Igrot Kodesh · Letter 1774 — Shidduchim

By the grace of Hashem,

13 Menachem Av 5712,

Brooklyn,

To the Rav, great scholar, distinguished chassid who fears Hashem,

Rav Dover[1],

Greetings and blessings,

A) I received with pleasure your letter of 4 Tammuz, then the bundle of manuscripts. I thank you very much for this sending. No doubt you will also send me the other manuscripts, as well as the letters of the Rebbe Rashab that present an interest[2] and have not solely a personal character, that are not limited, for example, to the answer given to an individual question.

B) One of the manuscripts you sent me is the Sefer HaMitzvos of the Tzemach Tzedek. A great part of the isolated chassidic discourses are printed in Toras Chaim. A part of the second manuscript repeats chassidic discourses figuring in Likkutei Torah.

This is what I was able to ascertain before having conducted a thorough study. When time permits, I will examine the other discourses as well.

C) You submit to me a question that has been posed to you. The hair of an unmarried man has whitened, and as a result, he has difficulty finding a match. He therefore asks to be authorized to dye his hair.

It is said that "a man shall not wear...[3]" and "a man's garment...[4]." Several points result from this. The Torah gives the definition of what it calls a feminine or masculine garment. Thus, a woman has not the right to make war. Weapons[5] are therefore, for them, a sign of opprobrium, as Maseches Shabbos 63a establishes. It is on this basis that one can easily understand the opinion of Rebbi Eliezer ben Yaakov, expressed in Maseches Nazir 59a, and that of the Targum Yonasan, according to which this verse refers clearly to weapons. Moreover, no one disputes this position.

A woman does not go to war, for "all the honor of the king's daughter is within." It is the same for all practices linked to tznius*[6]. Certain elements are naturally "feminine garments," for example all that concerns beauty. Finally, it is the same for certain usages, pertaining to custom.

It is quite evident that what belongs to this last category may evolve. If the practice changes, the prohibition flowing from this verse is modified accordingly. It is just as clear that it remains forbidden, for a woman, to bear arms, even if the practice has changed, as was the case, for example, for the one who resided in a feminine kingdom[7], according to the account that figures at the end of Maseches Tamid.

As for the second category, the position to adopt is sometimes in one direction, sometimes in the other[8]. Nevertheless, it is logical to consider, insofar as it is not a matter of a Torah prohibition, that one must take into account the current usage in the country concerned.

It is the same for what is the object of our discussion. Several brunette women presently dye themselves blonde, owing to fashion. And the usage has spread, for men, even if they are already married, of wishing to appear younger than they are. They therefore also practice the dyeing of their hair. This way of doing belongs to the second category, and one can therefore consider that an evolution has taken place in this matter. To be sure, those who act in this way have a contestable morality, and it is essentially non-Jews. Nevertheless, this usage has indeed become "a man's garment," while only a feminine manner of beautifying oneself can be proscribed, according to Maseches Shabbos 50b[9].

You understand well that all this is a halachic analysis, which in no way concerns concrete action[10]. It is for this reason that my exposition is brief and does not refer to the Talmud and to the Rishonim. Indeed, it is not oriented toward the concrete conclusion, and time does not permit me to develop it.

In practice, several among the latter Sages treat of this question. You will consult the responsa Shoel U'Meishiv, first edition, vol. 1, ch. 210 and the references they mention, the Meorei Or, abridgment of the Shulchan Aruch Yoreh Deah, ch. 182, the responsa of Rav Y. Ashkenazi, Rav of Zoltchov, Yoreh Deah section, ch. 19, the responsa Divrei Chaim Yoreh Deah ch. 62, the responsa of the Maharam Shik Yoreh Deah ch. 173, the responsa Minchas Eleazar vol. 4 ch. 23, and the Sdei Chemed, Klalim 30, principle 116, which presents the content of several among these references.

With my blessing of good health, and asking Hashem that the marriage of your son, the date of which will be set by the two families, take place in a good and fruitful moment,

[1] Rav D. Eliezrov, of Yerushalayim. See, regarding him, letter no. 1644.
[2] For the public.
[3] A woman's garment.
[4] Shall not be worn by a woman.
[5] Which, from this point of view, are indeed "a feminine garment."
[6] For which one must also distinguish masculine and feminine garments.
[7] In such a case, the women must indeed bear arms themselves.
[8] A modification of the practice will lead sometimes to a permission, sometimes to a maintenance of the prohibition.
[9] The Rebbe notes at the bottom of the page: "Later remark: One will find an analysis of this question in the responsa Mishpetei Uziel, second edition, Yoreh Deah section. It is, moreover, curious that this work does not cite the Sdei Chemed."
[10] It therefore has only the aim of envisaging the elements of an answer to this question, but not of deciding in a definitive manner.

