Igrot Kodesh · Letter 2203 — Faith & Bitachon

B"H,

23 Menachem Av 5713,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

You know, no doubt, that it is not the practice in the Lubavitch movement to deliver moralizing rebuke, and I have no intention of altering this habit. Likewise, it is inconceivable, within this movement, to act in order to be able to say afterwards: "Did I not tell you so? In any case, I have at least saved my own person!"

Despite this, I am writing you this letter because I have good hope that you will quickly modify your attitude toward the institution in which you find yourself, and that this change will not be adopted solely out of submission, but because you yourself will understand that an attitude such as yours must be set aside. After these few words of introduction, I enter into the heart of the subject.

You must keep in mind constantly the fact that my father-in-law, the Rebbe, entrusted to you the leadership of the yeshivah, and we may deduce two ideas from this. On the one hand, you have the possibility of leading this institution in accordance with his will and his intention. On the other hand, this is what is expected of you, and of no one else, among the members of the community.

Acting as if one were unaware of all this therefore resolves nothing. My father-in-law, the Rebbe, cannot have entrusted to someone a role he is incapable of assuming. Even more, it is by assuming these functions that you will forge the channel allowing you to obtain blessing and success in everything you accomplish, in the mission you have received and in your personal concerns, as well as those of the members of your family.

Nevertheless, my father-in-law, the Rebbe, knows that one may sometimes lose the awareness of all this. He therefore grants blessing and success so that it may be easier to overcome the obstacles and the screens. If you and your wife sincerely meditate on what has happened during these last years since the histalkus* of my father-in-law, the Rebbe, you will observe many manifestations of hashgachah pratis* and of success.

It is clear that you cannot expect from the members of the community the same degree of awareness as your own. For my father-in-law, the Rebbe, invested in you during all those years. In this way, he prepared you for the functions he entrusted to you.

You no doubt know the expression of my father-in-law, the Rebbe, that "the least enviable portion to be found by us is preferable to the best by them." And this statement does not concern only the spiritual world of Atzilus*. It is to be understood also in this material world, and in particular in the institutions of my father-in-law, the Rebbe, for which he gave of himself and promised an immense success, provided one accepts to follow his path and to put into practice his will, which is the will of Hashem.

After having indicated what reflection on all this should be, I will now tell you briefly what I would have done if I were in your place and were assuming your functions. My reaction, in which I see, without the slightest doubt, material and spiritual success, would have been the following.

I would have gathered all my forces to ensure that the teachers are those who have received the blessing of my father-in-law, the Rebbe. Even if it appears that they have shortcomings in various domains, know that there is not a single teacher who does not have them. Nevertheless, those who received the chinuch* of my father-in-law, the Rebbe, possess the blessing and the success enabling them to form talmidim* who fear Hashem, who will therefore be, in every respect, what a boy pursuing his studies in your yeshivah ought to be.

It is absolutely evident that a non-Jew, or even someone who does not observe Torah and mitzvos*, cannot be teachers in this yeshivah. The question is not whether the Shulchan Aruch* permits such a practice, but rather to determine whether such an approach permits the success and the good of this institution, as well as the success and the good of all the persons connected to it.

With my blessing that you accept to meditate as is fitting on all that has just been set forth and to act in the proper way, immediately,

ב״ה ,כ״ג מנ״א ,תשי״ג

ברוקלין.

שלום וברכה!

בודאי ידוע לו ,אשר אין בשיטת ליובאוויטש להטיף מוסר ואין

בדעתי לשנות שיטה זו ,וכן אין גם בשיטת ליובאוויטש לעשות ענינים

רק בשביל שיוכלו לאמר אח״כ :ומה אמרתי -ואני את נפשי הצלתי.

ובכ״ז כותב הנני את מכתבי זה ,מפני שמקוה הנני ,שיביא לשינוי

בהקדם בהנהגתו בנוגע למוסד ,והשינוי יבוא לא רק מצד קבלת עול,

אלא מפני שגם הוא בעצמו יכיר שלא זו הדרך .ואחרי הקדמה זו הנני

ניגש לעצם הענין והוא:

צריך תמיד לזכור ,שכ״ק מו״ח אדמו״ר מסר לו את ניהול ישיבת .

