Igrot Kodesh · Letter 2219 — Chinuch

With the help of Hashem,

1 Elul 5713,

Brooklyn.

Peace and blessing!

I acknowledge receipt of his letter of Erev Shabbos Kodesh Parshas Re'eh, and I see in it a contradiction from beginning to end: he begins his writing about the classes and the shiurim* that he studies with them, and ends [saying] that spiritually his state is diminishing. Now, it is known, according to our Sages, the great value of the worth of one who teaches his friend's son Torah, and especially one who teaches the son of an am ha'aretz* Torah. Therefore it is not possible that through this his worth should be diminished; and surely this too is the counsel of the yetzer* [hara] to weaken him in his aforementioned service, and perhaps also to bring him to a feeling of despair — since the situation is not as it should be, what [is he to do] and how is it possible to act, and is the effort worthwhile to improve the situation further (for this too is contrary to the saying of our Sages: "I labored and did not find — do not believe"). And I have told him several times that in this era it is essential that every individual be involved in some matter of community needs; and for those related to this, chinuch* al taharas hakodesh comes before all. And together with this, and for him in particular, it is essential that he have a fixed [time for] study in the books of Chabad chassidus*, and that he also strive to serve Hashem specifically from a state of joy.

And as for what he writes that he has begun to study a little Tanya and it has been very difficult for him, since he is not accustomed to it — since he writes the reason, it is in his hand to nullify it and to accustom himself to this study; and the rule of our Sages is known: "If I did not labor and I found — do not believe." And as it appears from his letter itself, he has not yet begun the study with effort. And if the yetzer hara is not agreeable to any Torah study whatsoever — all the more so regarding study that brings — in the language of the Rambam* in Hilchos Yesodei HaTorah — to love of Him and awe of Him, blessed be He. And what benefit is there in the back-and-forth about this? Let him begin to study, and in the course of time he will see success in this…

With blessing.

ב'ריט

ב"ה, א' אלול, תשי"ג
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מעש"ק ראה, ורואה הנני בו סתירה מרישא לסיפא כי מתחיל כתיבתו אודות הכתות והשיעורים אשר לומד עמהם ומסיים אשר ברוחניות הנה מהותו פוחת והרי ידוע עפ"י מרז"ל גודל ענין ערך המלמד את בן חבירו תורה ובפרט המלמד את בן עם הארץ תורה וא"כ הרי אי אפשר שעי"ז יוקטן ערכו ובטח גם זה הוא עצת היצר להחלישו בעבודתו הנ"ל ואולי גם כדי להביאו לידי רגש יאוש שכיון שהמצב אינו כדבעי הרי מה לו ואיך אפשר לעשות ולא כדאית היגיעה להיטיב המצב יותר (אשר גם זה היפך מרז"ל יגעתי ולא מצאתי אל תאמין), וכבר אמרתי לו כ"פ אשר בזמן הזה ההכרח הוא אשר כאו"א יתעסק באיזה ענין של צרכי צבור ואלו השייכים לזה הרי עניני חינוך הכשר קודם לכל ויחד עם זה ובשבילו בפרט מוכרח שיהי' לו לימוד קבוע בספרי חסידות חב"ד וישתדל ג"כ לעבוד את השי"ת דוקא מתוך שמחה.

ומ"ש שהתחיל ללמוד קצת תניא ונתקשה לו מאד כי אינו רגיל בזה הרי כיון שכותב הטעם בידו הוא לבטלו ולהתרגל בלימוד זה והרי ידוע כלל רז"ל לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, וכנראה במכתבו גופא הנה עדיין לא התחיל בלימוד ביגיעה, ואם היצה"ר אין נוח לו לימוד תורה איזה חלק שיהי' הרי עאכו"כ בנוגע ללימוד המביא - כלשון הרמב"ם בהלכות יסודי התורה - לאהבתו וליראתו ית' ומה התועלת בהשקלא וטריא בזה? יתחיל ללמוד ובמשך הזמן יראה בזה הצלחה...

בברכה.