Igrot Kodesh · Letter 1775 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

13 Menachem Av 5712,

Brooklyn,

To the Rav, great scholar, distinguished chassid who fears Hashem,

Rav Moshe Aryeh Leib[1],

Greetings and blessings,

In reply to your letter of 13 Tammuz, I am surprised that you do not refer to the auspicious character of this date, day of the liberation of my father-in-law, the Rebbe, all the more as it was also a collective deliverance, as the letter of my father-in-law, the Rebbe, explains[2]. It seems that I did not respond[3] clearly enough to your remarks and questions on the Tanya. I shall therefore recall, at least briefly, this explanation.

A) It is said that "he is made to swear to be a tzaddik*" and "even if the entire world tells you that you are a tzaddik*, consider yourself a wicked person." You ask what relation to establish between satiety[4] and this last expression. I gave you on this two answers:

1. The terms of the oath are essentially the following: "Be a tzaddik* and do not be a wicked person." All the rest is only an introduction to put it into practice. It is in this sense that it is said next: "And know that HaKadosh Baruch Hu is pure," a point regarding which it is quite clear that an oath has no meaning.

2. If the oath bears also on the affirmation according to which "if the entire world tells you that you are a tzaddik*, consider yourself a wicked person," this is, most generally, owing to the implication that this affirmation may have for avodas Hashem. Indeed, one who has not yet succeeded in being a tzaddik* must not deceive himself on this question.

Obviously, the explanation reported in paragraph 1 is the most important, and what has just been said is not part of the oath. It is solely a means of putting it into practice.

B) You ask in what it would be harmful that a complete tzaddik* have consciousness of his state. Moreover, one may ask why you mention a "complete tzaddik*," for one could pose the same question concerning the "incomplete tzaddik*."

The answer to this question is the following. In fact, no harm would result from it, and it matters solely that one who is not a tzaddik* not imagine being one, as I underlined in my preceding letter and as the Tanya explains in chapter 13.

It is essentially thus that one must interpret the warning made here not to take account of what "the entire world" says.

C) You object that many tzaddikim have themselves borne testimony of their condition. This raises no difficulty, as I have said. They had consciousness of being tzaddikim, not because "the entire world" said it, but owing to other proofs of which they disposed to know their state.

In such a case, this consciousness cannot cause harm—on the contrary, as various texts of Chassidus* establish, underlining that one must have knowledge of one's own qualities, just as one knows one's defects.

D) You repeat once again that the difference between the limit and the infinite is also qualitative. You deduce this from the fact that these two elements have no common measure. Creatures cannot therefore have the perception of the infinite.

You base yourself on the affirmation figuring in various texts of Chassidus*, according to which the numbers one, millions and billions are all identical in relation to the infinite. But you can verify empirically that it is not so.

Indeed, each man possesses the perception of this material and gross world. Now, there exist an infinity of spiritual worlds, which also bear the name of worlds. There is therefore indeed a common point between them. One can also find a proof of all this in an affirmation of our Sages, figuring in Maseches Chagigah. Chapter 46 of the Tanya also treats of the limit and the infinite. It says that each army[5] counts millions[6]. It indeed results from this that the infinite is the addition of finite elements.

This does not contradict the affirmation of various texts, according to which the infinite cannot be constituted by the limit. Indeed, it is so only for created beings. By contrast, when the force of the Creator reveals itself and can act, it becomes possible that it be so, precisely through Hashem.

There is indeed in this a proof of the intervention of the Creator with creatures[7]. The terms of limit and infinite therefore have a quantitative connotation. According to the terminology of the philosophers, they answer the question "how much" and not the question "how."

I have good hope that all this is at last clear to you, and I conclude in addressing to you my blessing,

[1] Rav M. A. L. Shapiro. See, regarding him, letter no. 1587.
[2] Which he wrote for the first anniversary of his liberation. See his letters, vol. 2, letter no. 386.
[3] In letter no. 1587.
[4] "He is made to swear to be a tzaddik" can also be read "he is sated with forces to be a tzaddik."
[5] Heavenly, constituted by the malachim*.
[6] Of malachim*.
[7] The Rebbe notes at the bottom of the page: "You will consult the Derech Emunah, vol. 1, ch. 3, which, it seems, comes back somewhat on what ch. 2 says. This question will not be treated here."

