Igrot Kodesh · Letter 1919 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

28 Marcheshvan 5713,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav Yitzchok[1],

Greetings and blessings,

I respond to your letter of 18 Marcheshvan and to the preceding one. You will not hold against me the delay brought to my response, which is due to my numerous occupations and to the accumulation of my mail during this month of Tishrei. I considered that the letters whose content has an incidence on concrete action must come before those that treat of Midrash[2]. You will consult, on this subject, the Pischei Teshuvah on Yoreh De'ah, ch. 242, paragraph 9. Moreover, I am convinced that you will excuse my delay, of which you know the reason.

I now respond to your remarks:

A) I was referring[3] to the Biurei HaZohar, on Parshas Eikev. I did not mean that this text treats exactly of the subject which was the object of our correspondence. In fact, I have the custom, when I envisage an idea of the revealed part of the Torah, of taking advantage of it to consult the interpretation that Chassidus* gives of it. Likewise, when I analyze a concept of Chassidus*, I seek the equivalent of it in the revealed part of the Torah, even if the developed explanation is not the same.

Upon analysis, it appears that this interpretation of the Biurei HaZohar bears upon the brachos* pronounced when one draws benefit from this world. This can therefore, certainly, bring an enlightenment to what was the object of our exchange.

You will be able to consult different texts on this subject, in particular the end of the chassidic* discourse entitled "Behold, the median secret," which says:

"It is in this manner that one must interpret the expression 'Blessed are You, Eternal One,' realizing the elevation of the material fruit of the tree, so that it is inserted into the divine Word 'Let there be a tree bearing fruits.' In this way, one can understand the formulation: 'He creates the fruit of the tree' and all the other brachos* which are pronounced when one draws benefit from this world."

One can conclude from it that the one who says a brachah* of general bearing inserts himself into the global Word[4], preceding the specific Word[5] which concerns this particular species. By contrast, a particular brachah* attaches itself to the particular Word, whether it be clearly expressed[6], as is the case for the brachah* 'He creates the fruit of the tree' cited by the Biurei HaZohar, or whether it be obtained through combinations and permutations[7].

The Alter Rebbe explains all this, in his Shaar HaYichud, in the first chapter and at the end of the twelfth.

B) Briefly, one can also give another explanation, on this subject. It is the following.

A brachah* which provokes a global revelation is more important than the one which has a clearly specific content, since it possesses the particular aspect of it and also all the others. It is the same for what is the object of our discussion.

A brachah* relative to enjoyment can be said for a particular species. It then underlines the qualities of the category as a whole, for example that of the vegetables, and also the particularities of this very specific species, for example the fruit of the tree.

This can be brought close to the Talmudic notions which are the global rule and the addition to the existing. You will easily understand it.

C) If I could permit myself, I would add another explanation, justifying that the brachah* of Rosh Hashanah must keep a general formulation.

Indeed, Rosh Hashanah indeed has a global bearing, extending over the entire year.

D) You cite, in your letter, the commentary of Rashi on the verse Devarim 33:29, according to which a brachah* which has the goal of obtaining revelation does not prevent the detail from presenting an aspect that one does not find in the rule.

I do not understand what you mean. Indeed, Rashi says: "After having detailed the blessings to them, He added: 'What good is this detail? All belongs to you!'" It is therefore the contrary of what you say.

Making reference to what you previously expressed to me, your desire to receive all that is published, I enclose for you an extract of what was said at the chassidic* gathering of this Simchas Torah, in relation with what has just been exposed.

In spreading the study of Torah and the fear of Hashem, certain ones avoid or advise to avoid the luminary of the Torah, which is its profound dimension[8]. Indeed, they consider that one must advance progressively, well know, beforehand, the Talmud and the Decisors.

Nevertheless, different texts of Chassidus* underline that the lowest point and the highest summit indeed stand opposite each other. It is precisely in descending into a deep pit that one can accede to a high peak. Subsequently, one will be able to surpass the latter in descending, once again, into a deep pit.

It is known that the angels descended into this world and there knew the fall. The soul, by contrast, can attach itself to the King precisely when it arrives here below. It is the same for the study of Torah. In order to feel the pleasure which characterizes it, such as it is defined in tractate Nedarim 81a, in order to scrupulously accomplish the mitzvos*, even in the smallest detail, one must bind oneself to the profound part of the Torah, in particular in our era.

You will consult, on this subject, chapter 4 of the Tanya, which says that: "Without it[9], they[10] have no constancy." Such is the bearing of the light which appeared on the first day of creation and was then hidden in the Torah, as the Baal Shem Tov explains[11].

You will also consult the Zohar, vol. 1, p. 264a, vol. 2, p. 179a, the Tikunei Zohar, Tikun 6, the Zohar Chadash Ruth, p. 85a. For someone like you, it is unnecessary to say more.

With my respects and my blessing,

[1] Rav Yitzchok Hutner. See, regarding him, letter no. 1868.
[2] That is to say, here, the commentary on the Torah which does not bear upon concrete action.
[3] In letter no. 1868.
[4] At the origin of creation, in its globality.
[5] At the origin of a specific creation.
[6] In a clearly specific Word of creation.
[7] Not being explicitly cited in one of the Words of creation.
[8] Chassidus.
[9] Without the love of Hashem.
[10] The mitzvos.
[11] See, on this subject, letters no. 1892, 1893 and 1925.

