Igrot Kodesh · Letter 1880 — Chinuch

By the grace of Hashem,

1 Marcheshvan 5713,

Brooklyn,

To the directors of the youth of the Chabad association,

in our Holy Land, may it be rebuilt and

restored, may Hashem grant them long life,

Greetings and blessings,

A) I received, with pleasure, your letter of erev Sukkos, as also the newspaper clippings which were enclosed with it. I thank you very much for it and ask you still more insistently to continue to practice in this manner, in the future.

You will let me know the detail of your positive realizations, in order to strengthen the situation of Judaism, in general, and to diffuse the sources of Chassidus*, in particular.

B) I would like, in particular, to know in detail what resulted, and in what manner the good resolutions taken for the festivals of Tishrei have been followed by effect. This has doubtless been the case and, in addition, these have been the object of a publication, in the newspapers for example, so that they be known also in the places where you have not gone. Hashem will grant you success in all these domains.

C) I received with satisfaction the transcription of the radio broadcast. Doubtless there will be others in the future, which will be realized sufficiently early to be diffused in time.

This will be the case, in particular, for the festival of liberation of 19 Kislev, which approaches.

D) I was also satisfied that you have fixed classes with a few students of other yeshivos*.

This study is surely identical to the one they practice habitually, that is to say, it is logical, reasoned, and methodical. Indeed, when such young people begin to draw closer, one cannot expect from them too great a spirit of sacrifice.

One must, at first, conform to the habits of the student. Then, little by little, the latter will evolve, obviously according to the profound content of the teaching he receives.

E) I took cognizance with pleasure of the magazine Bitaon Chabad, of which we received here two copies. Let all those be congratulated who brought their contribution to it and, in this way, diffused the sources of Chassidus* on the inside and on the outside.

You will find enclosed prepaid postage vouchers, made out in the name of the members of the editorial staff, which are my participation in the costs of printing and diffusion.

F) As I have already written you some time ago, it is clear that this publication must not exclude the possibility of diffusing articles and advertisements also in other newspapers, as has been the case until now.

Indeed, these newspapers also reach those who are not concerned by this publication or are not its addressees.

G) You tell me you did not foresee a program for 18 Elul, because of the celebration organized at the Kfar. To my sense, this is in no way a valid reason. First of all, there are two evenings, the eve of 18 Elul and the evening proper. Now, this celebration occupied only one of the two.

Moreover, there were probably many Chabad chassidim* who did not participate in the celebration of the Kfar and who could therefore go to other places.

H) I await precise information on the meeting commemorating the Hakhel.

I underline that it concerns a commemoration, so that there be no ambiguity. You have surely taken the same precaution, so as not to give the occasion to express themselves to those who wish to lead into error. You understand what I want to say.

I) I read the report of your meeting of 7 Tishrei. The time at my disposal does not permit me to envisage the details of its content.

Nevertheless, one point is particularly important. There are, in the list of participants, very few names of new members. Now, what lives must develop and grow. Moreover, our Sages say that one must know elevation in all that concerns the domain of holiness. According to one opinion, it is even an Injunction of the Torah.

You also know what my father-in-law, the Rebbe, said on this subject. When a man scales an elevated and steep mountain, he cannot stop. He must climb permanently. If he ceases to climb, he will fall, chas veshalom*.

It is the same for the avodas* Hashem of each one of us, and also for the number of adherents to your movement. This must augment. If it were not the case, it would be an indication of the inverse situation, chas veshalom*, even if the list of members has not diminished.

J) Our Sages say that one can, at first, study Torah and put the mitzvos* into practice for an interested motivation. And they explain the reason for it, since they affirm that, in the end, one will succeed in this way in acting in a disinterested manner.

Moreover, the Alter Rebbe explains, in his Hilchos Talmud Torah, in chapter 4, Kuntres Acharon, paragraph 1, why it is so. Indeed, in this way, the study and the accomplishment of the mitzvah unfold in a normal fashion, which would not be the case otherwise.

Nevertheless, even if one considers that the study and the accomplishment have been normal, it is not necessary to seek systematically an interested motivation, even when one is an opponent of Chassidus*. How much more is it so for those into whom our masters, in particular my father-in-law, the Rebbe, have breathed Divinity, beyond all that is necessary, through the intermediary of their parents. It is quite clear that those must firmly reject such an attitude.

As I have said, I do not wish to evoke this subject in more detail. Nevertheless, I have good hope that these few lines will suffice to exclude such a conception totally. It is essential that it disappear not only in theory, but also in concrete action, which is determining.

This disappearance will be effective not only in what permits one to "depart from evil," but also and especially for what is the means to "do good."

I await detailed good news in this domain.

With my blessing of success in your sacred mission,

א'תתפ

ב"ה, א' מ"ח, תשי"ג
ברוקלין.
הנהלת צעירי אגודת חב"ד

באה"ק ת"ו

ד' עליהם יחיו.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם מערב חג הסוכות עם קטעי המכ"ע המצורפים לו, ות"ח ת"ח על העבר ובקשה כפולה על להבא להודיע בפרטיות מפעולותיהם הטובות בהרמת קרן היהדות בכלל ובהפצת מעיינות החסידות בפרט.

