Igrot Kodesh · Letter 2191 — Faith & Bitachon

B"H,

7 Menachem Av 5713,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I have received with pleasure your letter, in which you give me good news. The members of your kehillah* have decided on a significant raise in your salary. I was satisfied by this, for it proves that the function of rav, guiding upon the path of Torah and mitzvos*, is respected.

You surely know the saying of my father-in-law, the Rebbe[1], that the yetzer hara* often makes use of a feeling of satisfaction to explain to a man that he has already done enough, that others also recognize the value of his action — even more, that they publicly express their satisfaction. Not only does one then feel a bad sentiment, but, even more, one is hindered, in the future, from serving Hashem as one should, all the more so from intensifying that service in accordance with the needs of the moment.

One must therefore, on the contrary, draw up a moral accounting whenever such an event occurs, telling oneself that one has acted in such a way as to receive thanks, to be valued. But if one had fully assumed the function one has received, one would have obtained much greater accomplishments. One must therefore, in the future, appreciate at their true worth every moment, every opportunity to complete what is lacking.

It is no doubt unnecessary to say more, for one such as you. It is equally superfluous to recall that, in the Lubavitch tradition, one does not deliver moralizing rebuke. What is said or written is justified solely by the firm hope that a concrete effect will result. In this case, then, it is not a matter of moralizing, but rather of a preparation for the mitzvah[2], which is in fact accomplished by another person[3].

I am pained that you do not announce to me the good news of your definitive settlement, the fact that you have found a good match, even though our Sages say that this too is as difficult as...[4]. But, in the opposite direction, the Talmud also says that the result is in proportion to the effort[5]. Each person has the possibility of arriving at this, provided he adopts the conduct of the man, who seeks...[6].

You will therefore find a wife, in a positive way, and you will arouse the goodwill of Hashem, Who is good. Here too, I am not delivering moralizing rebuke to you, but rather inviting you to concrete action, even though I have already written to you many times on this subject. Nevertheless, I do so once more, and I hope you will not hold it against me, for my intention is solely positive.

I enclose a kuntres* that has just appeared. No doubt you will make its content available to as many people as possible, and may Hashem very soon transform these days[7] into joy and gladness.

With my blessing,

[1] See also letter no. 2195.
[2] Which one will fulfill after having heard these words.
[3] The Rebbe himself.
[4] As the splitting of the Yam Suf.
[5] Literally, "the mark on the camel's back depends upon the weight of its burden."
[6] A wife — and it is not the woman who seeks the man.
[7] Preceding Tishah B'Av.

ב'קצא

ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג
ברוקלין.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו בו מודיע טוב אשר אנשי קהלתו החליטו להוספה הגונה על משכורתו, ומה שנהניתי בזה הוא אשר זהו סימן שמוקירים ענין של רב ומורה דרך התורה והמצוה, ובטח נודע לו מפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר צריך להשמר בהרגש של שביעת רצון כי ע"פ רוב משתמש בזה היצה"ר להסביר להאדם אשר הוא כבר עשה דיו והראי' שאפילו הזולת מודה על זה ולא עוד אלא שמביעים הכרתם זו בפומבי, ואז נוסף ע"ז שבתורת המדות ה"ז ענין בלתי רצוי, הנה מפריע לעבודה כדבעי מכאן ולהבא ומי יאמר לתוספת בעבודה כפי דרישת השעה, ואדרבה בכל מאורע כזה צריך לעשות דו"ח בעצמו, ומה כשעשה במדה שעד עתה מכירים לו תודה וניכרת פעולה הרי אם הי' ממלא תפקידו כדבעי במלוא מובן המלה הרי הי' נעשה כ"פ ככה וא"כ יש לייקר כל רגע והזדמנות מכאן ולהבא למלאות את החסר והאריכות לדכוותי' בטח אך למותר, ולמותר ג"כ להוסיף אשר בליובאוויטש אין דרך להטיף מוסר, והכוונה בדבור או בכתיבה הוא רק מפני שחזק הבטחון שיביא לפועל ובמילא הרי אין זה מוסר אלא הכשר למצוה (הנעשית ע"י אחרים).

מצער אותי שאינו מבשר טוב ע"ד הסתדרותו האמיתית והוא בנוגע לשידוך טוב ואף שידוע מרז"ל שקשה כו' הרי שוברו בצדו ג"כ בש"ס אשר לפום גמלא שיחנא ובמילא ניתן לכל אחד האפשרית שאם רק ילך, כהוראת חז"ל, בדרכו של איש - לחזור כו' הרי ימצא אשה וימצא טוב ויפק רצון מה' הטוב, וגם בזה כנ"ל אין כוונתי למוסר אלא לפו"מ. אף שכבר כתבתי לו אודות זה כ"פ, הנה כותבי עוה"פ בזה בטח לא יקפיד ע"ז, כי אין כוונתי אלא לטובה.

מוסג"פ הקונטרס שהו"ל זה עתה ובטח יזכה בתוכנו את הרבים והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה בעגלא דידן.

בברכה.

ב'קצא
מפתגם: ראה גם לקמן אגרת ב'קצה.