Igrot Kodesh · Letter 1904 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

16 Marcheshvan 5713,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

A) I received with pleasure your letter of 8 Cheshvan, which followed a long interruption. Hashem be thanked, your state of health has improved. You doubtless know the opinion of the doctors, which one can verify in practice, according to which the absence of any state of anger is indispensable in case of hypertension.

To succeed in no longer becoming angry, it would be good to study profoundly chapter 25 of Iggeres HaKodesh of the Alter Rebbe, that is to say, the fourth part of the Tanya, which figures in the same book. Moreover, logic establishes that it must be so. One can, besides, justify it, since the anger that one experiences over the events of the world is of no use. Moreover, it is even damaging.

B) You propose printing news concerning the Torah and the mitzvos* in the Morgen Journal[1], underlining that ignorance is strong in this country. Nevertheless, you must know that those who are devoid of knowledge are not readers of a Jewish newspaper, but rather of the one which is written in the language of the country. And, for those who possess some knowledge, explanations of Torah are published, from time to time, in the newspapers.

In fact, I am not satisfied with this either, for, very often, these articles do not fulfill their objective. Above all, it is difficult to evaluate the harm and the benefit which result from them. Indeed, one finds, in the same newspaper, ideas which run counter to the Torah and the mitzvos*. It is therefore not easy to determine what the reader will read with the greatest interest and what he will retain in his memory.

You doubtless know the conception of Merkaz LeInyanei Chinuch, which edits explanations bearing on the Torah and the mitzvos*, in the language of the country[2], in the form of stories and according to an accessible presentation. Only the lack of means prevents the development of these publications. When Hashem permits the situation to improve, these books will multiply.

C) You ask me whether there exists a limitation on the brachah* Asher Yatzar[3] for one who must say it many times a day[4].

Such a distinction has no reason to be. By contrast, if this situation follows the taking of a laxative, you will consult the opinion of the latter Sages on chapter 7 of Orach Chaim.

D) You also question me on the subject of one who would cumulate two contradictory conducts, going, on Shabbos, both to the synagogue and to his business. You ask whether he will be rewarded for having gone to the synagogue.

You do not specify, in your letter, what incidence this precision could have. It is, ordinarily, the angel Michael who records the merits of Israel. In fact, such a person indeed accomplishes a mitzvah[5], but this in no way diminishes the grave fault constituted by the transgression of Shabbos, especially when it consists in keeping a store, which is a public activity.

All those who know a person acting in this way must therefore explain to him that there can be no question of redeeming himself in this fashion. Such a man cannot think that, in going to the synagogue, he diminishes the bearing of his transgression of Shabbos. It is doubtless unnecessary to say more.

E) You tell me you have spoken, with your Rav, of what will happen after long days and years[6].

I am particularly surprised by this. You must still act and multiply realizations in this world, during many and good years.

Departs therefore totally from such thoughts and concentrate, in the manner which is fitting, on the transformation of the part of the world which is confided to you, in good health and with largesse of spirit. May Hashem grant you success in this matter, for many years.

With my blessing,

N.B.: You will find enclosed an extract from what was said on this festival of Sukkos[7]. This text explains that, at the beginning of the action, an intense light is necessary. It is only subsequently that one can adopt a measured advancement. This message will doubtless be useful to you in the work which you conduct with your entourage.

[1] American periodical in the Yiddish language.
[2] In English.
[3] "Who created man with wisdom," recited after going to a place of relief.
[4] Because of his illness.
[5] In going to the synagogue.
[6] After his passing.
[7] See, on this subject, letter no. 1876.

