Igrot Kodesh · Letter 1868 — Prayer

By the grace of Hashem,

13 Tishrei 5713,

Brooklyn, New York,

To the great Rav, distinguished chassid* who fears Hashem,

of multiple knowledge, devoting himself to

communal needs, Rav Yitzchok[1],

Greetings and blessings,

I duly received your letter of the day after Yom Kippur 5713. This period does not at all permit long developments. Nevertheless, I would like to give you a precision, to follow up on the remark which you formulate concerning blessings[2].

You say that blessings have more value when they are detailed. To my humble opinion, this principle in no way applies to what is the object of our subject. We will understand it by specifying the difference which exists between a brachah* which is recited when one draws a benefit from this world and that which is said in the goal of praising Hashem.

If someone makes the praise of a quality, of a general character, which is common to several elements and not specific to one of them, he does not praise the Holy One blessed be He in the manner which is fitting. It is in this context that a better detailed brachah* has more value, since it makes the proof that he who pronounces it is conscious of all the qualities which the elements considered possess.

It is not so for a brachah* which is a tefillah*, that is to say, a means of revealing the celestial Light, for example the brachah* of the year. When one pronounces it according to its most general formulation, which includes all the particular applications, one possesses "the hundred pieces included in two hundred"[3].

The difference between the brachos* of enjoyment and those of prayer is specified, according to the conception of Chassidus*, in the Biurei HaZohar, volume 5, at the beginning of Parshas Eikev[4].

With my blessing for a joyful festival,

[1] Rav Yitzchok Hutner. See, regarding him, letters no. 1919, 2054 and 2077.
[2] See the preceding letter.
[3] The general rule indeed includes within itself all the details of application.
[4] Of the Mitteler Rebbe, page 120d.

א'תתסח

ב"ה, י"ג תשרי, ה'תשי"ג
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"מ צמ"ס

עוסק בצ"צ וכו' מוהר"ר יצחק שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני בזה קבלת מכתבו ממחרת יום הכיפורים תשי"ג. ואף שאין הזמן גרמא כלל לאריכות, בכ"ז באתי בהערה, במה שהעיר מענין הברכות, שהברכות המפרטות יותר חשובות יותר. אבל לפי ענ"ד אינו שייך לנידון דידן, והוא מובן על פי החילוק שבין ברכת הנהנין וההודאה, שאם אינו מודה אלא על המעלה הכללית המשותפת שיש לכמה ענינים ולא גם על המעלה המיוחדת שבדבר זה בפרט, הרי אינו מכיר בטובתו של הקב"ה כדבעי. ולכן ברכה המפורטת יותר חשובה יותר, כי בזה מראה לדעת שמכיר הוא בהסגולה המיוחדת שבמין זה מהסוג הכללי. מה שאין כן בענין ברכת תפלה, ברכה מלשון המשכה, כמו ברכת השנה וכו', הרי אם ממשיכים את הכלל כולו, הכולל בתוכו כל הפרטים, יש בכלל מאתים מנה.

החילוק דברכת הנהנין לברכות התפילה וכו' על פי חסידות מבואר בביאורי הזוהר חלק ה' ר"פ עקב.

בברכת חג שמח.

א'תתסח
מוהר"ר יצחק: הוטנר. אגרות נוספות אליו - לקמן א'תתקיט. ב'נד. ב'עז. מענין הברכות : שבאגרת שלפנ"ז.

בביאורי הזהר : לאדהאמ"צ קכ, ד. הכוונה בציון זה ראה לקמן שם.

חלק ה : ?