Igrot Kodesh · Letter 1867 — Halacha

By the grace of Hashem,

7 Tishrei 5713,

Brooklyn, New York,

Greetings and blessings,

I did not give you precisions on the content of the blessing which was granted. I did so, first of all, because a man is required to express himself in the terms of his master[1]. Moreover, you could understand it simply by basing yourself on the revealed part of the Torah.

You know, indeed, what the Turei Zahav and the Magen Avraham say, cited by the Alter Rebbe, in his Shulchan Aruch, chapter 582, paragraph 7. In this period of the year, one must be prudent and circumspect, in all the words one pronounces[2].

If, as you envisage, I had mentioned a particular idea, even a single point, in my letter, in addition to the general blessing, one would have sought to establish a link between this idea and the general context, all the more so since they would have been stated one near the other[3].

Our Sages consider, when a rule is stated at the same time as a detail of application, that this rule concerns only what is comparable to this detail. If the detail is introduced before the rule, one will, according to certain ones, have to envisage a more restrictive application, then a broader one, such that there will indeed result from it a limitation.

One also defines the rule, followed by a detail of application, then by another rule, or also the detail, preceding the rule, then another detail. One must, in such a case, retain all that is comparable to the detail of application. You will consult, on this subject, the tractate Nazir 35b.

In definitive, all these manners of expressing oneself have the effect of reducing the content of the blessing. By contrast, when this preserves a general formulation, it does not receive details of application and therefore undergoes no restriction.

As I have said, I am surprised that you suspect me of what has no reason to be.

I conclude in wishing you to be definitively inscribed for a good year. May Hashem permit you to make use of the influence you exercise on your students and on different circles of your community, to breathe into them the fear of Hashem, such as Chassidus* defines it, expression of the "Words of the Hashem of life."

[1] The Rebbe therefore granted the blessing to which this letter refers in the same terms as his father-in-law, the previous Rebbe.
[2] One must, in consequence, also be prudent in what one writes.
[3] See letters no. 1868 and 1919.

א'תתסז

ב"ה, ז' תשרי, ה'תשי"ג
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מה שלא כתבתי בתוכן הברכה פרטים. מלבד שיש בזה ענין שצריך אדם לאמר בלשון רבו, הנה מובן הוא ג"כ ע"פ נגלה דתורה, ובפשטות - ובהקדם המובא בט"ז ומגן אברהם והובא לפסק הלכה בשו"ע רבנו הזקן סימן תקפ"ב סעיף ז' אשר בימים האלו צריך לדקדק ולהזהר בלשונו. והנה אם כפי השערת כת"ר, הייתי מפרט במכתבי נוסף על נוסח הברכה הכללית, ג"כ ענין פרטי, אף כי אחד ומיוחד, הנה הי' בזה כלל ופרט בענין אחד וקרובים זל"ז, ובהתאם לדרז"ל על כלל ופרט, הרי הי' אז כלל ופרט שאין בכלל אלא מה שבפרט, או פרט וכלל אשר י"א שיש לדורשו במיעט וריבה וממעט ענין, או כלל ופרט וכלל או פרט וכלל ופרט שאי אתה דן אלא כעין הפרט (עיין נזיר ל"ה ע"ב) אשר כל הסוגים הנ"ל ממעטים הם בתוכן הברכה, מכשהיא אמורה בכללות בלי כל פרטיות ומיעוט. וכנ"ל, תמיהני על שחשדני במה שלכאורה לא הי' צ"ל אצלו מקום לחדש כזה עלי.

והנני חותם בברכת חתימה וגמר חתימה טובה ויה"ר מהשי"ת, אשר ינצל השפעתו על תלמידיו ועל חוגים מאחב"י להחדיר בהם רוח של יראת שמים המבוארת בתורת החסידות, היא תורת הדא"ח.

א'תתסז
רוב האגרות הן מהעתק המזכירות, וחלק מצילום האגרת. לא נסמן אלא אם מקורה אחר, או שנדפסה כבר.

מה שלא.. פרטים: בהמשך לזה לקמן אגרות א'תתסח. א'תתקיט.