א'תתקיט

ב"ה, כ"ח מ"ח, תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מוה"ר יצחק שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ח מ"ח והקודם לו, ואתו רב הסליחה על שנתעכב המענה שלי מפני רוב הטרדות והמכתבים שנתקבצו מחדש תשרי העבר, אשר המענה על המכתבים הנוגעים למעשה, הנה ראיתי נוהגים להקדימם לאלו הדנים ע"ד המדרש (להעיר מפת"ש ליו"ד סרמ"ב סק"ט) ובפרט שבטוח הנני שכת"ר שי' יסלח לי על איחור המענה בידעו הסיבה לזה.

ובנוגע להערותיו:

א) מה שציינתי לביאורי הזהר פ' עקב, הרי מראש לא היתה כוונתי בזה שגם שם מבואר בדיוק הענין שעליו נדבר בחילוף מכתבינו, אלא, נהגתי כמנהגי מאז, שכשמוצא הנני ענין בנגלה - לחטוף, בהזדמנות זו, ולחפש ביאור הענין בתורת החסידות, וכן לאידך גיסא כשלומדים ביאור ענין בתורת החסידות לחפש דוגמתו בתורת הנגלה, אף אם הביאור הוא באופן אחר, אבל אחרי העיון הנה נוסף ע"ז, הרי כיון שבביאורי הזהר הנ"ל מבואר הענין דברכת הנהנין, הרי בודאי שגם ע"י ביאור זה יש למצוא הארה נוספת בהנוגע לתוכן דמכתבינו. ויעוין שם בכ"מ ובפרט בסוף ד"ה ה' דא רזא דאמצעיתא, וז"ל: וזהו פי' ברוך אתה ה' כו' כדי שיהי' העלאה דהיינו פרי העץ הגשמי יוכלל במאמר עץ עושה פרי כו' וזהו פי' בורא פרי העץ וכיו"ב בכל ברכת הנהנין וד"ל, עכ"ל. שמזה מובן שאם מברך ברכה כללית הרי נכלל במאמר הכללי הקודם למאמר הפרטי דמין זה, משא"כ כשעושה ברכה מיוחדת הרי נכלל גם במאמר המיוחד למין זה, אם שנאמר בפירוש, וכמו בברכת פרי העץ המובא בביאורי הזהר, או במאמר שבא בחילופים ותמורות, וכמו שנתבאר בשער היחוד לרבינו הזקן פ"א וסוף פי"ב.

ב) בקיצור יש לבאר הדבר גם בנוסח אחר, והוא: כמו שברכת המשכה כללית מעלתה על ברכה פרטית מפני שנוסף על פרט זה כוללת בתוכה עוד פרטים, הנה זה הנימוק גופא הוא ג"כ בזה דבברכת הנהנין יש לאמר ברכה מיוחדה למין זה דוקא, כי אז הרי נוסף על ההודאה על מעלות הסוג, וכמו סוג הצומח, נוספת עוד הודאה על מעלות שבמין זה דזה הסוג, וכמו פה"ע. והוא בדוגמת ענין דכולל ומוסיף שבש"ס, וק"ל.

ג) ולולא דמסתפינא הייתי מוסיף עוד טעם במה שנהגו לאמר בר"ה נוסח ברכה כללית - מפני שענין ר"ה הוא הכלל של השנה.

ד) מעיר במכתבו מרש"י לדברים ל"ג כ"ט, שמפירושו מוכרח דגם בברכת המשכה יש בפרט מה שאין בכלל, ולא הבנתי כוונתו, כי הרי לשון רש"י הוא "לאחר שפרט להם הברכות אמר להם מה לי לפרוט לכם, כלל דבר הכל שלכם". וא"כ לכאורה, משמע להיפך.

נשען על דברי כת"ר מאז, שאפשר לשלוח לו מכל המתפרסם, ואדרבה, הנה מוסג"פ קטע מהמדובר בהתועדות דשמח"ת העבר, והשייכות לענינים הנ"ל הוא, אשר בהפצת ת"ת ויר"ש יש נמנעים או מייעצים להמנע מהלימוד דמאור שבתורה זוהי פנימיות התורה, מפני שברצונם ללכת מן הקל אל הכבד, למלא כרסם בש"ס ופוסקים ואח"כ כו'.

אבל ידוע הוא בכ"מ בדא"ח, אשר עומק רום ועומק תחת הם זלע"ז, וכמו שהירידה לבירא עמיקתא הנה היא דוקא ביכולתו של זה שהי' באיגרא רמא, וגם אח"כ העלי' גם למעלה מהאיגרא רמא הוא דוקא ע"י ירידה לבירא עמיקתא, וכידוע החילוק מירידת המלאכים למטה ונפילתם עי"ז וירידת הנשמות למטה אשר דוקא עי"ז מגיעים לאשתאבא בגופא דמלכא, ועד"ז הוא בלימוד התורה גופא - כדי לבוא ללימוד בחביבות (נדרים פא, א) וקיום המצות בדיוק גם בפרטים ופרטי פרטים, הרי (בימינו אלה בפרט) בא זה דוקא ע"י קישור בפנימיות התורה (להעיר מתניא פ"ד: ובלעדה אין להן קיום אמיתי). וזהו ג"כ ענין אור שנברא ביום ראשון שגנזו בתורה (מובא בשם הבעש"ט, ועיין ג"כ זח"א רסד, א. זח"ב קעט, א. ת"ז ת"ו. ז"ח רות פה, א). והאריכות לדכוותי' בטח אך למותר.

בכבוד ובברכה.

א'תתקיט
מוה"ר יצחק: הוטנר. אגרות נוספות אליו - לעיל א'תתסח, ובהנסמן בהערות שם.

מה שציינתי : לעיל שם.