ב) ביחוד אתענין בהפרטים ע"ד ההוצאה לפועל והחלטות הטובות בענין הפעולות בחדש תשרי ובטח נוסף על הפעולות בפועל פרסמו עד"ז במכ"ע וכיו"ב למען יודע הדבר גם באלו המקומות שלא היו שם, והשי"ת יצליחם בכל הנ"ל.

ג) נהניתי מהעתקת השידור ברדיו, ובטח גם להבא יערכו כזה בעוד מועד למען ישודר בעת המתאימה, ולכאורה נוגע זה עתה בנוגע לחג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל.

ד) נהניתי מקביעות שיעורי הלימוד עם מספר תלמידים מישיבות אחרות... ובטח הלימוד עמהם עתה מתאים לרגילותם היינו בענינים של הסברה הגיון והשגה ולא לרדוף אחרי אתכפיא שלהם יותר מן המדה כי בהתחלת הקירוב יש להסתגל לרגילות המקבל, ולאט לאט ישתנה מתאים לפני' הלימוד הנלמד עמדו, וכמובן.

ה) נהניתי מהחוברת בטאון חב"ד שנתקבל לכאן שני עקזעמפ. ויישר חילם של המשתתפים בזה ועי"ז בהפצת המעיינות בפנים ובחוצה, ומוסג"פ סקריפ (ע"ש חברי המערכת) השתתפותי בהוצאות ההדפסה וההפצה.

ו) מובן, אשר מתאים למה שכתבתי מכבר שמהנחוץ לסדר הנ"ל באופן כזה שלא לשלול פרסום הידיעות והשיחות גם במכ"ע אחרים כמו שהי' נהוג עד עתה, כיון שהמכ"ע מגיעים לחוגים כאלו שאין החוברת הנ"ל שייכת להם או מגעת אליהם.

ז) מה שכותבים שלא סידרו תכנית לח"י אלול מפני החגיגה שבהכפר, הנה לדעתי אין זה תירוץ כלל וכלל, כי מלבד זה שישנו שני ערבים, אור לי"ח ומוצאי ח"י אלול, והחגיגה היתה באחד מהם, הנה בטח היו כמה מאנ"ש חב"ד שלא היו בהחגיגה בהכפר, ובמילא יוכלו לבקר במקומות אחרים.

ח) אחכה לידיעות מפורטות ע"ד האסיפה זכר להקהל, (מדגיש אני את התיבה זכר להוציא מלבן וכו' ובטח גם הם נזהרו בזה, כדי שלא ליתן פתחון פה ויד לאלו הרוצים להטעות בזה, וד"ל).

ט) קראתי את הפרטי כל דאסיפתם מיום ז' תשרי, ואין הזמן גרמא עתה להכנס בפרטים, בנוגע לתוכנו, אבל מה שנוגע ביותר וביותר שברשימת המשתתפים מעטים מאד מאד שמות חברים חדשים, ומלבד שהסימן לדבר חי הוא שמתגדל ומתפשט, הנה ידוע פסק רז"ל (וי"א שהוא מדאורייתא) שמעלין בקדש, וידוע ג"כ מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"ז, שהוא בדוגמת אדם המטפס על הר גבוה וזקוף, שאז אי אפשר העמידה על אתר ומוכרחת עלי' בלתי פוסקת, כ"א לא עלי' הרי תהי' ירידה ח"ו, וכן הוא גם בנוגע לעבודת כאו"א מאתנו וגם בנוגע למספר חברים של תנועתם שמוכרח הגידול, כי באם לאו ה"ז הוראה על ההיפך ח"ו אף שבהרשימה לא נתמעט מס' החברים.

י)...אף שידוע מרז"ל שלעולם ילמוד אדם תורה שלא לשמה ולקיים מצות שלא לשמה הרי נמוקי מרז"ל אלו בצדם שמתוך שלא לשמה וכו' ובפרט ע"פ מ"ש רבינו הזקן בהלכות ת"ת פרק ד' קונטרס אחרון ס"ק א' הטעם הוא כי המצוה והלימוד נעשים כתקונם, אבל לולי זאת כו' ואף את"ל שנעשים כתקונן הרי עכ"פ אפילו מתנגדים אין כדאי להדר בהענינים שלא לשמה ועאכו"כ לאלו אשר נשיאינו וביחוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע האבן אריינגעגאסן אין זיי דורך די עלטערן אלקות די והותר, מובן עד כמה צ"ל מופרך ענין זה לגמרי, וכנ"ל שאיני רוצה להאריך בכ"ז ותקותי אשר השורות אלו המועטות בכמות יספיקו לשרש שיטה זו מעיקרה, והעיקר שתעקר לא רק מעולם שכל העיוני אלא בנוגע למעשה בפועל אשר עשי' לעילא, והעקירה תתבטא לא רק בהענינים דסור מרע אלא ובעיקר בהועשה טוב, ואחכה לבשו"ט מפורטות בזה...

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש.