Igrot Kodesh · Letter 2150 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

28 Sivan 5713,

Brooklyn, New York,

To the Rav, great scholar, distinguished chassid* who fears Hashem and devotes himself faithfully to communal needs, an enthusiastic man, of many positive achievements, of generous conduct,

Rav Ben Tzion Meir Chai Uziel[1], Rishon LeTzion* and Chief Rabbi[2],

May you know great peace,

I received with pleasure your letter and the two texts that were enclosed with it. I awaited, from day to day, your sefer* Hegyonei Uziel*, vol. 1, which you announced in your letter. This is the reason why my reply has been delayed until now. Please excuse me for it and do not hold it against me.

I thank you very much for this gift and especially for this sefer*, whose content is worthy of its author. Nevertheless, our Sages relate, in tractate Bava Metzia* 84a, that "he posed me twenty-four questions and I gave him twenty-four answers. In this way, our study developed." Accordingly, I take the liberty of making a remark, of a general nature, concerning your sefer*.

A preliminary concept will be introduced, based on the statement of our Sages that "every teaching that a scholar develops has already been given on Mount Sinai." The Alter Rebbe*, author of the Tanya*, cites it in his Kuntres Acharon*, p. 159b. The Sifsei Kohen*, in his commentary on the Torah*, the Toras HaOlah, vol. 2, ch. 55, and the Mateh Menasheh, second gate, citing the Midrash Vayikra Rabbah*, ch. 22, do likewise.

I am alluding to the deep teaching of the Torah*, to Chassidus*. For so long as a scholar has not delivered his teaching, each one may seek his own explanation. For one cannot know who will be the scholar called upon to give the explanation that was uttered on Mount Sinai.

By contrast, after the scholar has revealed such an explanation, after it has been disseminated and accepted by many Yidden*, and moreover, after concrete reality has proven its accuracy, it is no longer possible to say: "We do not wish to occupy ourselves with what is hidden." Each one must take into consideration the idea introduced by this scholar and act accordingly.

The ideas you treat in your sefer* are fundamental concepts of our faith, which are bound up with the hidden and inner part of the Torah*. Before this esoteric teaching became the natural property of every scholar of the Torah*, it sufficed to analyze and treat these subjects from a philosophical standpoint, for example.

In the words of the Alter Rebbe*, author of the Tanya* and of the Shulchan Aruch*, in chapter 26 of Iggeres HaKodesh*, the Zohar* and the entire Kabbalah* "remained hidden, in their day, and were not revealed to the scholars of the Torah*, save to an elite, who occupied themselves with them discreetly and did not make them known publicly."

It is not so in the present period. In these latter generations, the Arizal* indicated that it is permitted, indeed it is a mitzvah*, to reveal this wisdom. Accordingly, in line with the statement of the Sdei Chemed*, Decisors, ch. 16, par. 8, it is not fitting to conduct a precise analysis of such concepts without citing the explanations and conclusions which the esoteric teaching of the Torah*, Kabbalah* and Chassidus* give about them.

From what has just been said, one can readily understand how Rav Saadya Gaon*, the Rambam*, or the author of the Ikarim*, who were among the great Jewish philosophers, faithful to Hashem and to His Torah*, commented on these concepts without referring to Kabbalah*, although, according to various opinions, it was known to them. For, as we have said, the scholar charged with explaining and disseminating the esoteric teaching of the Torah* had not yet come.

Without doubt, you are familiar with the seforim* of Kabbalah* and Chassidus* dealing with these questions. From of old, the scholars and rabbinic authorities of the Sefardim* have cherished the hidden teaching of the Torah*. Yet at the present time, as the Arizal* said, there is no longer any reason to conceal it, and moreover, it is a mitzvah* to reveal it[3].

I hope that you will not be offended by this remark and that you will judge me favorably, all the more so since the Baal Shem Tov* relates, in one of his letters, an answer that was given to him by the Mashiach*, according to which his coming depends on the dissemination outward of the wellsprings of the esoteric part of the Torah* and of Chassidus*. And you also know what the expression "outward" signifies.

With my respects, my deference, and my brachah*,

Following what has just been said, there has been sent to you, by separate parcel, the Taamei HaMitzvos*[4] of the Tzemach Tzedek*, which comments on several concepts that you treat in your sefer*, as its index attests.

I will make another remark, of lesser importance but nevertheless serious, because of those who, within our people, stray from the proper path. I saw that you cited, in your letter, the following works: the Guide of the Perplexed of Our Time and the Book of the Era. True, there is good in everything that is found in this lower world. Even so, not all are capable of rejecting the evil in it to bring out the good and to retain only it, in order to adopt it.

From the moment you cite these books in your letter, even though you contest them elsewhere, you appear to give them your approval, in the eyes of many readers. They will consider that they too should have these books at home. Now those who lived in Russia and Poland in particular, know the harm that these works have done, and may Hashem protect us from it!

Notes

[1] See, regarding him, letter no. 1030.

[2] Sephardi of Eretz Yisrael.

[3] See, on this subject, letters no. 2136 and 2230.

[4] This is the Derech Mitzvosecha.

ב'קנ

ב"ה, כ"ח סיון, ה'תשי"ג
ברוקלין, נ.י.
הרב הגאון הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק

בצרכי ציבור

באמונה איש חי רב פעלים בעל מדות

תרומיות וכו'

מוהר"ר בן ציון מאיר חי עוזיאל שליט"א

ראשון לציון, רב הראשי

שלמא דכת"ר יסגי.

