Igrot Kodesh · Letter 1791 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

27 Menachem Av 5712,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

It is no doubt useless to recall to someone like you what various texts of Chassidus*, and also the books of mussar*, explain. Each heavenly revelation must have a receptacle, capable of unveiling it and taking the form of an effort on the part of man. It is therefore absolutely evident that one cannot allow oneself to introduce a new fact that goes against what one desires to obtain, against the object for which one prays.

Now, I observed with dismay, in the office of Merkos L'Inyonei Chinuch, that you are endeavoring to compel your nefesh ha'elokis* to make disappear, chas veshalom*, the image of Hashem that your face reflects, by cutting and obscuring the thirteen points of your beard, which correspond to the Yud Gimmel Middos HaRachamim*, which are the channels through which you ensure your own subsistence, as the Zohar and several texts of Chassidus* establish.

It is useless to say more, all the more so as you come from a Sephardic family. Now, in all times, the Sefardim have underlined the importance of studying the Zohar, to which they have never marked any opposition, contrary to the Ashkenazim, who did so in certain places and in an era now belonging to the past.

It is difficult and painful for me to continue, all the more so as these few lines will surely suffice. In seeking to grant you mitigating circumstances, I told myself that your idea was no doubt the following. You know the affirmation of our Sages according to which it is as difficult[1] to ensure the subsistence of man as to permit the crossing of the Yam Suf[2]. You therefore told yourself that you would render the task easier for Hashem, Who must "perpetuate the eggs of vermin[3] like the horns of the re'em[4]," by adopting the outer appearance of non-Jews. You thought that, in this way, one would perhaps grant you more easily a position as rabbi, for example.

Nevertheless, even one who is devoid of all wisdom can himself understand that such a conception strikes against the most elementary faith. By putting the mitzvos of the Torah into practice with more lightness, you distance yourself from the source, chas veshalom*. It is inconceivable that you can obtain in this way an ample blessing. You will consult, on this subject, the long explanations that are given on the verse[5]: "in order to add to the inadvertent transgressions those that one commits intentionally."

My father-in-law, the Rebbe, has invested forces in you, who are his disciple and his chassid. I have therefore good hope that these will permit you to free yourself from the erroneous conceptions that I have just evoked. And, if someone else attempts to convince you that it must be so, you will explain to him also that such an attitude goes against not only divine logic, but also against the logic of men. Indeed, every Yid is convinced that Hashem is the sole Master of this material and gross world, that He alone decides which means He must grant to a man and to the members of his family. The effort that one accomplishes in His direction must take this situation into account.

I await your good news and I address you my blessing that you may know spiritual and material success. With a Yid, man or woman, these two dimensions are inseparable.

Our master, the Tzemach Tzedek, treats at length of the prohibition of cutting the beard in his responsa Yoreh Deah, ch. 93, in his commentary on Maseches Makkos, ch. 3, in his Piskei Dinim Yoreh Deah, p. 181b, and in Derech Mitzvosecha, vol. 2, p. 221b.

And you will find at the end of Amudei Arazim of Rav Margolis, published in Yerushalayim, a collection of commentaries of the latter Sages on this question.

[1] For Hashem, if one may so express oneself.
[2] To suspend the laws of nature so that this crossing could be made on dry feet.
[3] The most vile creatures.
[4] An animal whose beauty the Sages describe. Moreover, this beauty was specifically linked to its horns.
[5] Devarim 29:18.

א'תשצא

ב"ה, כ"ז מנ"א, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

... בודאי למותר להאריך לדכותי' ע"ד המבואר בכמה מקומות בדא"ח וגם בספרי מוסר, בהענין שאתעדל"ע צריכה להיות לה כלי המתאימה באתעדל"ת, ופשוט בתכלית הפשיטות שאין צריך להיות חידוש ענין בהיפך האתעדל"ע שמבקשים ומתפלללים אודותה. ומה נבהלתי לראותו במשרד המל"ח אשר משתדל ומכריח את הנפש האלקית שלו להסיר ח"ו צלם האלקים מעל פניו ולגזוז ולהסיר י"ג תקוני דיקנא שהם מכוונות כנגד י"ג מכילין דרחמי, ואשר הם הם צנורות הפרנסה, וכמבואר בזהר ובדא"ח בכמה מקומות, והאריכות אך למותר, ובפרט לאחד הבא מגזע הספרדים שאחזו בלימוד הזהר כל הימים, ולא היתה בזה כל התנגדות (כמו שהי' נמצא בקצת מקומות, ובימים הקודמים - בין האשכנזים).

קשה וכבד לי להאריך בזה, ובטח גם שורות אלו יספיקו, בלמדי זכות עליו, הנה אולי הכוונה שלו בזה היתה, שכיון שרואה ומתבונן במרז"ל אשר מזונותיו של אדם קשים כקרי"ס, עלה בדעתו, אולי כדאי להקל על הקב"ה במלאכתו שהוא הזן מביצי כנים עד קרני ראמים, עי"ז שיתדמה בצורתו החיצונית לכל הגוי[ם] שאז בקל יותר יתנו לו משרה בתור רב וכיו"ב, אבל דעת אפילו לא לנבון נקל, שהוא היפך האמונה הפשוטה, לומר אשר עי"ז שמקילים בקיום מצות התורה, היינו שמתרחקים ח"ו מהמקור הנה עי"ז יושפע לו שפע רב, ויעוין המבואר בארוכה בענין למען ספות הרוה את הצמאה.

תקותי חזקה, אשר הכח שהשקיע בו כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בתור תלמידו וחסיד שלו, יסייע בידו לצאת ממחשבת טעות הנ"ל, ואם יד עוד מי באמצע להסיתו, יסביר גם לזה, שההנהגה כזו היא להיפך לא רק משכל אלקי אלא גם משכל אנושי, כיון שכל יהודי מאמין אשר דוקא הקב"ה הוא הבע"ב גם בעוה"ז הגשמי והחומרי, והוא רק הוא הקוצב מזונותיו של אדם וב"ב ובמילא גם האתעדל"ת צריכה להיות בהתאם לזה.

המחכה לבשו"ט והמברכו

בהצלחה ברוחניות ובגשמיות

אשר אצל איש ואשה

הישראלים בד בבד ילכו.

בענין תספורת הזקן האריך נשיאנו בעל הצ"צ בשו"ת יו"ד סצ"ג. בחי' למכות פ"ג.

פס"ד ליו"ד קפא, ב. דרמ"צ ח"ב רכא:.

בס' עמודי ארזים (להרב מרגלית ירות"ו) בסופו - קיבץ דעות האחרונים וכו' שבהנ"ל.