענין ההתבוננות בכללות) או שזה בא בדרך דבור מעצמו מצד הנה"א. ובמילא השאלה: למה להכנס בספיקות?

ההיתר ע"פ נגלה מבואר בשו"ת אמרי יושר (להרב מטרנא) ח"ב סק"ט (בדיעבד) ובנימוקי או"ח (לבעהמ"ס מנחת אלעזר) סק"א (אפילו לכתחילה).

מוסג"פ קונטרס מילואים לרשימות מגילת איכה שהו"ל שבוע העבר. והשי"ת יזכה את כאו"א מאתנו, להיות כלי קבול מתאים לתורת נשיאנו רבוה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ולקיים תכליתה ג"כ, בגדול תלמוד שמביא לידי מעשה.

בברכה לאריכות ימים ושנים טבות עם כל הפירושים לו ולזוג' שיחיו,

מ. שניאורסאהן
א'תשסט
נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 225 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

המחלוקת... באה " ק : ראה גם לעילח"ה אגרת א'שפב. א'תסב.

שהיו מוסיפים... בתפלה : ראה סה"ש תש,א ע' 54.