Igrot Kodesh · Letter 2193 — Faith & Bitachon

B"H,

7 Menachem Av 5713,

Brooklyn,

To the great rav, distinguished chassid who fears Hashem
and devotes himself to communal needs,
Rav Yitzchak[1],

Greetings and blessings,

You ask me about Rashi*'s commentary on maseches Shabbos 55a, which first considers the middle letters and then returns to the first ones. Two explanations may be given on this subject.

A) It is a novelty to consider that the middle letter is a mem*. For this is so only if one counts[2] the letters mem, nun, tzaddik, peh, kaf[3].

B) It is said: "I am the First and I am the Last." Hashem is "the First" before the creation of the world and will be "the Last" when it disappears. Our period is therefore that of the middle letters, and one may deduce from this the meaning of the expression "I am the First and I am the Last."

You yourself compare this idea with the fact that "Hashem reigns, has reigned, and will reign." Because He reigns, in the present, one may establish that He has reigned, in the past, and will reign, for eternity. Consult, on this subject, the commentary of the Tzemach Tzedek* on the Mishnah, on the verse "that the honor[4]..."

Concerning what you ask about the prayer Ana BeKoach*[5] and the blessing of the moon, consult the Shaar HaKollel*. Concerning Sefiras HaOmer*, see the Siddur of the Arizal* and the Derech Mitzvosecha*, page 54, which speaks of the elevation[6].

[1] Rav Y. Dubov. See, regarding him, letter no. 1998.
[2] Doubly.
[3] That is, those that have one form at the beginning or middle of a word and another at the end of a word.
[4] Of Hashem be proclaimed for eternity, and may He rejoice in His creatures.
[5] The Shoresh Mitzvas HaTefillah, on page 122b, explains that one says Ana BeKoach whenever an elevation of the soul is necessary. Rav Dubov was therefore asking why this prayer is said after Sefiras HaOmer and the blessing of the moon.
[6] Of the measure of barley that constitutes the omer.

ב'קצג

ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'

מוה"ר יצחק שי'

שלום וברכה!

מה שהעיר בפרש"י שבת נה, א שמתחיל באמצעית דאותיות ואח"כ - ראשון ואחרון, הנה י"ל בשנים א) כי זהו החידוש שהמ"ם הוא אמצעי לאותי' שהוא רק בצירוף אותיות מנצפ"ך ב) ע"פ הכתוב אני ראשון ואני אחרון גו' שאני ראשון קאי על קודם לבריאת העולם ואני אחרון לכשיבטלו הרי עתה נמצאים באמצע האותיות ומזה מביא ראי' על אני ראשון וא"א, וכמו שכותב גם כת"ר שהוא ע"ד מלך מלך ימלוך שמלך לשון הווה ומזה יודעים ג"כ מלך - עבר, ימלוך - לעולם ועד (יעוין בפיה"מ להצ"צ על יהי כבוד).

במש"כ ע"ד אנא בכח וקידוש לבנה - יעוין שער הכולל. וספה"ע - עיין סי' האריז"ל ובס' דרמ"צ ע' 54 שנק' תנופה.

ב'קצג
מוה"ר יצחק: דובאוו. אגרות נוספות אליו - לעיל א'תתקצח, ובהנסמן בהערות שם.

ע"ד אנא בכח: שמבואר בשרש מצוות התפלה (קכב, ב) שבכ"מ שצריך לבחי' עליות הנשמה אומרים אנא בכח. ועפ"ז מדוע אומרים אנא בכח אחר ספיה"ע ואחר קידוש הלבנה.