א'תשעה

ב"ה, י"ג מנ"א, תשי"ב
ברוקלין.
הרב הגאון והרה"ח אי"א נו"נ מוה"ר משה

ארי' ליב שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ג תמוז (ולפלא שלא ציין בהוראת הזמן במכתבו שזהו יום הסגולה והגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר ובפרט שהי' בזה ג"כ גאולה כללית, וכמבואר במכתבו של כ"ק מו"ח אדמו"ר). הנה כנראה שלא ביארתי כדי צרכי את הערותיו ושאלותיו בתניא, ואבוא בזה עוה"פ בקצרה:

א) במ"ש משביעין אותו תהי צדיק וכו' ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע וכו' ושואל מה שייך ל' שובע לענין אפי' כל העולם כולו כו', על זה עניתי לו בשתים, א) שעיקר השבועה היא על "תהי צדיק ואל תהי רשע", וכל השאר - העם ענינים של הכשר כדי לקיים את זה, וכמו שמסיים "והוי יודע שהקב"ה טהור", שע"ז פשיטא שאין שייך שבועה. ב) אפי' את"ל שהשבועה חלה גם על חלק המאמר "ואפילו כו' הי' בעיניך כרשע", הוא מפני שברובא דרובא זהו נוגע ביותר בהעבודה, שמי שעדיין לא הגיע למדריגת צדיק לא יטעה בזה (מובן שהעיקר הוא כסעיף א' שהשבועה אינה חלה על זה, וכנ"ל שאינו אלא הכשר).

ב) במה שמעיר מה הפסד יהי' מזה אם צדיק גמור (וצ"ע קצת שמדייק לומר דוקא צדיק גמור, כי הקושיא היא גם בצדיק שאינו גמור) ידע מזה שהוא צדיק, - התירוץ בזה הוא, שאין בזה כל היזק, וההיזק הוא רק במי שאינו במדריגת צדיק שלא יטעה בזה, וכאמור במכתבי הקודם, כמבואר בתניא פי"ג, ועיקר ההזהרה הוא בזה שלא יסמוך על מה שהעולם כולו אומרים לו כו'.

ג) מה שהקשה שהרבה צדיקים העידו ע"ע שהם צדיקים - הנה כנ"ל אין בזה כל קושיא, כי הם ידעו שהם צדיקים לא מפני מאמר העולם כו' אלא ע"י הוכחות אחרות והיו צדיקים באמת, ובמילא אין בזה היזק ואדרבה וכמבואר בכ"מ בדא"ח, שכשם שצריך לידע חסרונות עצמו צריך לידע מעלות עצמו.

ד) מה שמעיר עוה"פ, שהחילוק של בל"ג לגבי גבול הוא גם באיכות, והוכחתו הוא מזה, שאין ערך כלל מגבול לגבי בל"ג ולכן בל"ג אינו בגדר השגת הנבר[א]ים וכו' - ומסתייע בזה מהמבואר בכ"מ בדא"ח שערך האחד אלף אלפים ורבוא רבבות לגבי הבל"ג שוה הוא וכו' - הנה המוחש מוכיח אחרת, והוא: לכל אדם יש לו מושג בעוה"ז הגשמי והחומרי אף שמספר העולמות הוא בל"ג וכולם נקראים בשם עולם, היינו שיש בהם צד השוה, ועוד הוכחה ממרז"ל בחגיגה והובא בענין בל"ג וגבול בתניא פרק מ"ו, שכל גדוד אלף אלפין וכו' ולגדודיו אין מספר, היינו שהבל"ג מתקבץ (שטעלט זיך צוזאמען) מבעלי מספר וגבול, ואין לזה סתירה מהמובא בכ"מ שא"א להיות בלתי בע"ג מתקבץ מבעלי גבול, כי זהו רק מצד הנבראים, אבל במקום שמתערב ושייך כח הבורא, הרי נעשה הדבר אפשרי מצד הבורא, ולכן זה גופא משמש הוכחה על כח הבורא בנבראים*, ועצם התואר גבול ובל"ג זהו שייך לכמות או בלשון החוקרים למאמר הכמה ולא למאמר האיך.

תקותי שעתה מבואר הוא כדי צרכו ואסיים בברכה.

א'תשעה
חלקה נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 545 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהו"ר משה ארי' ליב : שפירא. אגרות נוספות אליו - לעיל א'תקפז, ובהנסמן בהערות שם.

וכמבואר במכתבו: אג"ק שלו ח"ב אגרת שפו.

ביארתי : לעיל אגרת א'תקפז.

*) ראה דרך אמונה ח"א פ"ג (שכנראה חוזר במקצת ממש"כ בפ"ב. ואכמ"ל).