Igrot Kodesh · Letter 2190 — Faith & Bitachon

B"H,

7 Menachem Av 5713,

Brooklyn,

To the great rav, distinguished chassid who fears Hashem,
Rav Avraham Yaakov[1],

Greetings and blessings,

You have surely received my letter, which was a reply to yours. It has been a long time since I have had news from you, although, generally speaking, when one does not write, that means all is well. Nevertheless, you know the opinion of the Shulchan Aruch*[2], at the beginning of Yoreh De'ah, that one must not be content with a presumption whenever a verification is possible. You will therefore confirm to me that this is indeed the case.

I am enclosing a kuntres*[3] that deals with remembrance — the remembrance that the Holy One blessed be He awaits from Yisrael, and the remembrance that Yidden* ask of Hashem. This text explains that Hashem acts "middah keneged middah*." Thus, at every moment, when one remembers one's fellow for good and for blessing, one receives from Hashem a double reward. For the Holy One blessed be He remembers the one who has remembered, and the one who is the object of that remembrance. He thereby satisfies the needs of both.

This idea may be brought close to the fact that "one should take leave of one's fellow only by relating a halachah*. It is in this way that one remembers him." Here too there are three elements: the fact that one remembers the other, and the remembrance itself, which is bound up with halachah, with the elevation desired by Hashem, since "all the elevations of the world belong to Him."

Our Sages say, indeed, in the Midrash Koheles Rabbah*, at the beginning of chapter 7, that "the Holy One blessed be He traveled a distance[4] that could be covered in five hundred years, in order to acquire a Name for Himself[5]." Torah enables one to obtain such a result. For one such as you, it is surely unnecessary to say more.

With my blessing that Hashem transform these days[6] into joy and gladness, very soon, and with the expression of my deference,

[1] Rav A. Y. Neimark. See, regarding him, letter no. 1715.
[2] The Rebbe notes at the bottom of the page: "What the Gilyon Maharsha says, at this reference, does not concern our subject, according to the interpretation of maseches Nedarim 49a."
[3] This is the chassidic maamar entitled "Zechor Hashem," which appears in Sefer HaMaamarim 5679 of the Rebbe Rashab, page 554, and in Sefer HaMaamarim Melukat, vol. 1, of the Rebbe, page 483.
[4] Which is indeed a form of elevation.
[5] Here below, in this material world.
[6] Which precede Tishah B'Av.

ב'קצ

ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ מוה"ר אברהם

יעקב שי'

שלום וברכה!

בטח קבל מכתבי - מענה על מכתבו, וכיון שזה זמן רב שלא קבלתי ממנו כל ידיעות, אף שבכלל חזקה היא שכשאין כותבים מכתבים ה"ז סימן שהכל כשורה, אבל הלא ידוע פסק השו"ע * (יו"ד בתחלתו) שבמקום שאפשר לברר אין סומכין על החזקה הרי בטח יודיע בפירוש ג"כ.

מצו"פ קונטרס המדבר ג"כ בענין זכרון הן זה שהקב"ה מבקש מישראל והן שישראל מבקשים מהקב"ה וכמבואר בפנים ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, כשהאחד זוכר את רעהו לטובה ולברכה בכל עת הרי שכרו כפול מן השמים, שהקב"ה זוכר עי"ז את הזוכר והנזכר למלאות לכל אחד המצטרך לו, ויש להמשיך זה לענין שאל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו, שגם בזה ישנם שלשה הנ"ל שזהו סגולה שהאחד יזכור את חבירו והזכרון יהי' תלוי בדבר הלכה, הליכה של הקב"ה, אשר הליכות עולם (גם) לו, היינו ע"פ מאמר המדרש, שהלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם (קה"ר רפ"ז) ובא זה ע"י התורה, והאריכות לדכותי' אך למותר.

בברכה שיהפוך השי"ת ימים אלו לששון ולשמחה בעגלא דידן ובכבוד.

ב'קצ
מוה"ר אברהם יעקב : ניימרק. אגרת נוספות אליו - לעיל ח"ו א'תשטו.

קונטרס : זכור ה' עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' תקנד. סה"מ כ"ק אדמו"ר שליט"א מלוקט ע' תפג).