בנועם קבלתי מכתבו עם המצורף אליו - שני מאמרים, וחכיתי מיום ליום גם לקבלת ספרו הגיוני עוזיאל ח"א, כמו שכתב במכתבו, וזוהי סיבת עיכוב המענה שלי עד עתה, ואת כהדר"ג רוב הסליחה והמחילה.

ות"ח ת"ח על תשורתו זו ובפרט ספרו הנ"ל, וראויים הדברים למי שאמרם. אלא שעל פי מרז"ל (ב"מ פ"ד סע"א) הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפריקנא לי' עשרין וארבע פרוקי וממילא רווחא שמעתא, ארשה לי לבוא בהערה כללית בהנוגע לספרו.

ובהקדמה מיוסדת על מרז"ל: מה שכל תלמיד ותיק עתיד לחדש (כן העתיק רבנו הזקן (בעל התניא) בקו"א שם קנט, ב. וכ"ה בהקדמת הש"ך עה"ת. תורת העולה ח"ב פנ"ה. ובמט"מ ש"ב מויק"ר פכ"ב) נאמר לו למשה מסיני. וכוונתי לתורת הנסתר תורת החסידות. כי הנה עד שהתלמיד ותיק מגלה הדבר, יש לכל אחד ואחד לחפש דרכו וביאורו הוא בענין זה, כיון שאין אתנו יודע עד מה, מי הוא התלמיד ותיק שיגלה הנאמר למשה מסיני. אבל לאחר שהענין יצא מההעלם לגילוי על ידי תלמיד ותיק, ונתפרסם ונתקבל בתוך כמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אשר גם המציאות הוכיחה כי הנה אמת נכון הדבר, הרי שוב אי אפשר לומר אין לנו עסק בנסתרות, ועל כל אחד להביא בחשבון ולהגיב באופן המתאים על חידושו של תלמיד ותיק זה.

והנה רוב הבעיות שעליהן דן כהדר"ג שליט"א בספרו, שהם מעקרי תורתנו, ומאותם העקרים הקשורים בעיקר בתורת הנסתר ובפנימיות התורה, הרי קודם שנעשית תורת הנסתר רכושו הגלוי של כל בן תורה, הי' אפשר להסתפק ולדון על בעיות ושאלות אלו מנקודת המבט של חכמת החקירה וכיו"ב, כיון, שכלשון רבינו הזקן בעל התניא והשו"ע, באגרת הקדש שלו סכ"ו, הנה ספר הזהר וכל חכמת הקבלה היתה "נסתרה בימיהם ונעלמה מכל תלמידי חכמים, כי אם ליחידי סגולה, ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים", משא"כ בימינו אלה, שכציווי האריז"ל - בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה, הרי לכאורה (ראה שד"ח פוסקי' טז, ח), אין מקום לדון דיון ממצה בבעיות אלו מבלי להביא ולהסביר מימרא ופסק של תורת הנסתר, תורת הקבלה ותורת החסידות, בהנוגע לשאלות אלו.

- ועל פי הנ"ל מובן, שאין סתירה כלל מזה שהרס"ג והרמב"ם ובעל העקרים וכו' וכו', מגדולי חוקרי בני ישראל הנאמנים לה' ולתורתו, דנו בשאלות אלו מבלי להביא חוות דעת תורת הקבלה, אף שלכמה דיעות ידועה היתה להם, כיון שכנ"ל, עדין לא בא התלמיד ותיק וחידשה באופן שנתפרסמה לכל ונעשית תורת הנסתר - גלוי'. -

בלי ספק, אשר לכהדר"ג ידועים ספרי הקבלה והחסידות הדנים בשאלות אלו, וכידוע, אשר מאז ומקדם חיבה יתרה נודעת מחכמי הספרדים ורבניהם לתורת הנסתר, ובימינו אלה, הרי כנ"ל מפי האריז"ל, לא רק שאין לכסות הדברים, אלא אדרבה מצוה לגלותם.

בתקוה שכהדר"ג שליט"א לא יקפיד על הערתי זו, וידינני לכף זכות, ובפרט על פי הידוע באגרת הבעש"ט, מענה מלכא משיחא שביאת המשיח תלוי' בהפצת המעינות (מעינות תורת הנסתר ותורת החסידות) חוצה. וידוע ג"כ הדיוק בל' חוצה .

בכבוד והוקרה רבה ובברכה.

בהמשך להנ"ל - נשלח לכהדר"ג בחבילה בפ"ע ספר טעמי המצוות לכ"ק אדמו"ר בעל ה"צמח צדק", אשר גם בו מבוארים כמה ענינים מאלו שעליהם גן כהדר"ג בספרו, וכמסומן שם במפתח הענינים.

הערה קלה, אבל חמורה היא מפני פריצי עמנו, והיא אשר ראיתי כת"ר מביא במכתבו הספר מורה נבוכי הזמן, ספר התקופה וכו'. ואף שבכל דבר שבעולם הזה יש טוב, הרי לאו כל מוחא סביל, לזרוק הקליפה ולחפש ולמצוא הטוב, ורק אותו לאכול.

וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.

ב'קנ
הרב.. עוזיאל : אגרת נוספת אליו - לעיל ח"ד א'ל.

בימינו.. תורת הנסתר : ראה גם לעיל אגרת ב'קלו. לקמן ב'רל.