Igrot Kodesh · Letter 1900 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

11 Menachem Av 5713,

Brooklyn,

To the Rav, distinguished chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav Reuven Tzvi Yehudah[1],

Greetings and blessings,

I duly received the books, the two parts of the Meassef LeChol HaMachanos, the first volume of the Shulchan Melachim, the Darkei Shalom, and the Toldos Aharon, which is bound with the Toldos Yaakov.

I thank you very much for this gift. May Hashem grant that each one of us have the means to put into practice the request which we formulate twice a day, that is to say, that He give us our portion in His Torah.

We had agreed that you should exchange these books against those that we edit here. Now, I asked what was the matter, and I was told that you had not proceeded in this way. I am surprised and astonished by it, and, in any case, you will act thus in the future. For this, you will write to Merkaz LeInyanei Chinuch and ask it whether the books in question interest it and whether it does not possess them.

If it is necessary for you to demonstrate submission to accede to the present request, may Hashem grant that this be effectively the case.

I would like to know whether, with the Toldos Aharon and the notes of the author[2] of Shaar HaKollel, you have not found, in this place, other books also bearing his notes. I thank you for informing me on this subject.

With my blessing for you, your wife, your son, and your daughter,

And in awaiting your good news,

N.B.: I duly received the catalogue of Bigelaisen[3]. I will return it to you in these days.

[1] Rav R.Tz.Y. Feigelshtock, of Montreal. See, regarding him, letters no. 1108 and 1954.
[2] Rav Avraham David Lavut, ancestor of the Rebbe. See, on this subject, letter no. 1954.
[3] A merchant of sacred books.

ב״ה ,ג׳ מ״ח ,תשי״ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
בעונג מדעתי אשר לבנו מר . . .שי׳ נולד בן למזל טוב ,רצוני להביע
ברכתי מזל טוב לו ולזוגתו תחי׳ ונהנני[ מבקש ממנו למסור ברכת מזל
טוב ממני גם לבנו וזוגתו תחי׳ והשי״ת יזכם להכניסו בבריתו של
אברהם אבינו בשעה טובה ומוצלחת ולגדלו לתורה לחופה ולמעשים
טובים מתוך הרחבה ,וההורים של שני הצדדים ירוו מהם נחת יהודי
נחת חסידי . . .
במדרש מסופר ,שחז״ל נשאלו ,אם השי״ת רוצה שליהודי יהי׳ את
עניין המילה ,מדוע לא ברא אותו מלכתחילה מהול ,וחז״ל ענו שדברים
רבים בעולם נבראו באופן כזה שיצטרכו לתקן אותם ,וזו היא תכלית
האדם ,שיתקן זאת בבריאה ,מובן מאליו שהשי״ת אינו זקוק ח״ו לאדם,
שכן מלמעלה קיימת האפשרות שיבוא דבר מתוקן מלכתחילה ,אלא
שהשי״ת רצה לזכות את ישראל ,שכל דבר של בני חיי ומזוני שהוא ב״ה
נותן לישראל ,יהי׳ זה לא רק מתנה ,אלא גם דבר שנרכש ,ולכן הוא ברוך
הוא הניח מקום ויכולת שיהודי יעשה את שליחותו של הקב״ה .ובמילא,
כל הדברים הטובים שיקבל אחר כך ,לא יהיו נהמא דכסופא ,אלא נרכש
ע״י עבודת האדם להשי״ת ,וככל שהקב״ה נותן ליהודי יותר טובה ,זה
עצמו ראי׳ והוכחה שיהודי זה צריך להוסיף בעבודה הנדרשת ממנו .זה
גם אחד הטעמים מדוע ״רבי מכבד עשירים״ ,כי מה שעשיר נותן מכספו
לצדקה לאנשים פרטיים או למוסדות ,הרי לאמתו של דבר יכל השי״ת
הזן את העולם כולו בטובו לתת את ההשפעה ישירות לאותם אנשים
פרטים או מוסדות ^ אין זאת אלא שהוא עשה את העשיר לשליח
שהעשיר יתן להם את חלקם הנמצא אצלו ,וזה רק מחסדי השי״ת הנותן
ליהודי עוד אפשרות להראות את עבודתו לעשות צדקה בכסף המונח
א׳תתפד
שחז״ל נשאלו :ראה מררש רבה בראשית פרשה יא ,ו ובנושאי כליו שם.
5 תשי״ג -תשי״ז
אצלו ,שלאמתו של דבר זה בהחלט שייך בכלל לאחרים ,אך בו זמנית זה
גם מראה ,שהקב״ה סמך עליו ,העשיר ,שיתן את חלק הזולת ,למרות
שהיצר הרע עלול להשלותו שזה בכלל שלו ,ועם כל זאת הוא נותן זאת
לעני או למוסד ,שזה לעיתים נסיון קשה ,ולכן רבי מכבד עשירים,
שמלמעלה מנסים את העשיר בנסיון הקשה של עשירות ,וגם כי -לפום
גמלא שיחנא ,שיש ביכולתו לעמוד בנסיון ,לכן כאשר הוא עומד בנסיון,
נוסף על שכר מצות הצדקה ,יש לו לעשיר גם תוספת שכר ,עשר בשביל
שתתעשר ,שע״י נתינת הצדקה ,הרי לא זו בלבד שלא נחסר מה שנתן,
אלא זה עוד ממשיך תוספת עשירות על מה שהי׳ לו עד עתה.