א'תתקד

ב"ה, ט"ז מ"ח, תשי"ג
ברוקלין.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מח' חשון, אחרי ההפסקה הארוכה, ות"ל אשר הוטב מצב בריאותו, ובטח ידוע לו חוות דעת הרופאים ורואים ג"כ זה במוחש, אשר לענין דלחץ דם גבוה, הנה העדר התרגזות, רפואה בדוקה ומנוסה היא, ובכדי להגיע למדת העדר התרגזות, מהנכון שילמוד בעיון המתאים האגרת הקדש לרבינו הזקן (הוא חלק הרביעי של התניא ונדפס וכרוך אתו) סימן כ"ה, והוא מובן ג"כ בשכל אנושי, וקצת הטעמה יש להוסיף, אשר רואים במוחש אשר התרגזות מעניני העולם, הנה לא לבד שאינה מביאה תועלת אלא שעוד מקלקלת.

ב) במ"ש ע"ד להדפיס בהעתון מארגען זשורנאל, ידיעות בנוגע לתורה ומצות, כיון שהעם הארצ[ו]ת גברה במדינה זו, הנה בטח גם לו ידוע אשר אלו מסוג הנ"ל אינם מקוראי העתון היהודי כ"א רק בשפת המדינה, ולאלו שיש להם קצת ידיעה הרי מזמן לזמן נדפסים עניני תורה בהמכ"ע (גם מזה אין דעתי נוחה כל כך, כי לפעמים תכופות אינם מתאימים להמטרה, והעולה על כולנה כי קשה לצמצם חשבון ההיזק והתועלת שבזה, כיון שבעתון אחד גופא נדפסים ענינים סותרים לתורה ומצוה וקשה לשער מראש איזה ענינים מהם יקרא הקורא בהעתון בעיון יותר, ומה יוחקק בזכרונו יותר), ובטח ידוע לו משיטת המל"ח - מרכז לעניני חינוך - שמדפיס בשפת המדינה ענינים של תורה ומצוה בצורה של סיפורים או מאמרים קלים וכיו"ב, ומה שאין מדפיסים יותר הוא רק מפני חסרון אמצעים, וכשיתן השי"ת וישתפר המצב, יגדל ג"כ ענין ההדפסה הנ"ל.

ג) בנוגע לשאלתו אם יש הגבלות בענין ברכת אשר יצר למי שזקוק לזה לכמה פעמים ביום, הנה אין לחלק בדבר, ואם הוא ע"י סם המשלשל - יעוין אחרונים או"ח ס"ז.

ד) ובשאלתו השנית, למי שמחזיק בשני הענינים, מתפלל בבית הכנסת בשבת והולך ג"כ לחנותו ביום זה, והשאלה אם יקבל שכר בשביל היותו בביהכ"נ, הנה אינו מפרש במכתבו למאי נפקא מינה, והרי לכאורה זהו מענינו של מלאך מיכאל, שהוא הכותב זכיותיהם של ישראל, והנה המצוה שעושה מצוה היא ובודאי יקבל שכר עלי', אלא שכמובן אין זה מועיל וממעט גודל העבירה דחילול שבת, ובפרט בישיבה בחנות שזהו ענין בפרהסיא, ומתפקידם של מכירי אדם כזה, להסבירו אשר אין שייך בזה הענין פון אויסקויפן זיך, אשר כיון שמתפלל בביהכ"נ הרי עי"ז נתמעט גודל הענין דחילול שבת אחר זה, והאריכות בזה אך למותר.

ה) מ"ש במכתבו שהתדבר עם הרב... שי' מה שיהי' לאחר אריכות ימים ושנים וכו' - הנה פליאה גדולה לי עליו, שהרי עוד עליו לתקן ולפעול בעוה"ז רבות בשנים טובות. ויסיח דעתו ממחשבות כאלו ויעמיק בהתעמקות המתאימה איך לתקן חלקו בעולם מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת והשי"ת יצליחו גם בזה עוד רבות בשנים.

בברכה.

נ"ב: מוסג"פ קטע העתק מהמדובר בחג הסוכות העבר ותוכנו אשר בפעולות, הרי ההתחלה צ"ל ע"י שפע אור, ורק אח"כ הולכים מדרגא לדרגא, ובטח יביא לו זה תועלת בהתעמולה בסביבתו.

א'תתקד
מהמדובר בחג הסוכות : ראה גם לעיל אגרת א'תתעו, ובהנסמן בהערות שם.