Igrot Kodesh · Letter 2204 — Faith & Bitachon

B"H,

23 Menachem Av 5713,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am pleased that you were convinced by my words on the merit of working for the institutions of my father-in-law, the Rebbe, whose merit shall protect us. Nevertheless, I am obliged to introduce here a correction, for it appears that one point of my letter was not sufficiently clear.

Indeed, parallel to the great merit of working for the institutions of my father-in-law, the Rebbe — of thereby forging the channel that allows the satisfaction of all the needs, material and spiritual, of those who lend their assistance to this work — it is quite clear that the more the interest, development, and success of the institution in question grow, the more important are the success and the blessing granted to those who work in it. But to obtain this success, one must hold to the will and intention of my father-in-law, the Rebbe.

It is unnecessary to describe to you how much my father-in-law, the Rebbe, was insistent that the established order be respected in internal matters and, all the more so, in actions concerning the outside. That is why he established, in the various institutions, a central point that gives instructions to the various departments. Depending on the persons and the places, these instructions could be general, detailed, or even extremely precise.

It is clear that this neither diminishes nor sets aside the merit of anyone. Only the external aspect of the action is concerned — that is, the manner of acting so that there be no disagreements, so that one may present a united front to the outside. For those who are outside observe attentively, watching for imperfections and lacks. It is inevitable that they wish to instigate discord between people. Of course, these disputes do not exist concretely. But before many comings and goings allow this to be established, much harm can be caused.

I repeat once again that it is in no way a matter of diminishing anyone, chas veshalom*. But the work must be ordered, and for this, there must be a single channel from which the other institutions will also receive. At times, this is purely formal and remains without deep consequence.

I hope that these words are sufficient to explain to you the way of working, the procedure, and the various stages.

I mentioned the names of the talmidim* appearing on the lists you sent me, when I was at the holy tziyun* of my father-in-law, the Rebbe, whose merit shall protect us. Without doubt, he will invoke the great mercy of Hashem for each of them, that they obtain the satisfaction of all their needs.

It seems to me that I already wrote to you, last year, to tell you that, although it is necessary to maintain the practice by which the talmidim go home for the month of Tishrei*, one must, at the very least, fortify them morally for the journey — that is, indicate to them how they should conduct themselves, equip them with chassidic maamarim* that they will easily understand and that they will be able to study at home. They will also have to comment on Torah publicly or teach these texts.

But I repeat that this is only if it is not possible to do otherwise. For the effort must, on the contrary, be oriented in the opposite direction. During the Yamim Nora'im*, the Aseres Yemei Teshuvah*, and Yom HaKadosh*, they must all be in the institution where they receive an education imbued with fear of Hashem.

The value of such a way of acting and of the diffusion that will be made of it is inestimable, for the talmidim themselves and, even more, for those around them. Of course, it is not a matter of putting in question the customs they have practiced for many generations. Yet there are several Chabad customs that they may adopt without putting anything in question.

I was pleased by what you write about the chag hage'ulah*. I am surprised that you do not try to spread such accomplishments in the newspapers appearing in your area and in the country. Of course, one must take care not to be ostentatious, but there surely exists a middle path.

I enclose a kuntres* that has appeared recently. You will no doubt make it available to as many people as possible, and above all to the talmidim.

With my blessing for success in your sacred mission and in your personal concerns,

ב'רד

ב"ה, כ"ג מנ"א, תשי"ג
ברוקלין.

שלום וברכה!

...נהניתי ממה שנתקבל אצלו דבריי אודות הזכות שעבודתו הוא במוסדות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אבל מוכרחני ג"כ לתקן בזה, כי כנראה נקודה אחת לא היתה די ברורה במכתבי, והוא אשר בהתאם לגודל הזכות והעבודה במוסדות כ"ק מו"ח אדמו"ר ואשר זהו הצנור לכל המצטרך הן בגשמיות והן ברוחניות להמשתתפים בהעבודה, הנה פשוט הדבר שככל אשר תגדל תועלת המוסד התפתחותו והצלחתו תגדל ג"כ ההצלחה והברכה המושפעת להעובדים בהמוסדות, וכדי שהמוסדות יצליחו צריכים להיות מכוונים לרצון וכוונת כ"ק מו"ח אדמו"ר.

והנה למותר להאריך עד כמה הקפיד כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר כל ענין יתנהג בסדר כלפי פנים ועאכו"כ בענינים הנוגעים לחוץ, אשר לכן בכל המוסדות השונים יסד מקום מרכזי אשר משם הוראה יוצאת לכל הסניפים (אף שחלוקה ההוראה אם היא רק בדרך כלל או גם בפרט ובפרטי פרטית מתאים להמקום והאישים)... מובן שאין זה פוחת כלל וכלל או ממעט דמותו של מי שהוא, ונוגע רק בענינים חיצוניים היינו האופנים שיכולה העבודה להעשות מבלי חיכוכים ובחזית מאוחדה כלפי חוץ, כי מובן אשר הנמצאים בחוץ מביטים בשבע עינים למצוא בדק וחסרון ובל ימלט אשר יחפשו דרכים ועלילות לעשות סתירות מאחד לרעהו וכו' וכו', וא[ף] שהסכסוכים בפו"מ אינם אבל עד שיתברר ברצוא ושוב יכול להיות היזק מרובה...

ואכפול עוה"פ שאין זה מיעוט הדמות של מי שהוא ח"ו וח"ו אבל לסידור העבודה מוכרח שיהי' צנור אחד ושאר כל המוסדות יקבלו דרך צנור זה, אף שלפעמים רבות אין זה אלא דרך מעבר ולא התלבשות. ואקוה אשר דברי הנ"ל די ומספיק לבאר את כל הילוך וסדר העבודה והשתלשלותה.

התלמידים בהרשימות ששלח, הזכרתים בהיותי על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ובודאי יעורר ר"ר על כל אחד מהם בהמצטרך לו...

כמדומה שכבר כתבתי אשתקד שאם מוכרח המנהג שהתלמידים נוסעים לביתם על חדש תשרי הרי צריך לתת להם צידה רוחנית לדרך היינו הוראות בהנהגה ומאמרים קלי הבנה שיוכלו ללמוד בהם בהיותם במקומם וביחוד שיוכלו לנאום ברבים או ללמדם ברבים, אבל כנ"ל הוא רק אם הכרח גמור בדבר, אבל ההשתדלות צ"ל להיפך היינו שבימים הנוראים עשי"ת ויום הקדוש צריכים להיות בצוותא באותו המוסד שדרך בו מקבלים הדרכה ביראת שמים, וגודל התועלת בזה ופרסום הנהגה כזו אין לשער הן על התלמידים עצמם והן עוד יותר על הסביבה. ואף שאין לנגוע במנהגיהם שהם אצלם בקבלה מדורי דורות בכ"ז בטח יש למצוא כמה מנהגי חב"ד שיוכלו להחזיק בהם מבלי לנגוע בהנ"ל.

נהניתי ממ"ש אודות חגיגת חג הגאולה, ולפלא שאין משתדלים שיודפס ע"ד ענינים כאלו במכ"ע המופיעים בהסביבה והמדינה, וגם אם נצרכה זהירות אויף ניט אויפצורייסען די אויגין בטח יש למצוא אופן ממוצע...

מוסג"פ קונטרס שהו"ל לא כבר ובטח יזכה בו את הרבים ובעיקר התלמידים שיחיו.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש ובעניניו הפרטים.