Igrot Kodesh · Letter 1892 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

8 Marcheshvan 5713,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

For a certain time, I have been questioning myself, asking whether I should write you to tell you what follows. Nevertheless, I have arrived at the conclusion that I do not have the choice and must therefore address you this letter. It is indispensable that your daughter wear a sheitel*[1]. I understand that this raises several problems and I will not say more. For all that, I see no other alternative.

Such a practice has already become current in the United States and in other countries. The young generation adopts usages and better ways of respecting halachah* which the parents do not yet observe. Moreover, in this case, it concerns in no way a manner of better respecting halachah* or a custom, but much more than that.

For obvious reasons, I do not wish to say more. Although my present letter is in Hebrew, you will doubtless be able to understand it, then explain it to your daughter and your wife. I await obtaining from you a good news, the confirmation that you have perceived the message. If this is the case, this will assuredly be followed by effect, in the best manner. The kiddush Hashem* which will result from it will be all the stronger, especially if one considers your entourage, who observes you attentively and marks its opposition. And, "from a positive formulation..."[2].

I present my apologies, if, however, it is necessary to do so, in such a case. I hope that you will announce to me, as soon as possible, that everything has come into order, in a positive manner and without difficulty. And this will be another channel, another receptacle conveying the blessings of Hashem for the young couple and permitting them to integrate them in all their needs, material and spiritual.

I enclose for you a copy of my letter addressed to the association of the women and young women of Chabad[3], of which you will surely constitute a grouping in your city. The relation of this letter with what is the object of our subject is the following. Sometimes it can seem that one is not at the height of a practice that one must adopt. One must therefore draw a lesson from the creation of the world which, at first, was only nothingness, desolation, and darkness.

Now, it is then that the light made its appearance, a light so elevated that the world is not yet apt to make use of it, even after its transformation. It is for this that it has been preserved for the world to come, that it is reserved for the tzaddikim* and perceptible by the Torah. And it is precisely in this way that the creation could continue, methodically. Thus appeared the vegetables, the animals, and the minerals.

I repeat once more that my goal is not to develop a commentary. What has just been said must be followed by effect. Your daughter must wear a sheitel*, and the marriage will be at a good and fruitful moment.

In awaiting your good news and addressing you my blessing,

[1] See, on this subject, letters no. 1552 and 2112.
[2] "One can deduce a negative formulation." In this case, one can understand the grave consequence which not adopting this practice will have.
[3] It is letter no. 1877. See also letter no. 1893.

א'תתצב

ב"ה, ח' מ"ח, תשי"ג
ברוקלין.

שלום וברכה!

זה איזה זמן שהנני מתייעץ בעצמי אם לכתוב לו ע"ד הענין דלהלן, אבל סוף סוף באתי לידי החלטה, כי אין לי ברירה אחרת ומוכרחני מצדי לכתוב... מוכרח הדבר אשר בתו תחי'... ילבשו שייטלען. מבין אני אשר יש כאן כמה קישויים וד"ל, אבל איני רואה אפשריות אחרת, וכבר הורגל הדבר בארצות הברית וביותר מקומות, אשר הדור הצעיר אוחז במנהגים והידורים שהאבות עדיין לא החזיקו בהם, ובפרט שבנדון דידן אין זה ענין של הידור ומנהג אלא הרבה יותר מזה, ומטעמים מובנים איני רוצה להאריך בזה, ואף שכותב הנני בלשון הקדש, הנה בטח יוכל להסביר זה הן לעצמו והן לבתו וזוגתו תחינה, ואחכה לבשורה טובה אשר נתקבל אצלו הענין בהנחה טובה, אשר אז בטוח הדבר שיצא הענין לפועל און גלאטערהייט, וקידוש השם אשר בזה (ובפרט בסביבה שמביטים עליהם בשבע עינים והיא בהתנגדות וכו') גדול ביותר. ומכלל הן וכו'.

בבקשת סליחה, אם נצרך לבקש סליחה על זה, הנני בתקוה לקבל ממנו ידיעה בהקדם היותר אפשרי, אשר נסתדר הדבר בכי טוב גוטערהייט און גלאטערהייט, ובודאי אשר יהי' זה צנור וכלי נוספים להמשכת וקבלת ברכות השי"ת להזוג הצעיר בכל המצטרך להם בגשמיות וברוחניות.

מוסג"פ העתק מכתבי לאגודת נשי ובנות חב"ד (ובטח אשר גם במחנם יתחילו בעבודה זו) ומה שנוגע ג"כ להנ"ל, אשר אם אף לפעמים נדמה שהדבר הנדרש האלט מען נאך ווייט דערפון, הנה זה למדים אנו ג"כ מבריאת העולם הכללי, שההתחלה היתה במצב של תהו ובהו וחשך היתה דוקא בבריאת אור, ואור כזה שגם לאחר תקון העולם אין ראוי להשתמש בו (אשר לכן נגנז לעתיד לבוא ולצדיקים ובתורה), ודוקא על ידי התחלה כזו, הי' סדר בהבריאה בהדרגה ממטה למעלה, צומח חי מדבר,

ואכפול עוד הפעם שלא לדרשא קאתינא, אלא ובלבד שיבוא הדבר לפועל אז אייער טאכטער תחי' זאל אנטאן א שייטל, ותהי' החתונה בשעה טובה ומוצלחת,

המחכה לבשו"ט בברכה.

א'תתצב
שייטלען : ראה לעיל ח"ו אגרת א'תקנב, ובהנסמן בהערת שם. לקמן ב'קיב. מכתבי לאגודת נשי ובנות חב " ד : דלעיל א'תתעז. ראה גם לקמן אגרת שלאח"ז-.