א'תשעד

ב"ה, י"ג מנ"א, תשי"ב
ברוקלין.
הרב הגאון והרה"ח אי"א נו"נ מוה"ר דובער

שי'

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מד' תמוז ואח"כ חבילת הביכלעך, ות"ח ת"ח על המשלוח, ובטח כהדר"ג שי' ישלח גם את שאר הביכלעך וכן מכתבי כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) שיש בהם תוכן - ולא רק ענין פרטי היינו מענה על שאלת עצה פרטית וכיו"ב.

ב) בהביכלעך ששלח הנה כמ"ש, ביכל אחד הוא ספר המצות להצ"צ, בין המאמרים הבודדים, חלק גדול הן מהמאמרים שנדפסו בתורת חיים, ובהביכל השני בחלקו מהדרושים שנדפסו בלקו"ת, זהו מה שראיתי קודם העיון הראוי, וכאשר ירשה הזמן, אפשר יהי' לברר גם אודות שאר המאמרים.

ג) בנוגע לשאלתו שהיתה לפניו, באחד שהלבינו שערותיו והוא רווק וזה מקשה לו להשיג שידוך, ונפשו בבקשתו להתיר לו לצבוע השערות:

הנה הענין דלא ילבש כו' ולא יהי' כלי גבר וכו' יש בזה כמה סוגים, שמלת אשה או כלי גבר שזהו עפ"י ד"ת, כמו (כלי זיין שאסור לאשה לצאת במלחמה ע"פ תורה [דבמילא כלי זיין גנאי הוא אצלה (שבת סג, א) ובזה מובן פשיטותי' דראב"י (נזיר נט, א) ובת"י לפרש קרא בכלי זיין. ובזה אין חולק עליו], כי כל כבודה בת מלך פנימה או) ענינים התלוים בצניעות וכיו"ב. ב) דברים שהם שמלת אשה מפני הטבע כמו ענינים התלוים ביופי, דאין אשה אלא ליופי, ג) ודברים התלוים במנהג.

והנה זהו דבר פשוט, שאלו מסוג האחרון, אפשר שיהי' חל בהם שינוי, היינו שאם השתנה המנהג ישתנו גם הדינים דלא ילבש... וכן גם פשוט שדבר האסור ע"פ תורה הרי גם אם נשתנה המנהג (וכמו אשר הדרה במלכותא דנשי, סוף מס' תמיד) בכ"ז אסור לשאת כלי זיין. בנוגע לסוג האמצעי, הרי יש מקום לכאן ולכאן. אבל קרוב יותר לומר שכיון שאין זה מדין תורה הרי תלוי זה במנהגו של עולם במדינה פלונית.

ובמילא גם בנוגע לדידן, כיון שכמה נשים צובעות עתה שערותיה משחור ללבן, מפני המאדע, וכן כבר נפרץ הגדר שכל האנשים אפי' אלו שכבר נשתדכו רוצים להראות ליותר צעירים, ובמילא צובעים שערותיהם, וכיון שזה נכנס בסוג האמצעי, סברא לומר שנפרץ הגדר. ואף אם פרצוהו פריצים ובעיקר אינם יהודים, אבל בכ"א כבר נעשה זה ללבוש גבר. ורק יפוי דנשים נאסר* (שבת נ, ב).

מובן מעצמו, שכל הנ"ל אינו אלא להלכה ובשו " א לא בהנוגע למעשה. ולכן קצרתי בזה מבלי הבאת ראיות מש"ס וראשונים, כיון שאינו כ"כ לפועל. ואין הזמן גרמא להאריך.

ובהנוגע לפועל, הנה כבר דשו בזה כמה מהאחרונים, יעיין בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' ר"י, ובמקומות שהביא, ספר מאורי אור (קצור שו"ע יו"ד לסי' קפ"ב), שו"ת מהר"י אשכנזי (אבד"ק זאלטשוב) חלק יו"ד סי' י"ט, שו"ת דברי חיים יו"ד סי' ס"ב, שו"ת מהר"מ שיק, יו"ד סימן קע"ג, שו"ת מנחת אליעזר ח"ד סי' כג. שדי חמד כללים ל כלל קט"ז, ושם הובא תוכן מכמה ס' הנ"ל.

בברכה לבריאות הנכונה. ויה"ר שיהיו נשואי בנו, וביום שיגבילו משני הצדדים, בשעה טובה ומוצלחת.

א'תשעד
מוה"ר דובער : אליעזרוב. אגרת נוספת אליו - לעיל א'תרמד.

*) לאח " ז : שקו"ט בזה בשו"ת משפטי עוזיאל מהד"ת חיו"ד ולפלא שלא הביא משד"ח.