Igrot Kodesh · Letter 1872 — Teshuvah

By the grace of Hashem,

25 Tishrei 5713,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal activities,

Rav Yehoshua[1],

Greetings and blessings,

I received, in its time, your letter with the request for blessing which accompanied it. The latter will be read, at a propitious moment, at the tziyun* of my father-in-law, the Rebbe, who, no doubt, will invoke the divine mercy for all those whose name you mention, in order to obtain the satisfaction of the needs of each.

I thank you, in particular, for the collection of chassidic* discourses relating to Rosh Hashanah and Yom Kippur. May Hashem augment your strength and your vigor so that you strengthen Judaism and diffuse its values, in general, the memories of yesteryear, the history of Chassidus* and the high deeds of the chassidim*, in particular. If such an activity is precious in all times, how much more is it so at the present hour, when the chassidic* centers of Poland and Galicia have disappeared, may Hashem avenge the blood spilled.

I enclose for you the collection of chassidic* discourses appearing for this Rosh Hashanah. I am sure that it will interest you.

With my blessing,

Note: I noticed this, in leafing rapidly through your collection:

A) The signification of the letters constituting the word teshuvah*[2] was transmitted by the Alter Rebbe, in the name of the Tzaddik, Rabbi M.Z. of Anipoly[3]. The shin is the initial of "I have placed (Shivisi) Hashem perpetually before me," and the hei, of "be reserved (Hatzneia) before your Hashem." The explanation of all this figures at the end of the Kuntres Toras HaChassidus.

B) The teaching of the Sages concerning the king is the following: "The King Moshiach will lead the tzaddikim* to teshuvah*." You will consult the Likkutei Torah Devarim, on page 92b, Shir HaShirim on page 50b. It is explained, moreover, that this teaching of our Sages is found in the Zohar[4]. For the moment, I have not retrieved its reference.

C) The sense of the initials forming the name of Elul, specifying the source and that which derives from it for each one, is explained in the introduction of fascicle no. 94[5]. But you know that one cannot raise an objection against an explanation[6].

[1] Rav Y. Sheftman, of London. See, regarding him, letters no. 1009, 2140 and 2216.
[2] Which is explained in the Hayom Yom, on the date of 3 Tishrei.
[3] Rabbi Meshulam Zushya of Anipoly, one of the disciples of the Maggid of Mezeritch, who prefaced the Tanya.
[4] See the references of the Likkutei Torah, at this same reference.
[5] Of the discourses of the Frierdiker Rebbe. See the Sefer HaMaamarim 5711, page 318 and letter no. 1191.
[6] It is possible to develop several divergent and nevertheless exact explanations.

א'תתעב

ב"ה, כ"ה תשרי, תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ

עוסק בצ"צ מוה"ר יהושע שי'

שלום וברכה!

בעתו קבלתי מכתבו עם הפ"נ, אשר בעת רצון נקרא על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובטח יעורר ר"ר על כל הנזכרים בהפ"נ, לכאו"א להמצטרך לו.

ת"ח ביחוד בעד הקונטרס מאמרים לכבוד ר"ה ויוהכ"פ. ויה"ר מהשי"ת, אשר יוסיף כח וחיל להחזקת היהדות ולהפצת רעיונותי' בכלל וזכרונות מימי קדם מההווי החסידות והנהגת החסידים בפרט, אשר אם בכל זמן היתה בזה נחיצות גדולה, עאכו"כ בימינו אלה שמרכזי החסידות בפולין וגליצי' וכו' אינם, הי"ד.

מוסג"פ קונטרס המאמרים שהו"ל בקשר עם ר"ה וכו' העבר, אשר בטח יענינו את כת"ר שי'...

בברכה

הערה, בדפדפי בקונ' בחפזי: א) ר"ת תשובה מסר אדה"ז בשם הרה"צ רמ"ז מאניפאלי והש' הוא שויתי הוי' לנגדי תמיד, ה - הצנע לכת עם אלקיך. ראה הביאור ע"ז בקונטרס תורת החסידות בסופו. ב) מרז"ל עתיד מלכא כו' הוא: מלכא משיחא עתיד לאתבא צדיקיא בתיובתא. ראה לקו"ת דברים (צב, ב). שם שה"ש (נ, ב). - במ"א מובא דמרז"ל זה הוא בזהר - ולע"ע, לא מצאתי מקומו. ג) ר"ת דתיבת אלול בציון המקור והרמז שבכאו"א ראה הקדמה לקונ' צד אבל ידוע שאין משיבין על הדרוש.

א'תתעב
מוה"ר יהושע: שפעטמאן, לונדון. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ד א'. לקמן ב'קמ. ב'רטז.

ר"ת תשובה: ראה היום יום לג' תשרי.

בזהר: ראה מ"מ ללקו"ת שם (קה"ת תשד"מ ואילך).

הקדמה לקונ' צד : סה"מ תשי"א ע' 318. לעיל ח"ד אגרת א'קצא.