Igrot Kodesh · Letter 2216 — Faith & Bitachon

B"H,

1st day of Rosh Chodesh Elul 5713,

Brooklyn,

To the great rav, distinguished chassid who fears Hashem,
devotes himself to communal needs,
multiplies positive accomplishments,
Rav Yehoshua[1],

Greetings and blessings,

I read with sorrow the letter in which you describe the misfortune that has befallen you, with the loss of your wife. May Hashem grant that you henceforth no longer know pain and sorrow.

Perhaps you have already heard the following account[2], transmitted by the elders among the chassidim of Chabad. When the Tzemach Tzedek* lost his wife, the Rebbetzin*, he was very disheartened by it and many times mentioned, in his words, the statement of the Zohar* (vol. 3, p. 5a), that "a king who has no queen is not a king."

His son, the Rebbe Maharil*[3], came to visit him and asked him:

"Father, did you not teach us, based on maseches Kiddushin 30b, that the verse 'Behold life with the woman whom you love' alludes to Torah?"

His father, the Tzemach Tzedek, then said to him:

"My son, you have brought me back to life."

The chassidim are accustomed to say that this account raises a difficulty. For this is a famous teaching of our Sages, which was surely well known to the Tzemach Tzedek. What, then, did his son the Rebbe Maharil bring him?

The explanation is, in fact, the following. One must sometimes draw down a notion from the world of idea and thought to that of speech and action, in which the body is found, whose value can thus be established. From there, one becomes aware of the lack constituted by a deficiency of vitality. And it is only in this material world that this lack can be filled.

In such a case, one must utter a word, which is a small action[4] and even leads to action in the literal sense of the term. Our Sages note that "the prisoner does not free himself," and the initiative must therefore come from someone else. Nevertheless, it must be a close relation, who knows how to speak a firm word, exerting its effect here below, leading to action and, to a certain extent, filling the lack.

Such is therefore the meaning of this dialogue between a son and a father. The latter was a posek*. He therefore ruled, taking up the terms of the Gemara, that the woman in this verse designated the Torah. Now, the Torah governs nature and existence, including in retroactive fashion, as the Yerushalmi Kesuvos*, chapter 1, paragraph 2, indicates. Thus the lack disappears.

May Hashem grant that you fill the lack, at least partially, by redoubling your ardor in the study of Torah and, in particular, of Chassidus*, by multiplying positive accomplishments for Torah, to magnify it, to adorn it, and to imbue it with fear of Hashem.

I read the sheet that you enclosed with your letter, near the holy tziyun* of my father-in-law, the Rebbe, whose merit shall protect us, and who is the tzaddik*, foundation of the world.

With my blessing that you be inscribed and sealed for a good year,

[1] Rav Y. Sheftman. See, regarding him, letter no. 1872.
[2] See, on this subject, letter no. 1463.
[3] Rabbi Yehudah Leib, his second son, who became the Rebbe of Kapust.
[4] That of moving the lips.

ב'רטז

ב"ה, אדר"ח אלול, תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ איש

רב פעלים כו'

וכו' מוה"ר יהושע שי'

שלום וברכה!

נבהלתי לקרות מכתבו בו כותב ע"ד האסון אשר קרה לו בהלקח אשת נעוריו ע"ה ויה"ר מהשי"ת אשר מכאן ולהבא הנה לא ידע מכל צער ועגמ"נ ח"ו.

ואולי שמע כבר סיפור זקני חסידי חב"ד אשר כשנסתלקה הרבנית אשת הצמח צדק הי' בנפילת הרוח והזכיר כ"פ מאמר הזהר בדבוריו, מלכא בלא מטרוניתא לאו הוא מלכא (זח"ג ה, א). נכנס אליו בנו אדמו"ר מהרי"ל ואמר לו, אבא, בפירוש שמענו ממך, ראה חיים עם אשה אשר אהבת, תורה היא (קדושין ל, ע"ב) ויענה כ"ק אביו הצ"צ, בני החייתני. ומרגלא בפומי' דחסידים דקשה בזה, שהרי זה מרז"ל מפורסם אשר ידוע הי' להצ"צ ומה חידש לו בזה בנו אדמו"ר מוהרי"ל, והביאור בזה הוא אשר צריך להמשיך הענין מעולם הרעיון והמחשבה לעולם הדיבור והמעשה אשר שם נמצא הגוף ושם ניכרת מעלת הגוף ובמילא גם החסרון בהעדר חיותו וגם מילוי החסרון צ"ל בעולם זה עצמו, היינו בדבור מצ"ע מעשה זוטא הוא ובפרט כשמביא לידי מעשה, וע"פ מרז"ל אין חבוש מתיר את עצמו, הנה המשכה זו צ"ל ע"י אחר ובלבד אחר הקרוב אליו שאז הוא דבור חזק הממשיך ההמשכה עד למטה במעשה ובמדה רבה ממלא את החסרון, וזהו שאמר הבן להאב אשר הוא (האב) עצמו בהיותו פוסק, הנה פסק גם בענין זה כהלשון בגמרא שזהו תורה, והתורה הרי היא שולטת על הטבע והמציאות גם למפרע (ירוש' כתובות פ"א ה"ב) ובמילא שוב אין כאן חסרון.

ויה"ר אשר כת"ר שי' ימצא עכ"פ מילוי במקצת של החסרון ע"י תוספת אומץ בת"ת ובתורת דא"ח ביחוד וירבה פעלים לתורה להגדילה ולהאדירה תורה חדורה ביראת שמים.

הפתקא שצירף למכתבו קראתי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע צי"ע.

בברכת כוח"ט לשנה טובה.

ב'רטז
מוה"ר יהושע: שפעטמאן, אגרות נוספות אליו - לעיל א'תתעב, ובהנסמן בהערות שם.

סיפור : ראה גם לעיל ח"ו אגרת א'תסג.