Igrot Kodesh · Letter 1906 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

16 Marcheshvan 5713,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I duly received your letter of this Thursday, by which you describe to me the situation in your business and the disputes which take place there.

On this subject, I would like to recall what one can verify concretely. Not only is anger motivated by the preoccupations of the world of no use, but, moreover, it is even damaging. This is in particular the case in the relations between two persons. When one becomes angry, the other does so as well. And, when passions are exacerbated, comprehension is veiled. Subsequently, one realizes that one should never have pronounced such words.

Moreover, the absence of peace is not good either for business, sometimes even both materially and spiritually. If you succeed in having a more reflective and less passionate behavior, you will know how to find the means to direct your business, and the work which you will perform there will be fruitful.

One of the errors committed by young people consists in distinguishing the material from the spiritual, which, from a certain point of view, runs counter to the faith in the unique Hashem and in His unique Name, materially and spiritually.

One therefore thinks that, if business does not go well, it is by the fault of the business. And one does not even tell oneself that the problem could be relative to the Torah and the mitzvos*, which are the channels of material subsistence.

You must therefore strengthen your respect of the three studies concerning each one, those, well known, of Chumash, Tehillim*, and Tanya. You will fix, moreover, a time to study the Torah, its revealed part and Chassidus*. Then the material situation of your business will improve, in joy.

With my blessing of success, spiritual and material, as also your wife,

א'תתקו

ב"ה, ט"ז מ"ח, תשי"ג
ברוקלין.

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מיום ה' בו כותב ע"ד המצב בהעסק והחיכוכים בינו ובין... בהעסק...

בפרט זה עלי להוסיף, שרואים במוחש שההתרגזות בעניני עולם, לא רק שאינו מועיל אלא עוד מקלקל, ובפרט בהיחס שבין אחד לחבירו שכשהאחד מתרגז, מתרגז גם השני, ובשעת התגלות מדות הנה מכהה מוחין ושכל, ואח"כ חאפט מען זיך אז מען האט ניט געדארפט זאגען דעם ווארט, ונוסף עכ"ז העדר השלום איז ניט געזונט גם בעד העסק ולפעמים הן בגשמי[ות] והן ברוחניות, וכאשר יפעול בעצמו להיות יותר במוחין ומעט במדות, הנה בדרך ממילא יתגלו (וועלן זיך ארויסווייזן) דרכים איך להעמיד העסק ותהי' גם העבודה בהעסק כדבעי למהוי.

אחת מהטע[ו]יות שרואים אצל אברכים, שמחלקים בעולם הגשמי מן הרוחני (שבדקות דדקות הוא ענין היפך האמונה, דאמונת ה' אחד ושמו אחד הן בגשמיות והן ברוחניות) במילא נראה להם שאם העסק אינו כדבעי, צריך לחפש רק לתקן בנוגע להעסק עצמו, ואין חושבים אולי זה מפני שצריך למלאות מה בעניני תורה ומצות, שהם צנור לפרנסה, וכאשר יהי' חזק בשמירת שלשת השיעורים השוים לכל נפש, בחומש תהלים ותניא, הידועים, וגם בקביעות עתים לתורה נוסף על הנ"ל, בנגלה ובחסידות, הנה אז גם גשמיות העסק יהי' הלוך וטוב ובשמחה.

בברכה להצלחה ברו"ג לו ולזוגתו שיחיו.