. .שמכך אנו יודעים שני דברים ,א( אשר יש לו את היכולת לנהל את

המוסד לפי רצון וכוונת כ״ק מו״ח אדמו׳׳ר ,ב( שיתבעו זאת ממנו ,ולא

מאחרים ,או ה׳בעלי בתים׳ ב ,. . .וכאשר רוצים לפעמים להסיח דעת

מזה ,אין זה משנה את הדבר עצמו ,כי כאמור ,כ״ק מו״ח אדמו״ר לא

מסר למישהו ענין שלא לפי כוחו ,והוא לא תבע זאת מהם ,אלא קישר

זאת עם כך שזה יהי׳ הצנור שלהם דרכו יש להם ברכה והצלחה בכל

הענינים שלהם ,הן במה שנתנו לו לעשות וגם -בענינים הפרטיים שלו

ושל ב״ב שיחיו ,אבל בו זמנית בידעו שאפשר לשכוח על כך לפעמים,

הראה להם כ״ק מו״ח אדמו״ר ברכה והצלחה כדי שיהי׳ להם יותר קל

לעבור את ההעלמות והסתרים ,וכאשר הוא ]הנמען[ וזוגתו תחי׳ יתבוננו

היטב בכמה שנים שעברו ,לאחר ההסתלקות של כ״ק מו״ח אדמו״ר,

ו]יעשה זאת[ -אליבא דנפשי׳ ,יראו ענינים רבים של השגחה פרטית

ובהצלחה . , .

כמובן שמבעלי בתים ב . . .אי אפשר לתבוע מהם כזו הבנה כפי

שאפשר לתבוע ממנו ,במי שכ״ק מו״ח אדמו״ר השפיע שנה אחר שנה

ועי״ז הכין אותו למשרה אשר עלי׳ הוא מינה ]אותו[.

בטח מכיר את הפתגם של כ״ק מו״ח אדמו״ר ,ש״הזיבורית שלנו

טובה מהעידית שלהם״ ,וזה נאמר לא רק שכך הוא בעולם האצילות,

אלא גם בעולם הזה הגשמי ובפרט במוסדות של כ״ק מו״ח אדמו״ר

שמסר נפשו עליהם והבטיח הצלחה מופלגה ,אם רק יתחזקו בהליכה

בדרך זו וישלימו את כוונתו שהיא הכוונה העליונה.

לאחר ההתבוננות בכל זה ,רצוני לומר רק בקיצור מה אני הייתי

עושה במקומו ובמשרה כזו ,ואשר בה הנני רואה בלי ספק הצלחה

בגשמיות וברוחניות ,והוא;

לאמץ את בל הכוחות שכל המורים יהיו כאלה שכ״ק מו״ח

אדמו״ר נתן להם כוחות ,וגם אם נדמה שבפרטים מסויימים יש להם

חסרון ,הרי בלי שום ספק שכל מורה שלא יהי׳ אינו חף מחסרונות ,אבל

רק מחונכי כ״ק מו״ח אדמו״ר ,לאלו אכן יש את הברכה והצלחה שלו

לגדל תלמידים יראי שמים ,שבמילא יהיו הם מה שתלמיד ישיבתו צריך

להיות . . .ובהחלט מובן ,שבישיבה כזו צריך מורה -לא להיות זה

שאינו יהודי ,או כזה שאינו שומר תורה ומצוה .ואינני מדבר רק האם

מותר למנות כאלו על פי השולחן ערוך אלא אני מדבר מצד ההצלחה

וטובת המוסד ומצד ההצלחה וטובתם של האנשים הקשורים עם

המוסד . . .

בברכה שירצה להתבונן בזה כראוי ולעשות בזה באופן המתאים

ותיכף.

)ב׳רלא(