Igrot Kodesh · Letter 1852 — Halacha

By the grace of Hashem,

22 Elul 5712,

Brooklyn,

To my close relative, the Rav, distinguished chassid

who fears Hashem and devotes himself to communal needs,

Rav Azriel Zelig[1],

Greetings and blessings,

A) I enclose the booklet printed on the occasion of 18 Elul and an extract of the words[2]. You will surely disseminate them in the fitting manner.

B) I respond also to the question which you posed to me some time ago. You remarked that the kohanim* have the habit of going to the graves of tzaddikim*[3], and you asked me what I think of this.

You will consult the Sdei Chemed[4], collection of laws, in the entries Eretz Yisroel, Aveilus, and Rosh Hashanah, as also the Pe'as HaSadeh at the same reference, which cites a great number of the latter Decisors. Practically, all adopt a stringent position in this matter.

Such is also the attitude of the Chabad community, as the responsum of Rabbi Yehudah Leib of Yanovitch, brother of the Alter Rebbe, indicates, which is printed in HaTamim, vol. 6, p. 38, concerning the barrier which was constructed[5] in Haditch, all around the tziyun*[6].

Certainly, the books which are cited by the Sdei Chemed also say that many adopt, on this question, a less severe position, especially when it concerns chassidim* going to their master. Nevertheless, I do not accept this position, because of the response, previously cited, of Rabbi Yehudah Leib.

Likewise, it has been told to me that at the tziyun*, in Lubavitch[7], one finds the traces of a barrier marking the place which was not to be exceeded by the kohanim*.

C) A wall of more than ten tefachim*[8] in height has been planned around the tziyun* of my father-in-law, the Rebbe. The kohanim* stand at four tefachim*[9] from the tziyun*, the thickness of the wall being counted in this distance. The tziyun* finds itself in a cemetery, and the kohanim* therefore go there in a closed vehicle, which is considered as a tent[10]. The fact that it is mobile has no incidence in the present case, since the necessity of standing at four amos*[11] from a cemetery[12] is, in the unanimity of opinions, only a rabbinic provision[13].

On the occasion of the new year which approaches, in a positive and blessed manner, for us and for all Israel, I address you my brachah*, as also to all the members of your family, that you be inscribed and sealed for a good and sweet year, materially and spiritually.

With my blessing of success,

[1] Rav A. Z. Slonim. See concerning him letter 847.
[2] Spoken by the Rebbe.
[3] Despite the prohibition made to them of entering a cemetery.
[4] The Rebbe notes at the bottom of the page: "One will also consult the Yalkut Das veDin, on page 138, which mentions several opinions on this question."
[5] So that the kohanim be separated from the cemetery.
[6] Of the Alter Rebbe.
[7] That of the Tzemach Tzedek and of the Rebbe Maharash.
[8] More than one meter.
[9] About forty centimeters.
[10] Preventing impurity from spreading.
[11] Two meters approximately.
[12] Which is not the case when one traverses it in a car.
[13] And not a Torah obligation.

א'תתנב

ב"ה, כ"ב אלול, תשי"ב
ברוקלין.
ש"ב הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

וכו'

מוה"ר עזריאל זליג שי'

שלום וברכה!

... ד) מוסג"פ הקונטרס ח"י אלול וכן קטע מהר"ד ובטח יפרסמם באופן המתאים.

ה) במענה על שאלתו זה מכבר במה שנהגו כהנים להשתטח על קברי צדיקים, ושואל חוו"ד בזה.

הנה יעויין בשדי חמד* חלק אסיפת דינים מערכת ארץ ישראל אבילות, ר"ה וכן בפאת השדה שם שהוא מביא כמה וכמה אחרונים ורובם ככולם מחמירים בזה, וכן משמע ג"כ פס"ד עדת חב"ד וכדמוכח מתשובת מהרי"ל מיאנאוויטש (אחי אדמוה"ז) שנדפס באחת מחוברות התמים (חוברת ו' ע' לח) בעניני המחיצה שעשו בהאדיטש מסביב להקבר, וכבר הוא ג"כ בהספרים שהביא השדי חמד אשר אעפ"כ הרבה מקלים בזה ובפרט החסידים בנוגע לנשיאיהם, ואעפ"כ אין דעתי נוחה מזה מפני תשובת מהרי"ל הנ"ל, וכן אמרו לי אשר בליובאוויטש בהאהל היו סימנים בתור מחיצה שעד כאן נגשים כהנים ותו לא.

ו) בנוגע לאהל כ"ק מו"ח אדמו"ר הנה נסדר שסביב הקבר נמצאת מחיצה גבוה עשרה טפחים והכהנים עומדים במרחק ד' טפחים מהקבר וגם המחיצה בכלל וכיון שהאהל נמצא בתוך בית החיים, הנה הכהנים באים לשם באוטא סגור, היינו שיש לו דין אהל, ואהל זרוק בכגון דא אהל הוא כיון שענין הריחוק דד' אמות מביה"ק אינו אלא מדרבנן לכל הדיעות,

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ול[ב]"ב שי' ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

בברכת הצלחה.

א'תתנב
נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 316 והושלמה ע,פה עתק המזכירות.

מוה"ר עזריאל זליג: סלונים. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ד תתז, ובהנסמן בהערות שם.